פרק יח
{פרשת יתרו}
[א]
וַיִּשְׁמַ֞ע
יִתְר֨וֹ
כֹהֵ֤ן
מִדְיָן֙
חֹתֵ֣ן
מֹשֶׁ֔ה
אֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
עָשָׂ֤ה
אֱלֹהִים֙
לְמֹשֶׁ֔ה
וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל
עַמּ֑וֹ
כִּֽי־הוֹצִ֧יא
יְהוָ֛ה
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
מִמִּצְרָֽיִם:
[ב]
וַיִּקַּ֗ח
יִתְרוֹ֙
חֹתֵ֣ן
מֹשֶׁ֔ה
אֶת־צִפֹּרָ֖ה
אֵ֣שֶׁת
מֹשֶׁ֑ה
אַחַ֖ר
שִׁלּוּחֶֽיהָ:
[ג]
וְאֵ֖ת
שְׁנֵ֣י
בָנֶ֑יהָ
אֲשֶׁ֨ר
שֵׁ֤ם
הָֽאֶחָד֙
גֵּֽרְשֹׁ֔ם
כִּ֣י
אָמַ֔ר
גֵּ֣ר
הָיִ֔יתִי
בְּאֶ֖רֶץ
נָכְרִיָּֽה:
[ד]
וְשֵׁ֥ם
הָאֶחָ֖ד
אֱלִיעֶ֑זֶר
כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י
אָבִי֙
בְּעֶזְרִ֔י
וַיַּצִּלֵ֖נִי
מֵחֶ֥רֶב
פַּרְעֹֽה:
[ה]
וַיָּבֹ֞א
יִתְר֨וֹ
חֹתֵ֥ן
מֹשֶׁ֛ה
וּבָנָ֥יו
וְאִשְׁתּ֖וֹ
אֶל־מֹשֶׁ֑ה
אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר
אֲשֶׁר־ה֛וּא
חֹנֶ֥ה
שָׁ֖ם
הַ֥ר
הָאֱלֹהִֽים:
[ו]
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
אֲנִ֛י
חֹתֶנְךָ֥
יִתְר֖וֹ
בָּ֣א
אֵלֶ֑יךָ
וְאִ֨שְׁתְּךָ֔
וּשְׁנֵ֥י
בָנֶ֖יהָ
עִמָּֽהּ:
[ז]
וַיֵּצֵ֨א
מֹשֶׁ֜ה
לִקְרַ֣את
חֹתְנ֗וֹ
וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙
וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ
וַיִּשְׁאֲל֥וּ
אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ
לְשָׁל֑וֹם
וַיָּבֹ֖אוּ
הָאֹֽהֱלָה:
[ח]
וַיְסַפֵּ֤ר
מֹשֶׁה֙
לְחֹ֣תְנ֔וֹ
אֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
עָשָׂ֤ה
יְהוָה֙
לְפַרְעֹ֣ה
וּלְמִצְרַ֔יִם
עַ֖ל
אוֹדֹ֣ת
יִשְׂרָאֵ֑ל
אֵ֤ת
כָּל־הַתְּלָאָה֙
אֲשֶׁ֣ר
מְצָאָ֣תַם
בַּדֶּ֔רֶךְ
וַיַּצִּלֵ֖ם
יְהוָֽה:
[ט]
וַיִּ֣חַדְּ
יִתְר֔וֹ
עַ֚ל
כָּל־הַטּוֹבָ֔ה
אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה
יְהוָ֖ה
לְיִשְׂרָאֵ֑ל
אֲשֶׁ֥ר
הִצִּיל֖וֹ
מִיַּ֥ד
מִצְרָֽיִם:
[י]
וַיֹּאמֶר֘
יִתְרוֹ֒
בָּר֣וּךְ
יְהוָ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
