מאגר הכתר שמות פרק כד עם פירוש רש"י

פרק כד
[א] וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַֽהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק:
[ב] וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ:
[ג] וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה:
[ד] וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[ה] וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים:
[ו] וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ:
[ז] וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע:
[ח] וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
[ט] וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[י] וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַֽעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר:
[יא] וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַֽיֶּחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ: ס
[יב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם:
[יג] וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים:
[יד] וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם:
[מפטיר] [טו] וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר:
[טז] וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְהוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן:
[יז] וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יח] וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה: פ

פרק כד
(א) ואל משה אמר פרשה זו - קודם עשרת הדברות: בארבעה בסיון נאמר לו: עלה (ראה שבת פח , א). (ב) ונגש משה לבדו - אל הערפל (ראה שמ' כ , יח; מכשב"י כד , א). (ג) ויבא משה ויספר לעם - בו ביום. את כל דברי יי' - מצות פרישה והגבלה. ואת כל המשפטים - שבע מצות שנצטוו בני נח , ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שנתנו לו במרה (ראה מכיל' יתרו בחדש ג). (ד) ויכתב משה - מ'בראשית' ועד מתן תורה , וכתב מצוות שנצטוו במרה (ראה מכיל' יתרו בחדש ג). וישכם בבקר - בחמשה בסיון (ראה שם). (ה) את נערי - הבכורות (ראה זבחים קטו , ב). (ו) [ויקח משה חצי הדם - מי חלקו? מלאך בא וחלקו (ראה ויק"ר ו , ה)]. באגנת - שתי אגנות: אחד לחצי דם עולָה ואחד לחצי דם שלמים , להזות אותם על העם. ומכאן למדו רבותינו (ראה כריתות ט , א) , שנכנסו אבותינו לַברית במילה וטבילה והרצאת דמים , שאין הזאה בלא טבילה. (ז) ספר הברית - מ'בראשית' ועד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה (ראה מכיל' יתרו בחדש ג). (ח) ויזרוק - עניין הזאה , ותרגומו: "וזרק [על מדבחא לכפרא] על עמא". (י) ויראו את אלהי ישראל - נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה , אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לערבב שמחת התורה; והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנכת המשכן , ולזקנים עד יום "ויהי העם כמתאננים... ותבער בם אש יי' ותאכל בקצה המחנה" (במ' יא , א) - בקצינים שבהם (ראה תנח' בהעלותך טז). כמעשה לבנת הספיר - היא היתה לפניו בשעת השיעבוד לזכור צרתן של ישראל , שהיו משועבדים במעשה לבנים (ראה ויק"ר כג , ח). וכעצם השמים לטהר - משנגאלו היה אור וחדוה לפניו (ראה ויק"ר כג , ח). וכעצם - כתרגומו: לשון מראה. לטוהר - לשון ברור וצלול. (יא) ואל אצילי - הם נדב ואביהוא והזקנים (ראה לעיל , ט - י; תנח' בהעלותך טז). לא שלח ידו - מכלל שהיו ראויים להשלחת יד (ראה תנח' בהעלותך טז). ויחזו את האלהים וגו' - היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה; כך מדרש תנחומא (בהעלותך טז). ואונקלוס לא תרגם כן. אצילי - לשון גדולים , כמו "ומאציליה קראתיך" (יש' מא , ט); "ויאצל מן הרוח" (במ' יא , כה); "שש אמות אצילה" (יח' מא , ח). (יב) ויאמר יי' אל משה - לאחר מתן תורה. עלה אלי וגו' והיה שם - ארבעים יום. את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי בתוכם להורותם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הם; ורב סעדיה פירש , ב'אזהרות' שיסד , לכל דבור ודבור מצות התלויות בו. (יג) ויקם משה ויהושע משרתו - לא ידעתי מה טיבו של יהושע לכאן. ואומר אני , שהיה התלמיד מלוה את הרב עד מקום הגבלת תחומי ההר , שאינו רשאי לילך משם והלאה , ומשם - ויעל משה לבדו אל הר האלהים , ויהושע נטה אהלו שם , ונתעכב שם כל ארבעים יום; שכן מצינו כשירד משה: "וישמע יהושע את קול העם ברעה" (שמ' לב , יז) , למדנו שלא היה יהושע עמהם. (יד) ואל הזקנים אמר בצאתו מן המחנה: שבו לנו בזה - התעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט את העם לכל איש ריב. חור - בנה של מרים היה , ואביו כלב בן יפונה , שנאמר "ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור" (דה"א ב , יט); אפרת זו מרים , כדאיתא בסוטה (יא , ב). מי בעל דברים - מי שיש לו דין. (טז) ויכסהו הענן - רבותינו חלוקים בדבר (יומא ד , א - ב); יש מהם אומרים: אילו ששה ימים שמראש חדש [עד עצרת , יום מתן תורה] , ויכסהו הענן - להר; ויקרא אל משה ביום השביעי - לומר עשרת הדברות , ומשה וכל ישראל עומדין , אלא שחלק הכתוב כבוד למשה. ויש מהם אומרים: ויכסהו הענן למשה ששת ימים לאחר עשרת הדברות , היו בתחילת ארבעים יום שעלה לקבל לוחות (ראה להלן , יח); ולימדך , שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ששה. (יח) בתוך הענן - ענן זה כמין עשן הוא , ועשה לו הקדוש ברוך הוא למשה שביל בתוכו (ראה יומא ד , ב).