מאגר הכתר שמות פרק יח עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק יח
(א) וישמע יתרו כהן מדין כל האותות והמופתים והיד הגדולה אשר עשה הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה; אלא שׁשׂם משה בראש , שהוא מלך וגדול. כי הוציא יי' את ישראל - ועל ידי כן שהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים , ויצא השמועה והקול בעולם , ובאה השמועה עד יתרו; שאם עשה ולא הועיל , לא הייתה השמועה יוצאה. (ב) ויקח יתרו - הנה אמר כי באה השמועה עד יתרו , ועתה מספר מה שעשה יתרו. כי לאחר שהביא משה את ציפורה ובניה למצרים , כדכתיב "ויקח משה את אשתו ואת בניו" וגו' "וילך ארצה מצרים" (ראה שמ' ד , כ) , אחרי כן ויקח יתרו את צפורה - ממצרים , והביאה אצלו למדין , להיות עומדת ומשמרת. אחר שילוחיה - כל מה שאדם נותן לבתו בשעה שמשיאהּ לבעל נקראים 'שלוחים' , שעל ידי כן משלחה מביתו; וכן כתב "ויקח את מרשת גת ויתנה שילוחים לבת פרעה" (ראה מי' א , יד ומ"א ט , טז) - שנתן אותה העיר שילוחים לבתו; ויתרו , כיון שראה שמשה מתאחר לשם , לקח את צפורה משם להיות עומדת אחר שילוחיה - סמוך לשילוחיה , הקרקעות שניתנו לו כשנישאת לבעל , לעבדם ולשמרם (ע"פ בר' ב , טו). (ג) ואת שני בניה - כשהביאהּ אצלו למִדיָן , הביא בניה עמה. (ד) מחרב פרעה - שרצה להורגו , כדכתיב "ויבקש להרוג את משה" (שמ' ב , טו). וכל זמן שהיה אותו פרעה חי , לא חשב עצמו ניצול , כי היה ירא לשוב מצרים אל אביו ומשפחתו , וקרא בנו "גרשום" (לעיל , ג) על שם 'גירות'; אבל אותו שנולד אחר מיתת פרעה קרא אליעזר , כי אז ניצול לגמרי. (ה) ויבא יתרו - ולפיכך , שהיו עמו , כמו שפירשתי למעלה (פס' ב - ג) , ויבא יתרו ובניו ואשתו אל משה אל המדבר; ואיזה מדבר? הר האלהים - מדבר סין. (ו-ח) ויאמר אל משה אני חותנך יתרו - על ידי שליח , ומקרא קצר הוא; אי נמי: הכי אמר לו במצרים כשהביא את צפורה למדין , ואמר לו משה: איני יכול לשוב , כי הקדוש ברוך הוא מוציא על ידי את ישראל ממצרים - אמר לו יתרו: הנח את צפורה שאוליכנה אחר שילוחיה , אותה ובניה (ראה לעיל , ב - ג) , וכשתוציאם , אני חותנך יתרו בא אליך למקום שאשמע שאתה שם , ואשתך ושני בניה עמה; ועתה בא. ומשה , כשידע שהוא בא , יצא לקראת חתנו. וישתחו - לימד ענוותנותו של משה , שאעפ"י שהוא מלך , לא נתייהר , אלא השתחווה לחותנו וניהג בעצמו דרך ענוה; וסיפר לו כל המאורע. (ט) ויחד יתרו - שמח על הטובה; כי לא היה יודע דשלא כדין היו עושין להם להשתעבד בהם. (יא) כי בדבר אשר זדו עליהם - כי באשר זדו עליהם ועשו להם שלא כדין , יודע אני כי גדול הקדוש ברוך הוא: עושה דבריו בדין ובמשפט. ויש לפרש כי בדבר אשר זדו - במים , שאמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמ' א , כב) , באותו דבר נפרע מהם , שטִבעם במים; והכי אמרו רבותינו (סוטה יא , א): בקדירה שבישלו בה נתבשלו; ודרשו זדו לשון "ויזד יעקב נזיד" (בר' כה , כט). (יב) ויבא אהרון וכל זקני ישראל - קראם בזבח; ומשה שם היה , כי עמו נתאכסן , ולא הוצרך