מאגר הכתר שמות פרק כא טקסט בלבד

פרק כא
{פרשת משפטים} [א] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:
[ב] כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם:
[ג] אם־בגפו יבא בגפו יצא אם־בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו:
[ד] אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו:
[ה] ואם־אמר יאמר העבד אהבתי את־אדני את־אשתי ואת־בני לא אצא חפשי:
[ו] והגישו אדניו אל־האלהים והגישו אל־הדלת או אל־המזוזה ורצע אדניו את־אזנו במרצע ועבדו לעלם: ס
[ז] וכי־ימכר איש את־בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים:
[ח] אם־רעה בעיני אדניה אשר־לא לו יעדה והפדה לעם נכרי לא־ימשל למכרה בבגדו־בה:
[ט] ואם־לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה־לה:
[י] אם־אחרת יקח־לו שארה כסותה וענתה לא יגרע:
[יא] ואם־שלש־אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף: ס
[יב] מכה איש ומת מות יומת:
[יג] ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: ס
[יד] וכי־יזד איש על־רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות: ס
[טו] ומכה אביו ואמו מות יומת: ס
[טז] וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת: ס
[יז] ומקלל אביו ואמו מות יומת: ס
[יח] וכי־יריבן אנשים והכה־איש את־רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב:
[יט] אם־יקום והתהלך בחוץ על־משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא: ס
[שני] [כ] וכי־יכה איש את־עבדו או את־אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם:
[כא] אך אם־יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא: ס
[כב] וכי־ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים:
[כג] ואם־אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש:
[כד] עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל:
[כה] כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה: ס
[כו] וכי־יכה איש את־עין עבדו או־את־עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו:
[כז] ואם־שן עבדו או־שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו: פ
[כח] וכי־יגח שור את־איש או את־אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את־בשרו ובעל השור נקי:
[כט] ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם־בעליו יומת:
[ל] אם־כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר־יושת עליו:
[לא] או־בן יגח או־בת יגח כמשפט הזה יעשה לו:
[לב] אם־עבד יגח השור או אמה כסף׀ שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל: ס
[לג] וכי־יפתח איש בור או כי־יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל־שמה שור או חמור:
[לד] בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה־לו: ס
[לה] וכי־יגף שור־איש את־שור רעהו ומת ומכרו את־השור החי וחצו את־כספו וגם את־המת יחצון:
[לו] או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה־לו: ס
[לז] כי יגנב־איש שור או־שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע־צאן תחת השה: