פרק יז
[שביעי]
[א]
ויסעו
כל־עדת
בני־ישראל
ממדבר־סין
למסעיהם
על־פי
יהוה
ויחנו
ברפידים
ואין
מים
לשתת
העם:
[ב]
וירב
העם
עם־משה
ויאמרו
תנו־לנו
מים
ונשתה
ויאמר
להם
משה
מה־תריבון
עמדי
מה־תנסון
את־יהוה:
[ג]
ויצמא
שם
העם
למים
וילן
העם
על־משה
ויאמר
למה
זה
העליתנו
ממצרים
להמית
אתי
ואת־בני
ואת־מקני
בצמא:
[ד]
ויצעק
משה
אל־יהוה
לאמר
מה
אעשה
לעם
הזה
עוד
מעט
וסקלני:
[ה]
ויאמר
יהוה
אל־משה
עבר
לפני
העם
וקח
אתך
מזקני
ישראל
ומטך
אשר
הכית
בו
את־היאר
קח
בידך
והלכת:
[ו]
הנני
עמד
לפניך
שם
׀
על־הצור
בחרב
והכית
בצור
ויצאו
ממנו
מים
ושתה
העם
ויעש
כן
משה
לעיני
זקני
ישראל:
[ז]
ויקרא
שם
המקום
מסה
ומריבה
על־ריב׀
בני
ישראל
ועל
נסתם
את־יהוה
לאמר
היש
יהוה
בקרבנו
אם־אין:
פ
[ח]
ויבא
עמלק
וילחם
עם־ישראל
ברפידם:
[ט]
ויאמר
משה
אל־יהושע
בחר־לנו
אנשים
וצא
הלחם
בעמלק
מחר
אנכי
נצב
על־ראש
הגבעה
ומטה
האלהים
בידי:
[י]
ויעש
יהושע
כאשר
אמר־לו
משה
להלחם
בעמלק
ומשה
אהרן
וחור
עלו
ראש
הגבעה:
[יא]
והיה
כאשר
ירים
משה
ידו
וגבר
ישראל
וכאשר
יניח
ידו
וגבר
עמלק:
[יב]
וידי
משה
כבדים
ויקחו־אבן
וישימו
תחתיו
וישב
עליה
ואהרן
וחור
תמכו
בידיו
מזה
אחד
ומזה
אחד
ויהי
ידיו
אמונה
עד־בא
השמש:
[יג]
ויחלש
יהושע
את־עמלק
ואת־עמו
לפי־חרב:
פ
[מפטיר]
[יד]
ויאמר
יהוה
אל־משה
כתב
זאת
זכרון
בספר
ושים
באזני
יהושע
כי־מחה
אמחה
את־זכר
עמלק
מתחת
השמים:
[טו]
ויבן
משה
מזבח
ויקרא
שמו
יהוה
׀
נסי:
[טז]
ויאמר
כי־יד
על־כסיה
מלחמה
ליהוה
בעמלק
מדר
דר:
פ