מאגר הכתר שמות פרק כ עם פירוש רשב"ם

פרק כ
[א] וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר: ס
[ב] אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים:
[ג] לֹ֣א־יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנַָֽ֗י:
[ד] לֹ֣א־תַעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכָל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ:
[ה] לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֘ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י:
[ו] וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי: ס
[ז] לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא: פ
[ח] זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ:
[ט] שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּעֲבֹ֔ד֘ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒:
[י] וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת׀ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ:
[יא] כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ: ס
[יב] כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: ס
[יג] לֹ֥֖א תִּרְצָֽ֖ח ס לֹ֣֖א תִּנְאָֽ֑ף ס לֹ֖֣א תִּגְנֹֽ֔ב ס לֹא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר: ס

[יד] לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ ס לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ: פ

[שביעי] [טו] וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק:
[טז] וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת:
[יז] וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ:
[יח] וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים: ס
[מפטיר] [יט] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם:
[כ] לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם:
[כא] מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ:
[כב] וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ:
[כג] וְלֹא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו: פ

פרק כ
(ג) לא יהיה לך וגו' - שאני לבדי "הוצאתיך" (לעיל , ב). (ה) לשנאי - אִם הבנים שֹנאַי. (ו) ועושה חסד לאלפים - לבנים שִלֵּשִים , רִבֵּעִים , חִמֵשִיִים , עֲשִרִיִים , מאות ואלפים. בנים אלפים הם "אלף דור" (דב' ז , ט) , ולא קשו קראי אהדדי לפי הפשט (וראה סוטה לא , א): בכאן מדבר בבנים ובני בנים ובבני בני בנים - וכל 'בנים' דור אחד , ובני בניהם דור שני - והבנים של דור אחרון אחרון , של אלף , קרואים 'בנים אלפים' , אבל ב'משנה תורה' , שאינו מזכיר לא בנים ולא שילשים ולא רבעים , הוא אומר "וידעת כי יי' אלהיך" וגו' "לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור" , ואותו 'אלף' הוא 'בנים אלפיים'. (ז) לא תשא וגו' - כל זה מכבודו של הקדוש ברוך הוא; וגם שמירת שבת שאחריו (פס' ח - יא) , וגם כיבוד אב ואם (פס' יב) - שהוקש (ראה קידושין ל , ב) כבודם לכבוד של מקום , כדכתיב "כבד... יי' מהונך" (מש' ג , ט). (ח) זכור את יום השבת - כל 'זכירה' עונה על ימים שעברו: "זכור ימות עולם" וגו' (דב' לב , ז) - "בהנחל עליון גוים" (שם , ח); "זכור את היום הזה" (שמ' יג , ג) לעולם , כי לשעבר ביום הזה "יצאתם ממצרים" (שם); "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את יי' אלהיך... בחורב" (ראה דב' ט , ז , ח); "זכור רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה" (תה' כה , ו). אף כאן: זכור את יום השבת של ששת ימי בראשית , כמו שמפרש והולך "כי ששת ימים עשה יי'" וגו' (להלן , יא) , כמו שכתוב כאן; ולפיכך נכתב כאן: זכור כדי לקדשו - להיות שובת ממלאכה. (יא) על כן ברך יי' את יום השבת - כמו שפירשתי בבראשית , ג; לא נמצא בידינו) , כי על כן אשר ברך יי' את יום השבת , שכשהגיע עת יום השבת , כבר ברא הקדוש ברוך הוא כל צורכי הבריות ומזונותם , ונמצא השבת מבורך מכל טוב; ולכן ויקדשהו - לשבות בו לעדות , כמו ששבת הקדוש ברוך הוא , שברא תחילה את הכל ואחר כך שָבַת. (יג) לא תרצח - כל 'רציחה' , הריגה בחינם היא בכל מקום: "מות יומת הרוצח" (במ' לה , טז - יח); "הרצחת וגם ירשת" (מ"א כא , יט); "צדק ילין בה ועתה מרצחים" (יש' א , כא). אבל 'הריגה' ו'מיתה' , יש בחינם , כמו "ויהרגהו" דקין (בר' ד , ח) , ויש בדין , כמו "והרגת את האשה" (וי' כ , טז). ומה שכתוב "אשר ירצח את רעהו בבלי דעת" (דב' ד , מב) - לפי שמדבר בעניין רוצח במזיד , לכך הוא אומר: ואם רציחה זו בבלי דעת , פטור. תשובה למינים - והודו לי; ואף על פי שיש בספריהם "אני אמית ואחיה" (דב' לב , לט) בלשון לטין של 'לא תרצח' , הם לא דיקדקו. (טו) רואים את הקולות - הברד והאבנים; כדכתיב "קולות אלהים וברד" (שמ' ט , כח). (טז) ויאמרו אל משה - לאחר ששמעו עשרת הדברים: דבר אתה עמנו. ואילמלא שאמרו כך , יש לומר שהיה אומר להם הקדוש ברוך הוא כל המצות מפיו. (יז) נסות - להוכיח אתכם. (כ) אלהי כסף ואלהי זהב - אפילו לזכרון שמים לא תעשו , שיש טועים וסבורים שיש בהם ממש. ואע"פ שציוה הקדוש ברוך הוא לעשות כרובים על הארון - לישיבתו נעשו , דוגמת כרובי כסא של מעלה , ולא להשתחוות להם. (כא) מזבח אדמה תעשה לי - לפי שהאומות עושים אשריהם על המזבחות , כדכתיב בגדעון "ואת האשרה אשר עליו תכרת" (שו' ו , כה); וכתיב "כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם" וגו' (יר' יז , ב); "לא תטע לך אשֵירה כל עץ אצל מזבח" (דב' טז , כא); לכך אומר הקדוש ברוך הוא: ואפילו אם תעשה לי מזבח , לא תעשהו אלא מאדמה , שאין רגילים לעשות ציורים וצלמים , כי אם מלאכה חלקה. ואף אם תרצה לעשות מזבח אבנים - אבנים שלימות תבנה את המזבח של יי' אלהיך (ראה דב' כז , ו) , מזבח אבנים , ו"לא תניף עליהם ברזל" כדכתיב ב'משנה תורה' (שם , ה). ולא תבנה אתהן גזית - כי כשבונין אותן גזית , בכלי ברזל , רגילין המסתתין לעשות בהם ציורים וצלמים , כדכתיב בישעיה גבי צלמים "חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו... יתארהו בשרד יעשהו במקצועות ובמחוגה יתארהו" (מד , יב - יג). (כג) לא (בנוסחנו: ולא) תעלה במעלות - לפיכך הכבש עשוי של אבנים משופע , גבוה עשר וארכו של שלשים , וגם מלח משליכים עליו , שלא יחליקו כהנים בעלותם בו (ראה משנה עירובין י , יד).