פרק יט
[רביעי]
[א]
בַּחֹ֙דֶשׁ֙
הַשְּׁלִישִׁ֔י
לְצֵ֥את
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
בַּיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
בָּ֖אוּ
מִדְבַּ֥ר
סִינָֽי:
[ב]
וַיִּסְע֣וּ
מֵרְפִידִ֗ים
וַיָּבֹ֙אוּ֙
מִדְבַּ֣ר
סִינַ֔י
וַֽיַּחֲנ֖וּ
בַּמִּדְבָּ֑ר
וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם
יִשְׂרָאֵ֖ל
נֶ֥גֶד
הָהָֽר:
[ג]
וּמֹשֶׁ֥ה
עָלָ֖ה
אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים
וַיִּקְרָ֨א
אֵלָ֤יו
יְהוָה֙
מִן־הָהָ֣ר
לֵאמֹ֔ר
כֹּ֤ה
תֹאמַר֙
לְבֵ֣ית
יַעֲקֹ֔ב
וְתַגֵּ֖יד
לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[ד]
אַתֶּ֣ם
רְאִיתֶ֔ם
אֲשֶׁ֥ר
עָשִׂ֖יתִי
לְמִצְרָ֑יִם
וָאֶשָּׂ֤א
אֶתְכֶם֙
עַל־כַּנְפֵ֣י
נְשָׁרִ֔ים
וָאָבִ֥א
אֶתְכֶ֖ם
אֵלָֽי:
[ה]
וְעַתָּ֗ה
אִם־שָׁמ֤וֹעַ
תִּשְׁמְעוּ֙
בְּקֹלִ֔י
וּשְׁמַרְתֶּ֖ם
אֶת־בְּרִיתִ֑י
וִהְיִ֨יתֶם
לִ֤י
סְגֻלָּה֙
מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים
כִּי־לִ֖י
כָּל־הָאָֽרֶץ:
[ו]
וְאַתֶּ֧ם
תִּֽהְיוּ־לִ֛י
מַמְלֶ֥כֶת
כֹּהֲנִ֖ים
וְג֣וֹי
קָד֑וֹשׁ
אֵ֚לֶּה
הַדְּבָרִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
תְּדַבֵּ֖ר
אֶל־בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[חמישי]
[ז]
וַיָּבֹ֣א
מֹשֶׁ֔ה
וַיִּקְרָ֖א
לְזִקְנֵ֣י
הָעָ֑ם
וַיָּ֣שֶׂם
לִפְנֵיהֶ֗ם
אֵ֚ת
כָּל־הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
אֲשֶׁ֥ר
צִוָּ֖הוּ
יְהוָֽה:
[ח]
וַיַּעֲנ֨וּ
כָל־הָעָ֤ם
יַחְדָּו֙
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
כֹּ֛ל
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
נַעֲשֶׂ֑ה
וַיָּ֧שֶׁב
מֹשֶׁ֛ה
אֶת־דִּבְרֵ֥י
הָעָ֖ם
אֶל־יְהוָֽה:
[ט]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
הִנֵּ֨ה
אָנֹכִ֜י
בָּ֣א
אֵלֶיךָ֘
בְּעַ֣ב
הֶֽעָנָן֒
בַּעֲב֞וּר
יִשְׁמַ֤ע
הָעָם֙
בְּדַבְּרִ֣י
עִמָּ֔ךְ
וְגַם־בְּךָ֖
יַאֲמִ֣ינוּ
לְעוֹלָ֑ם
וַיַּגֵּ֥ד
מֹשֶׁ֛ה
אֶת־דִּבְרֵ֥י
הָעָ֖ם
אֶל־יְהוָֽה:
[י]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֤ה
אֶל־מֹשֶׁה֙
לֵ֣ךְ
אֶל־הָעָ֔ם
וְקִדַּשְׁתָּ֥ם
הַיּ֖וֹם
וּמָחָ֑ר
וְכִבְּס֖וּ
שִׂמְלֹתָֽם:
[יא]
וְהָי֥וּ
נְכֹנִ֖ים
לַיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֑י
כִּ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִשִׁ֗י
יֵרֵ֧ד
יְהוָ֛ה
לְעֵינֵ֥י
כָל־הָעָ֖ם
עַל־הַ֥ר
סִינָֽי:
[יב]
וְהִגְבַּלְתָּ֤
אֶת־הָעָם֙
סָבִ֣יב
לֵאמֹ֔ר
הִשָּׁמְר֥וּ
לָכֶ֛ם
עֲל֥וֹת
בָּהָ֖ר
וּנְגֹ֣עַ
בְּקָצֵ֑הוּ
כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ
בָּהָ֖ר
מ֥וֹת
יוּמָֽת:
[יג]
לֹא־תִגַּ֨ע
בּ֜וֹ
יָ֗ד
כִּֽי־סָק֤וֹל
יִסָּקֵל֙
אוֹ־יָרֹ֣ה
יִיָּרֶ֔ה
אִם־בְּהֵמָ֥ה
אִם־אִ֖ישׁ
לֹ֣א
יִחְיֶ֑ה
בִּמְשֹׁךְ֙
הַיֹּבֵ֔ל
הֵ֖מָּה
יַעֲל֥וּ
בָהָֽר:
[יד]
וַיֵּ֧רֶד
מֹשֶׁ֛ה
מִן־הָהָ֖ר
אֶל־הָעָ֑ם
וַיְקַדֵּשׁ֙
אֶת־הָעָ֔ם
וַֽיְכַבְּס֖וּ
שִׂמְלֹתָֽם:
[טו]
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־הָעָ֔ם
הֱי֥וּ
נְכֹנִ֖ים
לִשְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֑ים
אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ
אֶל־אִשָּֽׁה:
[טז]
וַיְהִי֩
בַיּ֨וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֜י
בִּֽהְיֹ֣ת
הַבֹּ֗קֶר
וַיְהִי֩
קֹלֹ֨ת
וּבְרָקִ֜ים
וְעָנָ֤ן
כָּבֵד֙
עַל־הָהָ֔ר
וְקֹ֥ל
שֹׁפָ֖ר
חָזָ֣ק
מְאֹ֑ד
וַיֶּחֱרַ֥ד
כָּל־הָעָ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
בַּֽמַּחֲנֶֽה:
[יז]
וַיּוֹצֵ֨א
מֹשֶׁ֧ה
אֶת־הָעָ֛ם
לִקְרַ֥את
הָאֱלֹהִ֖ים
מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה
וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ
בְּתַחְתִּ֥ית
הָהָֽר:
[יח]
וְהַ֤ר
סִינַי֙
עָשַׁ֣ן
כֻּלּ֔וֹ
מִ֠פְּנֵי
אֲשֶׁ֨ר
יָרַ֥ד
עָלָ֛יו
יְהוָ֖ה
בָּאֵ֑שׁ
וַיַּ֤עַל
עֲשָׁנוֹ֙
כְּעֶ֣שֶׁן
הַכִּבְשָׁ֔ן
וַיֶּחֱרַ֥ד
כָּל־הָהָ֖ר
מְאֹֽד:
[יט]
וַֽיְהִי֙
ק֣וֹל
הַשֹּׁפָ֔ר
הוֹלֵ֖ךְ
וְחָזֵ֣ק
מְאֹ֑ד
מֹשֶׁ֣ה
יְדַבֵּ֔ר
וְהָאֱלֹהִ֖ים
יַעֲנֶ֥נּוּ
בְקֽוֹל:
[ששי]
[כ]
וַיֵּ֧רֶד
יְהוָ֛ה
עַל־הַ֥ר
סִינַ֖י
אֶל־רֹ֣אשׁ
הָהָ֑ר
וַיִּקְרָ֨א
יְהוָ֧ה
לְמֹשֶׁ֛ה
אֶל־רֹ֥אשׁ
הָהָ֖ר
וַיַּ֥עַל
מֹשֶֽׁה:
[כא]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
רֵ֖ד
הָעֵ֣ד
בָּעָ֑ם
פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ
אֶל־יְהוָה֙
לִרְא֔וֹת
וְנָפַ֥ל
מִמֶּ֖נּוּ
רָֽב:
[כב]
וְגַ֧ם
הַכֹּהֲנִ֛ים
הַנִּגָּשִׁ֥ים
אֶל־יְהוָ֖ה
יִתְקַדָּ֑שׁוּ
פֶּן־יִפְרֹ֥ץ
בָּהֶ֖ם
יְהוָֽה:
[כג]
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
אֶל־יְהוָ֔ה
לֹא־יוּכַ֣ל
הָעָ֔ם
לַעֲלֹ֖ת
אֶל־הַ֣ר
סִינָ֑י
כִּֽי־אַתָּ֞ה
הַעֵדֹ֤תָה
בָּ֙נוּ֙
לֵאמֹ֔ר
הַגְבֵּ֥ל
אֶת־הָהָ֖ר
וְקִדַּשְׁתּֽוֹ:
[כד]
וַיֹּ֨אמֶר
אֵלָ֤יו
יְהוָה֙
לֶךְ־רֵ֔ד
וְעָלִ֥יתָ
אַתָּ֖ה