לקראו. (יג) מן הבקר ועד הערב - שלא יכול להספיק לבדו , ודן כל היום ולא הפסיק ולא זז עד חשיכה. (יד) אשר הוא עושה לעם - כי דבר קשה היה עושה להם , שהיו ממתינין דיניהם כל היום , ופעמים לא היו יכולין לבוא לפניו מפני האחרים. (טו-טז) לדרש אלהים - לדרוש דינין ולדון , כמו "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמ' כב , ח); ואני דן אותם ומודיע להם חוקי האלהים - איך ינהגו כדין וכשורה איש נגד חבירו. לדרש אלהים - כמו "ותלך לדרוש את יי'" (בר' כה , כב): לידע דעתו ומצותו של הקדוש ברוך הוא. (יח) נבול תבול - לשון חלשוּת , כמו "עלה נבל" (יר' ח , יג). גם אתה - שלא תוכל לסבול. גם העם הזה - שלא יוכלו לסבול שיעמדו כל היום להמתין על דינם. ויש לפרש נבל תבל - לשון ערבוב , כמו "ונבלה שם שפתם" (בר' יא , ז); שמתבלבל אתה והן , שכל אחד צועק לך: שמעני אדוני (ע"פ בר' כג , ה , יא)! , וזה צועק , ואין אתה יודע למי תענה , והם אינם יודעים למי ידברו. (יט-כ) ויהי אלהים עמך - שאז תצליח במעשיך , שתעשה מעשיך כהוגן וכשורה , ואז יסכים הקדוש ברוך הוא על ידך ויצליחך. מול האלהים - שיבואו לשאול לך , בעת הצורך , כאשר ישאל איש בדבר אלהים (ע"פ ש"ב טז , כג); שהם יבואו לשאל ממך , ואתה בעת הצורך תשאל להקדוש ברוך הוא , כמו שכתוב "ויקרב משה את משפטן לפני יי'" (במ' כז , ה). ויש לפרש מול האלהים - נגד הדיינין , כמו "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמ' כב , ח): שתעמוד כנגדם כדי שישאלו לך בשעת הצורך , ואתה תשיב דבריהם לפני הקדוש ברוך הוא , כמו שפירשתי. ואז - והזהרת (בנוסחנו: והזהרתה) אתהם את החקים; אבל עתה - אין אתה יכול להזהיר , שאינם שומעים מה שאתה אומר , ולא אתה מה שהם אומרים. (כא) אנשי חיל - זריזים להציל עשוק מיד עושקו וגזול מיד גוזלו (ע"פ יר' כא , יב); אנשי אמת - שאינם אוהבים חפאות (ראה מ"ב יז , ט) וחניפות , ואינם סומכים , רק על אמיתת הדברים; שונאי בצע - שאינם אוהבים שוחד; כי מי שיש בו מדות הללו מוציא דין אמת לאמיתו. בצע - כל בוצע ממון שלא כדין; או מלשון גזל הוא , כמו "בוצע ברך ניאץ יי'" (תה' י , ג) , וכתיב "כן ארחת כל בוצע בצע" (מש' א , יט). שרי אלפים - שחלק כל ישראל לאלפים , והעמיד אחד מכל אלף שר על האלף; והיו שרי האלפים שש מאות. ואחר כך חלק העם למאות , והעמיד בכל מאה שר אחד; והיו שרי מאות ששת אלפים. גם השש מאות שהיו שרי אלף , שׂם עליהם שרי מאות , וכן לחמשים , וכן לעשרות; ופעמים ששר עשר ממונה על שר אלף , וכן על שר מאה וחמשים , וכן כולם; ובעניין אחר לא תמצא חשבון מכוון לפי מה שמנה אותם ב'סנהדרין' (יח , א). (כב) ושפטו את העם בכל עת - כל עת שיהיו צריכין למשפט , יהיו מצויין להם. ושפטו את העם - יהיו להם דיינין רבים; אבל אתה יחיד , ולא תספיק לכולם [הגה"ה]. והקל מעליך - לשון צווי , כלומר: והקל המשא שעליך , ונשאו אילו הדיינין אתך. (כג) אם את הדבר הזה תעשה - שתעשה את הדבר הזה וצוך אלהים - שיסכים הקדוש ברוך הוא על העצה הזאת שאמרתי לך , ויכולת עמוד - אז תוכל לעמוד.