פרק כב
[א]
אם־במחתרת
ימצא
הגנב
והכה
ומת
אין
לו
דמים:
[ב]
אם־זרחה
השמש
עליו
דמים
לו
שלם
ישלם
אם־אין
לו
ונמכר
בגנבתו:
[ג]
אם־המצא
תמצא
בידו
הגנבה
משור
עד־חמור
עד־שה
חיים
שנים
ישלם:
ס
[ד]
כי
יבער־איש
שדה
או־כרם
ושלח
את־בעירה
בעירו
ובער
בשדה
אחר
מיטב
שדהו
ומיטב
כרמו
ישלם:
ס
[שלישי]
[ה]
כי־תצא
אש
ומצאה
קצים
ונאכל
גדיש
או
הקמה
או
השדה
שלם
ישלם
המבער
את־הבערה:
ס
[ו]
כי־יתן
איש
אל־רעהו
כסף
או־כלים
לשמר
וגנב
מבית
האיש
אם־ימצא
הגנב
ישלם
שנים:
[ז]
אם־לא
ימצא
הגנב
ונקרב
בעל־הבית
אל־האלהים
אם־לא
שלח
ידו
במלאכת
רעהו:
[ח]
על־כל־דבר־פשע
על־שור
על־חמור
על־שה
על־שלמה
על־כל־אבדה
אשר
יאמר
כי־הוא
זה
עד
האלהים
יבא
דבר־שניהם
אשר
ירשיען
אלהים
ישלם
שנים
לרעהו:
ס
[ט]
כי־יתן
איש
אל־רעהו
חמור
או־שור
או־שה
וכל־בהמה
לשמר
ומת
או־נשבר
או־נשבה
אין
ראה:
[י]
שבעת
יהוה
תהיה
בין
שניהם
אם־לא
שלח
ידו
במלאכת
רעהו
ולקח
בעליו
ולא
ישלם:
[יא]
ואם־גנב
יגנב
מעמו
ישלם
לבעליו:
[יב]
אם־טרף
יטרף
יבאהו
עד
הטרפה
לא
ישלם:
פ
[יג]
וכי־ישאל
איש
מעם
רעהו
ונשבר
או־מת
בעליו
אין־עמו
שלם
ישלם:
[יד]
אם־בעליו
עמו
לא
ישלם
אם־שכיר
הוא
בא
בשכרו:
ס
[טו]
וכי־יפתה
איש
בתולה
אשר
לא־ארשה
ושכב
עמה
מהר
ימהרנה
לו
לאשה:
[טז]
אם־מאן
ימאן
אביה
לתתה
לו
כסף
ישקל
כמהר
הבתולת:
ס
[יז]
מכשפה
לא
תחיה:
[יח]
כל־שכב
עם־בהמה
מות
יומת:
ס
[יט]
זבח
לאלהים
יחרם
בלתי
ליהוה
לבדו:
[כ]
וגר
לא־תונה
ולא
תלחצנו
כי־גרים
הייתם
בארץ
מצרים:
[כא]
כל־אלמנה
ויתום
לא
תענון:
[כב]
אם־ענה
תענה
אתו
כי
אם־צעק
יצעק
אלי
שמע
אשמע
צעקתו:
[כג]
וחרה
אפי
והרגתי
אתכם
בחרב
והיו
נשיכם
אלמנות
ובניכם
יתמים:
פ
[כד]
אם־כסף׀
תלוה
את־עמי
את־העני
עמך
לא־תהיה
לו
כנשה
לא־תשימון
עליו
נשך:
[כה]
אם־חבל
תחבל
שלמת
רעך
עד־בא
השמש
תשיבנו
לו:
[כו]
כי
הוא
כסותה
כסותו
לבדה
הוא
שמלתו
לערו
במה
ישכב
והיה
כי־יצעק
אלי
ושמעתי
כי־חנון
אני:
ס
[רביעי]
[כז]
אלהים
לא
תקלל
ונשיא
בעמך
לא
תאר:
[כח]
מלאתך
ודמעך
לא
תאחר
בכור
בניך
תתן־לי:
[כט]
כן־תעשה
לשרך
לצאנך
שבעת
ימים
יהיה
עם־אמו
ביום
השמיני
תתנו־לי:
[ל]
ואנשי־קדש
תהיון
לי
ובשר
בשדה
טרפה
לא
תאכלו
לכלב
תשלכון
אתו:
ס