וְאַהֲרֹ֣ן
עִמָּ֑ךְ
וְהַכֹּהֲנִ֣ים
וְהָעָ֗ם
אַל־יֶהֶרְס֛וּ
לַעֲלֹ֥ת
אֶל־יְהוָ֖ה
פֶּן־יִפְרָץ־בָּֽם:
[כה]
וַיֵּ֥רֶד
מֹשֶׁ֖ה
אֶל־הָעָ֑ם
וַיֹּ֖אמֶר
אֲלֵהֶֽם:
ס
פרק יט
[רביעי]
[א]
בחדש
השלישי
לצאת
בני ישראל
מארץ
מצרים
ביום
הזה
באו
מדבר
סיני:
[ב]
ויסעו
מרפידים
ויבאו
מדבר
סיני
ויחנו
במדבר
ויחן שם
ישראל
נגד
ההר:
[ג]
ומשה
עלה
אל האלהים
ויקרא
אליו
יהוה
מן ההר
לאמר
כה
תאמר
לבית
יעקב
ותגיד
לבני
ישראל:
[ד]
אתם
ראיתם
אשר
עשיתי
למצרים
ואשא
אתכם
על כנפי
נשרים
ואבא
אתכם
אלי:
[ה]
ועתה
אם שמוע
תשמעו
בקלי
ושמרתם
את בריתי
והייתם
לי
סגלה
מכל העמים
כי לי
כל הארץ:
[ו]
ואתם
תהיו לי
ממלכת
כהנים
וגוי
קדוש
אלה
הדברים
אשר
תדבר
אל בני
ישראל:
[חמישי]
[ז]
ויבא
משה
ויקרא
לזקני
העם
וישם
לפניהם
את
כל הדברים
האלה
אשר
צוהו
יהוה:
[ח]
ויענו
כל העם
יחדו
ויאמרו
כל
אשר דבר
יהוה
נעשה
וישב
משה
את דברי
העם
אל יהוה:
[ט]
ויאמר
יהוה
אל משה
הנה
אנכי
בא
אליך
בעב
הענן
בעבור
ישמע
העם
בדברי
עמך
וגם בך
יאמינו
לעולם
ויגד
משה
את דברי
העם
אל יהוה:
[י]
ויאמר
יהוה
אל משה
לך
אל העם
וקדשתם
היום
ומחר
וכבסו
שמלתם:
[יא]
והיו
נכנים
ליום
השלישי
כי׀
ביום
השלשי
ירד
יהוה
לעיני
כל העם
על הר
סיני:
[יב]
והגבלת
את העם
סביב
לאמר
השמרו
לכם
עלות
בהר
ונגע
בקצהו
כל הנגע
בהר
מות
יומת:
[יג]
לא תגע
בו
יד
כי סקול
יסקל
או ירה
יירה
אם בהמה
אם איש
לא
יחיה
במשך
היבל
המה
יעלו
בהר:
[יד]
וירד
משה
מן ההר
אל העם
ויקדש
את העם
ויכבסו
שמלתם:
[טו]
ויאמר
אל העם
היו
נכנים
לשלשת
ימים
אל תגשו
אל אשה:
[טז]
ויהי
ביום
השלישי
בהית
הבקר
ויהי
קלת
וברקים
וענן
כבד
על ההר
וקל
שפר
חזק
מאד
ויחרד
כל העם
אשר
במחנה:
[יז]
ויוצא
משה
את העם
לקראת
האלהים
מן המחנה
ויתיצבו
בתחתית
ההר:
[יח]
והר
סיני
עשן
כלו
מפני
אשר
ירד
עליו
יהוה
באש
ויעל
עשנו
כעשן
הכבשן
ויחרד
כל ההר
מאד:
[יט]
ויהי
קול
השפר
הולך
וחזק
מאד
משה
ידבר
והאלהים
יעננו
בקול:
[ששי]
[כ]
וירד
יהוה
על הר
סיני
אל ראש
ההר
ויקרא
יהוה
למשה
אל ראש
ההר
ויעל
משה:
[כא]
ויאמר
יהוה
אל משה
רד
העד
בעם
פן יהרסו
אל יהוה
לראות
ונפל
ממנו
רב:
[כב]
וגם
הכהנים
הנגשים
אל יהוה
יתקדשו
פן יפרץ
בהם
יהוה:
[כג]
ויאמר
משה
אל יהוה
לא יוכל
העם
לעלת
אל הר
סיני
כי אתה
העדתה
בנו
לאמר
הגבל
את ההר
וקדשתו:
[כד]
ויאמר
אליו
יהוה
לך רד
ועלית
אתה
ואהרן
עמך
והכהנים
והעם
אל יהרסו
לעלת
אל יהוה
פן יפרץ בם:
[כה]
וירד
משה
אל העם
ויאמר
אלהם:
ס