מאגר הכתר שמות פרק כה עם פירוש רשב"ם

פרק כה
{פרשת תרומה} [א] וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
[ב] דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי:
[ג] וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:
[ד] וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
[ה] וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
[ו] שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
[ז] אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן:
[ח] וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם:
[ט] כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ: ס
[י] וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ:
[יא] וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
[יב] וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית:
[יג] וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב:
[יד] וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם:
[טו] בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ:
[טז] וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:
[שני] [יז] וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ:
[יח] וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת:
[יט] וַ֠עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו:
[כ] וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכֲכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:
[כא] וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:
[כב] וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
[כג] וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ:
[כד] וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
[כה] וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
[כו] וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו:
[כז] לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
[כח] וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
[כט] וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
[ל] וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד: פ
[לא] וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ:
[לב] וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי:
[לג] שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֘ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
[לד] וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ:
[לה] וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
[לו] כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
[לז] וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ:
[לח] וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
[לט] כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
[מ] וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר: ס

פרק כה
פרשיות של משכן , חשן ואפד , אם אקצר בפרושן , יימצאו בפרושי רבנו שלמה אבי אמי זצ"ל. (ב) תרומה - הפרשה מממונם. (ד) ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת , והצבע קרוי שני; כדכתיב "אנשי חיל מתולעים" (נח' ב , ד) - מלובשים בגדים צבועים; וכן "האמונים עלי תולע" (איכה ד , ה) - בד צבוע; וכן מוכיח "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" (יש' א , יח). השני והשלג - סם של צבעים , זה אדום וזה לבן; אבל התולע והצמר שניהם צמר , אלא שהתולע - צמר צבוע , והצמר הוא לבן בלא צבע. ושש - פשתן , אבל שאר המינים הם צמר צבוע. ועזים - מטוה של שערי עזים. (ו) לשמן המשחה - מפורש ב'כי תשא' (שמ' ל , כג - כה). ולקטרת הסמים - כלומר: לצורך קטורת הביאו סמים , כדכתיב בקטרת "קח לך סמים" , ב'כי תשא' (שמ' ל , לד - לה). (ז) מלואים - שהאבן ממלאה עומק המשבצת , כעין אבני הטבעות. (ח) מקדש - לשון 'מועד' , שאתקדש ואזדמן אליהם לדבר מתוכו , כדכתיב "ונועדתי שמה לבני ישראל" (שמ' כט , מג). (ט) ככל אשר אני מראה - ככל הדומיות של כלים ושל בניינים הראה לו ממש הקדוש ברוך הוא למשה , כמו שמצינו ביחזקאל בבנין שני , שהראהו בבבל בכל מראות אלהים , וגם בדיבור הראה לו ופירש לו , כמה שכתוב (יח' מ - מג); וכן מוכיח לפנינו: "ככל (בנוסחנו: ללא 'ככל') אשר אתה מראה בהר" (להלן , מ) - אם בדיבור לבד , היה אומר "אשר אתה מראה" , למה הוצרך לומר "בהר"? (י) ועשו ארון עצי שטים - לפי שהוא דבוק: ארון של עצי שטים , לכך נקוד חטף פתח. ואעפ"י שבמעשה בצלאל מצינו שעשה תחילה משכן (ראה שמ' לו , ח) ואחר כך כלים , ארון ומנורה ושולחן - שהיכן יכניס את הארון והשולחן כל זמן שאין משכן עשוי? אלא בציווי הוצרך לפרש עשיית הארון והשולחן (ראה להלן , כג ואי') , שבשביל הארון , שהוא עיקר של "ועשו לי מקדש" (לעיל , ח) , הוצרך לעשות משכן. (יא) זהב טהור - מזוקק. (יב) ויצקתה (לפנינו: ויצקת) לו - בולטין מגוף הארון , ולא מחוברות. ושתי טבעות מן הארבע טבעות על צלעו האחת - מצד רחבו , שהרי בולטין היו הבדים לצד ההיכל. ובעל כרחך: ארכו של ארון - מצפון לדרום , והבדים - ממזרח למערב. (טז) את העדות - הלוחות , שהם עדות וברית בין הקדוש ברוך הוא לישראל , ולכך נקראו "לוחות הברית" (דב' ט , ט). (יז) כפרת - לשון 'כסוי'. אמתים וחצי ארכה וגו' - כמדת ארכו ורחבו של ארון. (יח) כרובים - עופות , כדכתיב "את כרוב ממשך (בנוסחנו: ממשח) הסוכך" (יח' כח , יד) - עוף גדול בעל כנפים. וחכמים פירשו (ראה סוכה ה , ב): פני תינוק. מקשה - מעובי זהב הכפורת הקישו בקורנס להבליט ממנו כרוב , ולא נתחבר שם. (יט) מקצה - מאמצעית גבול רחבו של כפורת , שיהיו פני שכינה הנראה עליו לצד ההיכל. (כ) למעלה - לצד ראשיהם. ופניהם איש אל אחיו - שזה הוא: אל אמצעית הכפורת יהיו פני הכרובים. (כה) מסגרת - כעין לביזבזין שעושין לשולחנות. ויש מרבותינו שאומרין (מנחות צו , ב): מסגרתו למטה היתה. (כז) לעומת המסגרת - בשולחן למטה מן המסגרת יהיו הטבעות קבועות , ולא במסגרת עצמה. (כט) קערותיו - דפוס כעין תיבה פרוצה , לעשות בו הלחם. וכפותיו - לצורך שני בזיכי לבונה , כדכתיב "ונתת על המערכת לבונה זכה" (וי' כד , ו). קשותיו ומנקיותיו - מפורשין במנחות (צז , א). לפי שהיה הלחם "שתים מערכות" , "שש המערכת" (וי' כד , ו) זה על גב זה , והיו מזלגות מכאן ומכאן לשולחן , וקשוות שהיו כחצאי קנים ממזלג למזלג , והלחם על הקשוות , וכן בין לחם ללחם - ששה , זה על זה; ולפיכך נקראין במקום אחר "קשות הנסך" (במ' ד , ז) , שמסככין על הלחם בין לחם ללחם. אשר יסך - בקשוות , כמו שפירשתי. (ל) לחם הפנים (בנוסחנו: פנים) - לפי פשוטו: לחם הראוי לפני שרים , לחם נאה , כדכתיב "ולקחת סלת ואפית אותה" וגו' (וי' כד , ה); וכתיב "וישא משאת מאת פניו אליהם" (בר' מג , לד). וכתיב "ולחנה יתן מנה אחת אפים" (ש"א א , ה): "חולק חד בחיר" (ת"י) - מקערה של פני אלקנה , החשובה , נותנים לפני בעל הבית; "כי את חנה אהב" (שם) , לכך - "אפים" , חשוב; "ויי' סגר רחמה" (שם) , לכך מנה אחת ולא שתים , ולא מנות הרבה כמו לפנינה שהיו לה בנים ובנות. (לא) ועשית מנורת וגו' - להאיר על השולחן , כדכתיב "ואת המנורה נכח השלחן" (שמ' כו , לה). מקשה - עשות זהב לקח , ופיצל בה קנים וגביעים בקורנס. ירכה - הוא הרגל הרחב של צד קרקע , שעומד עליו כל המנורה. וקנה - הוא הקנה האמצעי , שיוצאין ומתפצלין ממנו שלשה קנים מכאן ושלשה מכאן. גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו - בקנה האמצעי , שמכל כפתור יוצאים שני קנים , כדכתיב "וכפתור תחת שני הקנים ממנה" (להלן , לה). (לג) שלשה גביעים - חלולין כמין כוס , גומות גומות בקנה. משוקדים - כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים , כעין שעושין כלי כסף מצויירין בליטות כעין כפות או כעין תפוחים , שקורין 'קוליירץ' בלעז. ושוב שמעתי שכן מפרשים בנירבונא: 'אמונדליץ' בלעז , לשון 'שקדים'. כפתור ופרח - באמצע כל קנה , לנוי. (לה) וכפתור תחת שני הקנים היוצאים ממנה - מקנה האמצעי , שהוא עיקר המנורה. לששת הקנים - שלשה פעמים: וכפתור... וכפתור... וכפתור... - לא הוצרך לכתוב "כן לששת הקנים" כאשר כתב בפסוק ראשון (לעיל , לג) , לפי שמנה את כולם. (לז) נרותיה - 'לוצש' בלעז , שנותנים את השמן והפתילות. והעלה הכהן את נרותיה שבעה על שבעה הקנים , והאיר על עבר פניה - ידליק הפתילות אל עבר , מול המנורה , שזהו לצד השולחן שכנגדו , כדכתיב "ואת המנורה נוכח השולחן" (שמ' כו , לה) , וכן כתוב "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנירות" (במ' ח , ב) , שכל שבעתן מאירין לצד השולחן שכנגדו לפניה. (לח) ומלקחיה - שלוקחין בהן הפתילות ונותנין בנרות. ומחתותיה - בהטיבו את הנרות בבקר , חותה בהן גחלי הנרות ומותר השמן שבנרות. (מ) מראה - לשון 'מופעל' על ידי אחרים; 'אמושטריץ' בלעז. אשר אתה מראה - ממש הראה לו תבנית המנורה; 'אמושטריץ' בלעז. אבל "ליי' הנראה אליו" (בר' יב , ז) - מעצמו; 'פובדוץ' בלעז.