פרק כ
[א]
וידבר
אלהים
את
כל־הדברים
האלה
לאמר:
ס
[ב]
אנכי
יהוה
אלהיך
אשר
הוצאתיך
מארץ
מצרים
מבית
עבדים:
[ג]
לא־יהיה־לך
אלהים
אחרים
על־פני:
[ד]
לא־תעשה־לך
פסל
׀
וכל־תמונה
אשר
בשמים
׀
ממעל
ואשר
בארץ
מתחת
ואשר
במים׀
מתחת
לארץ:
[ה]
לא־תשתחוה
להם
ולא
תעבדם
כי
אנכי
יהוה
אלהיך
אל
קנא
פקד
עון
אבת
על־בנים
על־שלשים
ועל־רבעים
לשנאי:
[ו]
ועשה
חסד
לאלפים
לאהבי
ולשמרי
מצותי:
ס
[ז]
לא
תשא
את־שם־יהוה
אלהיך
לשוא
כי
לא
ינקה
יהוה
את
אשר־ישא
את־שמו
לשוא:
פ
[ח]
זכור
את־יום
השבת
לקדשו:
[ט]
ששת
ימים
תעבד
ועשית
כל־מלאכתך:
[י]
ויום
השביעי
שבת׀
ליהוה
אלהיך
לא־תעשה
כל־מלאכה
אתה׀
ובנך־ובתך
עבדך
ואמתך
ובהמתך
וגרך
אשר
בשעריך:
[יא]
כי
ששת־ימים
עשה
יהוה
את־השמים
ואת־הארץ
את־הים
ואת־כל־אשר־בם
וינח
ביום
השביעי
על־כן
ברך
יהוה
את־יום
השבת
ויקדשהו:
ס
[יב]
כבד
את־אביך
ואת־אמך
למען
יארכון
ימיך
על
האדמה
אשר־יהוה
אלהיך
נתן
לך:
ס
[יג]
לא
תרצח
ס
לא
תנאף
ס
לא
תגנב
ס
לא־תענה
ברעך
עד
שקר:
ס
[יד]
לא
תחמד
בית
רעך
ס
לא־תחמד
אשת
רעך
ועבדו
ואמתו
ושורו
וחמרו
וכל
אשר
לרעך:
פ
[שביעי]
[טו]
וכל־העם
ראים
את־הקולת
ואת־הלפידם
ואת
קול
השפר
ואת־ההר
עשן
וירא
העם
וינעו
ויעמדו
מרחק:
[טז]
ויאמרו
אל־משה
דבר־אתה
עמנו
ונשמעה
ואל־ידבר
עמנו
אלהים
פן־נמות:
[יז]
ויאמר
משה
אל־העם
אל־תיראו
כי
לבעבור
נסות
אתכם
בא
האלהים
ובעבור
תהיה
יראתו
על־פניכם
לבלתי
תחטאו:
[יח]
ויעמד
העם
מרחק
ומשה
נגש
אל־הערפל
אשר־שם
האלהים:
ס
[מפטיר]
[יט]
ויאמר
יהוה
אל־משה
כה
תאמר
אל־בני
ישראל
אתם
ראיתם
כי
מן־השמים
דברתי
עמכם:
[כ]
לא
תעשון
אתי
אלהי
כסף
ואלהי
זהב
לא
תעשו
לכם:
[כא]
מזבח
אדמה
תעשה־לי
וזבחת
עליו
את־עלתיך
ואת־שלמיך
את־צאנך
ואת־בקרך
בכל־המקום
אשר
אזכיר
את־שמי
אבוא
אליך
וברכתיך:
[כב]
ואם־מזבח
אבנים
תעשה־לי
לא־תבנה
אתהן
גזית
כי
חרבך
הנפת
עליה
ותחללה:
[כג]
ולא־תעלה
במעלת
על־מזבחי
אשר
לא־תגלה
ערותך
עליו:
פ