הִצִּ֥יל
אֶתְכֶ֛ם
מִיַּ֥ד
מִצְרַ֖יִם
וּמִיַּ֣ד
פַּרְעֹ֑ה
אֲשֶׁ֤ר
הִצִּיל֙
אֶת־הָעָ֔ם
מִתַּ֖חַת
יַד־מִצְרָֽיִם:
[יא]
עַתָּ֣ה
יָדַ֔עְתִּי
כִּֽי־גָד֥וֹל
יְהוָ֖ה
מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים
כִּ֣י
בַדָּבָ֔ר
אֲשֶׁ֥ר
זָד֖וּ
עֲלֵיהֶֽם:
[יב]
וַיִּקַּ֞ח
יִתְר֨וֹ
חֹתֵ֥ן
מֹשֶׁ֛ה
עֹלָ֥ה
וּזְבָחִ֖ים
לֵאלֹהִ֑ים
וַיָּבֹ֨א
אַהֲרֹ֜ן
וְכֹ֣ל׀
זִקְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם
עִם־חֹתֵ֥ן
מֹשֶׁ֖ה
לִפְנֵ֥י
הָאֱלֹהִֽים:
[שני]
[יג]
וַֽיְהִי֙
מִֽמָּחֳרָ֔ת
וַיֵּ֥שֶׁב
מֹשֶׁ֖ה
לִשְׁפֹּ֣ט
אֶת־הָעָ֑ם
וַיַּעֲמֹ֤ד
הָעָם֙
עַל־מֹשֶׁ֔ה
מִן־הַבֹּ֖קֶר
עַד־הָעָֽרֶב:
[יד]
וַיַּרְא֙
חֹתֵ֣ן
מֹשֶׁ֔ה
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא
עֹשֶׂ֖ה
לָעָ֑ם
וַיֹּ֗אמֶר
מָֽה־הַדָּבָ֤ר
הַזֶּה֙
אֲשֶׁ֨ר
אַתָּ֤ה
עֹשֶׂה֙
לָעָ֔ם
מַדּ֗וּעַ
אַתָּ֤ה
יוֹשֵׁב֙
לְבַדֶּ֔ךָ
וְכָל־הָעָ֛ם
נִצָּ֥ב
עָלֶ֖יךָ
מִן־בֹּ֥קֶר
עַד־עָֽרֶב:
[טו]
וַיֹּ֥אמֶר
מֹשֶׁ֖ה
לְחֹתְנ֑וֹ
כִּֽי־יָבֹ֥א
אֵלַ֛י
הָעָ֖ם
לִדְרֹ֥שׁ
אֱלֹהִֽים:
[טז]
כִּֽי־יִהְיֶ֨ה
לָהֶ֤ם
דָּבָר֙
בָּ֣א
אֵלַ֔י
וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י
בֵּ֥ין
אִ֖ישׁ
וּבֵ֣ין
רֵעֵ֑הוּ
וְהוֹדַעְתִּ֛י
אֶת־חֻקֵּ֥י
הָאֱלֹהִ֖ים
וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו:
[יז]
וַיֹּ֛אמֶר
חֹתֵ֥ן
מֹשֶׁ֖ה
אֵלָ֑יו
לֹא־טוֹב֙
הַדָּבָ֔ר
אֲשֶׁ֥ר
אַתָּ֖ה
עֹשֶֽׂה:
[יח]
נָבֹ֣ל
תִּבֹּ֔ל
גַּם־אַתָּ֕ה
גַּם־הָעָ֥ם
הַזֶּ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
עִמָּ֑ךְ
כִּֽי־כָבֵ֤ד
מִמְּךָ֙
הַדָּבָ֔ר
לֹא־תוּכַ֥ל
עֲשֹׂ֖הוּ
לְבַדֶּֽךָ:
[יט]
עַתָּ֞ה
שְׁמַ֤ע
בְּקֹלִי֙
אִיעָ֣צְךָ֔
וִיהִ֥י
אֱלֹהִ֖ים
עִמָּ֑ךְ
הֱיֵ֧ה
אַתָּ֣ה
לָעָ֗ם
מ֚וּל
הָאֱלֹהִ֔ים
וְהֵבֵאתָ֥
אַתָּ֛ה
אֶת־הַדְּבָרִ֖ים
אֶל־הָאֱלֹהִֽים:
[כ]
וְהִזְהַרְתָּ֣ה
אֶתְהֶ֔ם
אֶת־הַחֻקִּ֖ים
וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת
וְהוֹדַעְתָּ֣
לָהֶ֗ם
אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙
יֵ֣לְכוּ
בָ֔הּ
וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
יַעֲשֽׂוּן:
[כא]
וְאַתָּ֣ה
תֶחֱזֶ֣ה
מִכָּל־הָ֠עָם
אַנְשֵׁי־חַ֜יִל
יִרְאֵ֧י
אֱלֹהִ֛ים
אַנְשֵׁ֥י
אֱמֶ֖ת
שֹׂ֣נְאֵי
בָ֑צַע
וְשַׂמְתָּ֣
עֲלֵהֶ֗ם
שָׂרֵ֤י
אֲלָפִים֙
שָׂרֵ֣י
מֵא֔וֹת
שָׂרֵ֥י
חֲמִשִּׁ֖ים
וְשָׂרֵ֥י
עֲשָׂרֹֽת:
[כב]
וְשָׁפְט֣וּ
אֶת־הָעָם֘
בְּכָל־עֵת֒
וְהָיָ֞ה
כָּל־הַדָּבָ֤ר
הַגָּדֹל֙
יָבִ֣יאוּ
אֵלֶ֔יךָ
וְכָל־הַדָּבָ֥ר
הַקָּטֹ֖ן
יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם
וְהָקֵל֙
מֵעָלֶ֔יךָ
וְנָשְׂא֖וּ
אִתָּֽךְ:
[כג]
אִ֣ם
אֶת־הַדָּבָ֤ר
הַזֶּה֙
תַּעֲשֶׂ֔ה
וְצִוְּךָ֣
אֱלֹהִ֔ים
וְיָכָלְתָּ֖
עֲמֹ֑ד
וְגַם֙
כָּל־הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
עַל־מְקֹמ֖וֹ
יָבֹ֥א
בְשָׁלֽוֹם:
[שלישי]
[כד]
וַיִּשְׁמַ֥ע
מֹשֶׁ֖ה
לְק֣וֹל
חֹתְנ֑וֹ
וַיַּ֕עַשׂ
כֹּ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
אָמָֽר:
[כה]
וַיִּבְחַ֨ר
מֹשֶׁ֤ה
אַנְשֵֽׁי־חַ֙יִל֙
מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיִּתֵּ֥ן
אֹתָ֛ם
רָאשִׁ֖ים
עַל־הָעָ֑ם
שָׂרֵ֤י
אֲלָפִים֙
שָׂרֵ֣י
מֵא֔וֹת
שָׂרֵ֥י
חֲמִשִּׁ֖ים
וְשָׂרֵ֥י
עֲשָׂרֹֽת:
[כו]
וְשָׁפְט֥וּ
אֶת־הָעָ֖ם
בְּכָל־עֵ֑ת
אֶת־הַדָּבָ֤ר
הַקָּשֶׁה֙
יְבִיא֣וּן
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
וְכָל־הַדָּבָ֥ר
הַקָּטֹ֖ן
יִשְׁפּוּט֥וּ
הֵֽם:
[כז]
וַיְשַׁלַּ֥ח
מֹשֶׁ֖ה
אֶת־חֹתְנ֑וֹ
וַיֵּ֥לֶךְ
ל֖וֹ
אֶל־אַרְצֽוֹ:
פ
פרק יח
{פרשת יתרו}
[א]
וישמע
יתרו
כהן
מדין
חתן
משה
את
כל אשר
עשה
אלהים
למשה
ולישראל
עמו
כי הוציא
יהוה
את ישראל
ממצרים:
[ב]
ויקח
יתרו
חתן
משה
את צפרה
אשת
משה
אחר
שלוחיה:
[ג]
ואת
שני
בניה
אשר
שם
האחד
גרשם
כי
אמר
גר
הייתי
בארץ
נכריה:
[ד]
ושם
האחד
אליעזר
כי אלהי
אבי
בעזרי
ויצלני
מחרב
פרעה:
[ה]
ויבא
יתרו
חתן
משה
ובניו
ואשתו
אל משה
אל המדבר
אשר הוא
חנה
שם
הר
האלהים:
[ו]
ויאמר
אל משה
אני
חתנך
יתרו
