מאגר הכתר שמות פרק יט עם פירוש רשב"ם

פרק יט
(ב) נגד ההר - הנזכר למעלה: "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמ' ג , יב). (ד) על כנפי נשרים - שהעברתי אתכם את הים ביבשה כנשרים שעוברים ימים דרך פריחה; וגם שלא הוזקתם , כדכתיב "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" (דב' לב , יא). ואביא אתכם אלי - להיות אני לכם לאלהים (ע"פ וי' כב , לג). (ה) כי לי כל הארץ - וכל העמים שלי , ולא בחרתי כי אם אתכם לבדכם. (ו) ממלכת כהנים - שרים , כמו "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח). (ח) וישב משה את דברי העם אל יי' - למחר; כמו שמפרש והולך "ויאמר יי' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן" וגו' (להלן , ט) , אז "ויגד משה את דברי העם אל יי'" (שם); זהו וישב משה וגו' - כולל , ואחר כך מפרש: כך אמר לו משה להקדוש ברוך הוא: כבר מאתמול קיבלו עליהם לעשות מה שתצוום. וכמוהו "ותצא אש מלפני יי' ותאכל את העולה" (וי' ט , כד) , ובתוך כך "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא" וגו' (וי' י , א) , "ותצא אש מלפני יי'" (שם , ב): מצא נדב ואביהוא לפני מזבח הזהב שבהיכל , בהקריבם עליו אש זרה - ושרפם , ויצא לחוץ ואכל את העולה על מזבח הנחושת שבעזרה חוץ להיכל. וכן בספר שופטים בפרשת מיכה: "וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אליו הקדש הקדשתי את הכסף ליי'" וגו' , "וישב את הכסף לאמו" (ראה שו' יז , ג - ד) - בתחילה אמר הפסוק "וישב את... הכסף לאמו" , ופירש אחר כך כיצד: "ותאמר אליו" וגו' "וישב את הכסף לאמו". (ט) בעב הענן - עב וחשך; שלא להסתכל בשכינה. (י) וקדשתם - לשון הזמנה , כמו "התקדשו למחר ואכלתם בשר" (במ' יא , יח). (יא) ירד יי' לעיני כל העם - יש לומר: "ויאמר יי'" של תחילת הפסוק (לעיל , י) - על ידי מלאך , לכן ירד יי' , ולא הקדוש ברוך הוא בעצמו , מדלא כתיב 'ארד'; כמו שפירשתי "ויי' המטיר על סדום" וגו' "מאת יי' מן השמים" (בר' יט , כד) , וגם בהגדות (ב"ר נא , ב): ראשון שבפסוק - גבריאל , והשני - הקדוש ברוך הוא. (יב) והגבלת - הַרְאֵה להם וַעֲשֵה להם סימני גבול: עד היכן יכולין ליקרב. (יג) לא תגע בו יד - הנוגע בהר , שאמרתי "מות יומת" (לעיל , יב) , מרחוק ימיתוהו , שלא יקרבו אל הר להמיתו ויתחייבו אף הם מיתה; לכן לא תגע בו יד להמיתו , אלא יורוהו בחיצים מרחוק , או ישליכו עליו אבנים לסקלו. במשוך היובל - בהסתלק שכינה ויפסקו קול השופרות והלפידים. (יח) עָשַן כולו - חציו קמץ וחציו פתח , כי לשון 'פָּעַל' הוא: העשין כולו; אבל עָשָן שהוא שֵם דבר , כולו קמץ. כְּעֶשֶן - כעישון , 'פומיאה' בלעז; ואילו היה שם דבר , היה לו לומר 'כַּעֲשַן הכבשן' , כאשר יאמר מן דָבָר - "דְבַר השמיטה" (דב' טו , ב) , מן בָּקָר - "בְּקַר זבח השלמים" (במ' ז , פח); כן יאמר מן "הבית ימלא עָשָן" (יש' ו , ד) - 'עֲשַן הכבשן' , כשהוא דבוק. (יט) משה ידבר אל הקדוש ברוך הוא , ואין קולו נשמע לשום אדם אלא להקדוש ברוך הוא; אבל הקדוש ברוך הוא יעננו למשה בקול גדול - בשביל קול השופר שהולך וחזק מאוד , וצריך שיהיה קולו של הקדוש ברוך הוא נוצח קול השופר , להשמיע למשה. (כא) פן יהרסו ממצבם , להתקרב ולראות. (כב) הכהנים - הבכורות. יתקדשו - בעמידתן. (כג) ויאמר משה אל יי' לא יוכל העם וגו' - המפרש (ראה רש"י) שכך אמר משה: 'כבר אמרת לנו זה שלשה ימים "והגבלת את ההר... השמרו לכם עלות בהר" (לעיל , יב) , ולמה אתה צריך לומר לי עכשיו פעם שנייה?' - טעות הוא בידו , שהרי מזרזין לאדם בשעת מעשה אף לאחר שזירזוהו קודם מעשה (ראה מכיל' יתרו בחדש ד); שמזרזין לאדם פעם שנייה בשעת מעשה , לומר: עתה הגיע הזמן לעשות מה שאמרתי. ועוד: פסוק שני , שחזר ואמר לו "לך רד" (להלן , כד) , מה בא לחדש? אלא כך אמר משה להקדוש ברוך הוא דרך שאילה , וכן שאל לו: אתמול שלשום אמרת לי שלא יוכל העם לעלות אל הר סיני: כשהזהרת את העם על ידי בהגבלה , אמרת לי "השמרו לכם עלות בהר" , ועכשיו אתה אומר לי "פן יהרסו אל יי'" (לעיל , כא)? שמא אתה מוסיף , שאפילו להתקרב מעט כדי להסתכל ולראות , אפילו רחוק מן ההר , אסור? והשיב לו הקדוש ברוך הוא: "לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו אל יי' לעלות" (להלן , כד) - וגם עתה לא אמרתי 'לראות'! בלא עלייה לא אמרתי לך. (כה) ויאמר אליהם - מצות הגבלה מעכשיו.