מאגר הכתר שמות פרק יח טקסט בלבד

פרק יח
{פרשת יתרו} [א] וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל־אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישראל ממצרים:
[ב] ויקח יתרו חתן משה את־צפרה אשת משה אחר שלוחיה:
[ג] ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה:
[ד] ושם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה:
[ה] ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל־משה אל־המדבר אשר־הוא חנה שם הר האלהים:
[ו] ויאמר אל־משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה:
[ז] ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק־לו וישאלו איש־לרעהו לשלום ויבאו האהלה:
[ח] ויספר משה לחתנו את כל־אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל־התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה:
[ט] ויחד יתרו על כל־הטובה אשר־עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים:
[י] ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים:
[יא] עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם:
[יב] ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל׀ זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים:
[שני] [יג] ויהי ממחרת וישב משה לשפט את־העם ויעמד העם על־משה מן־הבקר עד־הערב:
[יד] וירא חתן משה את כל־אשר־הוא עשה לעם ויאמר מה־הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל־העם נצב עליך מן־בקר עד־ערב:
[טו] ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים:
[טז] כי־יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את־חקי האלהים ואת־תורתיו:
[יז] ויאמר חתן משה אליו לא־טוב הדבר אשר אתה עשה:
[יח] נבל תבל גם־אתה גם־העם הזה אשר עמך כי־כבד ממך הדבר לא־תוכל עשהו לבדך:
[יט] עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את־הדברים אל־האלהים:
[כ] והזהרתה אתהם את־החקים ואת־התורת והודעת להם את־הדרך ילכו בה ואת־המעשה אשר יעשון:
[כא] ואתה תחזה מכל־העם אנשי־חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת:
[כב] ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך:
[כג] אם את־הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום:
[שלישי] [כד] וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר:
[כה] ויבחר משה אנשי־חיל מכל־ישראל ויתן אתם ראשים על־העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת:
[כו] ושפטו את־העם בכל־עת את־הדבר הקשה יביאון אל־משה וכל־הדבר הקטן ישפוטו הם:
[כז] וישלח משה את־חתנו וילך לו אל־ארצו: פ