בא
אליך
ואשתך
ושני
בניה
עמה:
[ז]
ויצא
משה
לקראת
חתנו
וישתחו
וישק לו
וישאלו
איש לרעהו
לשלום
ויבאו
האהלה:
[ח]
ויספר
משה
לחתנו
את
כל אשר
עשה
יהוה
לפרעה
ולמצרים
על
אודת
ישראל
את
כל התלאה
אשר
מצאתם
בדרך
ויצלם
יהוה:
[ט]
ויחד
יתרו
על
כל הטובה
אשר עשה
יהוה
לישראל
אשר
הצילו
מיד
מצרים:
[י]
ויאמר
יתרו
ברוך
יהוה
אשר
הציל
אתכם
מיד
מצרים
ומיד
פרעה
אשר
הציל
את העם
מתחת
יד מצרים:
[יא]
עתה
ידעתי
כי גדול
יהוה
מכל האלהים
כי
בדבר
אשר
זדו
עליהם:
[יב]
ויקח
יתרו
חתן
משה
עלה
וזבחים
לאלהים
ויבא
אהרן
וכל׀
זקני
ישראל
לאכל לחם
עם חתן
משה
לפני
האלהים:
[שני]
[יג]
ויהי
ממחרת
וישב
משה
לשפט
את העם
ויעמד
העם
על משה
מן הבקר
עד הערב:
[יד]
וירא
חתן
משה
את
כל אשר הוא
עשה
לעם
ויאמר
מה הדבר
הזה
אשר
אתה
עשה
לעם
מדוע
אתה
יושב
לבדך
וכל העם
נצב
עליך
מן בקר
עד ערב:
[טו]
ויאמר
משה
לחתנו
כי יבא
אלי
העם
לדרש
אלהים:
[טז]
כי יהיה
להם
דבר
בא
אלי
ושפטתי
בין
איש
ובין
רעהו
והודעתי
את חקי
האלהים
ואת תורתיו:
[יז]
ויאמר
חתן
משה
אליו
לא טוב
הדבר
אשר
אתה
עשה:
[יח]
נבל
תבל
גם אתה
גם העם
הזה
אשר
עמך
כי כבד
ממך
הדבר
לא תוכל
עשהו
לבדך:
[יט]
עתה
שמע
בקלי
איעצך
ויהי
אלהים
עמך
היה
אתה
לעם
מול
האלהים
והבאת
אתה
את הדברים
אל האלהים:
[כ]
והזהרתה
אתהם
את החקים
ואת התורת
והודעת
להם
את הדרך
ילכו
בה
ואת המעשה
אשר
יעשון:
[כא]
ואתה
תחזה
מכל העם
אנשי חיל
יראי
אלהים
אנשי
אמת
שנאי
בצע
ושמת
עלהם
שרי
אלפים
שרי
מאות
שרי
חמשים
ושרי
עשרת:
[כב]
ושפטו
את העם
בכל עת
והיה
כל הדבר
הגדל
יביאו
אליך
וכל הדבר
הקטן
ישפטו הם
והקל
מעליך
ונשאו
אתך:
[כג]
אם
את הדבר
הזה
תעשה
וצוך
אלהים
ויכלת
עמד
וגם
כל העם
הזה
על מקמו
יבא
בשלום:
[שלישי]
[כד]
וישמע
משה
לקול
חתנו
ויעש
כל
אשר
אמר:
[כה]
ויבחר
משה
אנשי חיל
מכל ישראל
ויתן
אתם
ראשים
על העם
שרי
אלפים
שרי
מאות
שרי
חמשים
ושרי
עשרת:
[כו]
ושפטו
את העם
בכל עת
את הדבר
הקשה
יביאון
אל משה
וכל הדבר
הקטן
ישפוטו
הם:
[כז]
וישלח
משה
את חתנו
וילך
לו
אל ארצו:
פ