מאגר הכתר שמות פרק כב עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק כב
(הקדמה) (חלק רביעי:) "כי יתן איש אל רעהו" וגו' (כב , ו) עד "וכי יפתה" (כב , טו). (בחלק זה אין ביאור המילות). (הקדמה) (חלק חמישי:) "וכי יפתה איש" וגו' (כב , טו) עד "וגר לא תונה" (כב , כ). (בחלק זה אין ביאור המילות). (הקדמה) (חלק ששי:) "וגר לא תונה" וגו' (כב , כ) עד "לא תשא שמע שוא" (שמ' כג , א). (כ) וגר - הוא 'גר צדק' , שהוא בן ברית (ראה משנה ב"מ ד , י); וכבר נלמד זה מהדברים הנלוים לו , והם ה"אלמנה" וה"יתום" (להלן , כא) ו"העני" (להלן , כד) מישראל. והנה הזהיר על אלו , מפני שנפשם שְפָלָה (ראה מש"ת דעות ו , י) ואין להם כח. והקדים דין הגר - כי לא יחסר לו , רק עזר המשפחה; ואחר כן הזכיר "אלמנה" ו"יתום" - כי לא יחסר להם , רק עזר ההנהגה והמשא והמתן , כי אין להם מי שישא ויתן בעסקיהם כראוי; ואחר כן זכר "העני" , והוא היותר שפל רוח מכולם. לא תונה - דבר ידוע כי יש אונאה בדברים ויש אונאה בממון. ואולם האונאה אשר בממון - אמרוֹ "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" (וי' כה , יד) , ואולם האונאה שבדברים היא אמרו "והאכלתי את מונייך את בשרם" (יש' מט , כו); והנה זאת האונאה פרשוה במכילתא 'אונאת דברים' (מכיל' משפטים נזיקין יח). ולא תלחצנו - דבר ידוע , שאין זאת האזהרה שלא נלחץ גופו ונדחקהו , מענין "ותלחץ רגל (בנוסחנו: את רגל) בלעם" (במ' כב , כה) , כי כבר הקדימה התורה נזקי הגוף בזאת הפרשה ונעתקה אל זכרון דיני נזקי הממון בהדרגה , כמו שנבאר בסוף זאת הפרשה (ראה חקירה בענין סידור המצוות בפרשת 'משפטים' , בה"פ שמ' כד , יז - יח); ולזה יהיה אמרו ולא תלחצנו - בממון , כי כבר יפול שם ה'לחץ' בממון; ולפי שסמכוֹ לאונאה , הנה יהיה זה הלחץ אונאת ממון (ראה מכיל' משפטים נזיקין יח). וכבר הקדים לזכור דין אונאת דברים - כי היא יותר קשה (ראה ב"מ נח , ב). וכבר יורה שזה הלחץ הוא ממון , כי כבר אמר אחר זה בענין הממון "וגר לא תלחץ" (שמ' כג , ט) - רוצה לומר , שלא תטה משפט , כמו שיתבאר אחר זה (ראה פירושו שם); וכבר אמר זה בבאור באמרו "לא תטה משפט גר יתום ואלמנה" (צירוף של דב' כד , יז ודב' כז , יט). (כא) לא תענון - רוצה לומר , שלא יכעיסם ויקניטם , ולא יכאיב לבם בדברים , ולא יאבד ממונם; כי זה הענוי הוא אשר ראוי שתזהיר בו התורה בזה המקום בענין האלמנות והיתומים , כי רוב האנשים יקלו בהם , לחולשתם. (כב) כי אם צעק - הרצון בו: הִנֵּה , אם צעק יצעק. וכמוהו ימצאו רבים בלשוננו; רוצה לומר , שבאה מלת כי תמורת הִנֵּה. (כד) לא תהיה לו כנושה - רוצה לומר: לנגשו בכח ולהצר לו בגביית חובו. נשך - הוא רבית , כמו שהלוהו ארבעה דנרין בחמשה דנרין (ראה ב"מ ס , ב). והנה נקרא זה הענין נשך , לפי שדרך המלוים כסף ברבית לקחת רבית לפי הזמן , כאלו תאמר , שידעו כמה יתנו בכל חדש , והרי הכסף ההוא הוא כמו נושך ואוכל תמיד. ואולם בהלואת האוכל לא יפול שֵם 'נשך' , כי אין מנהגו זה המנהג; והמשל , שאם הלוה ארבע מדות חטה בחמש לקציר , אעפ"י שיעבור זמן הקציר לא יקח ממנו רבית אחר .