פרק כו
[שלישי]
[א]
וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן
תַּעֲשֶׂ֖ה
עֶ֣שֶׂר
יְרִיעֹ֑ת
שֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֗ר
וּתְכֵ֤לֶת
וְאַרְגָּמָן֙
וְתֹלַ֣עַת
שָׁנִ֔י
כְּרֻבִ֛ים
מַעֲשֵׂ֥ה
חֹשֵׁ֖ב
תַּעֲשֶׂ֥ה
אֹתָֽם:
[ב]
אֹ֣רֶךְ׀
הַיְרִיעָ֣ה
הָאַחַ֗ת
שְׁמֹנֶ֤ה
וְעֶשְׂרִים֙
בָּֽאַמָּ֔ה
וְרֹ֙חַב֙
אַרְבַּ֣ע
בָּאַמָּ֔ה
הַיְרִיעָ֖ה
הָאֶחָ֑ת
מִדָּ֥ה
אַחַ֖ת
לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
[ג]
חֲמֵ֣שׁ
הַיְרִיעֹ֗ת
תִּֽהְיֶ֙יןָ֙
חֹֽבְרֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָ֑הּ
וְחָמֵ֤שׁ
יְרִיעֹת֙
חֹֽבְרֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ד]
וְעָשִׂ֜יתָ
לֻלְאֹ֣ת
תְּכֵ֗לֶת
עַ֣ל
שְׂפַ֤ת
הַיְרִיעָה֙
הָאֶחָ֔ת
מִקָּצָ֖ה
בַּחֹבָ֑רֶת
וְכֵ֤ן
תַּֽעֲשֶׂה֙
בִּשְׂפַ֣ת
הַיְרִיעָ֔ה
הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה
בַּמַּחְבֶּ֖רֶת
הַשֵּׁנִֽית:
[ה]
חֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
תַּֽעֲשֶׂה֘
בַּיְרִיעָ֣ה
הָאֶחָת֒
וַחֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
תַּעֲשֶׂה֙
בִּקְצֵ֣ה
הַיְרִיעָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בַּמַּחְבֶּ֣רֶת
הַשֵּׁנִ֑ית
מַקְבִּילֹת֙
הַלֻּ֣לָאֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ו]
וְעָשִׂ֕יתָ
חֲמִשִּׁ֖ים
קַרְסֵ֣י
זָהָ֑ב
וְחִבַּרְתָּ֨
אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת
אִשָּׁ֤ה
אֶל־אֲחֹתָהּ֙
בַּקְּרָסִ֔ים
וְהָיָ֥ה
הַמִּשְׁכָּ֖ן
אֶחָֽד:
[ז]
וְעָשִׂ֙יתָ֙
יְרִיעֹ֣ת
עִזִּ֔ים
לְאֹ֖הֶל
עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן
עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה
יְרִיעֹ֖ת
תַּעֲשֶׂ֥ה
אֹתָֽם:
[ח]
אֹ֣רֶךְ׀
הַיְרִיעָ֣ה
הָאַחַ֗ת
שְׁלֹשִׁים֙
בָּֽאַמָּ֔ה
וְרֹ֙חַב֙
אַרְבַּ֣ע
בָּאַמָּ֔ה
הַיְרִיעָ֖ה
הָאֶחָ֑ת
מִדָּ֣ה
אַחַ֔ת
לְעַשְׁתֵּ֥י
עֶשְׂרֵ֖ה
יְרִיעֹֽת:
[ט]
וְחִבַּרְתָּ֞
אֶת־חֲמֵ֤שׁ
הַיְרִיעֹת֙
לְבָ֔ד
וְאֶת־שֵׁ֥שׁ
הַיְרִיעֹ֖ת
לְבָ֑ד
וְכָפַלְתָּ֙
אֶת־הַיְרִיעָ֣ה
הַשִּׁשִּׁ֔ית
אֶל־מ֖וּל
פְּנֵ֥י
הָאֹֽהֶל:
[י]
וְעָשִׂ֜יתָ
חֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
עַ֣ל
שְׂפַ֤ת
הַיְרִיעָה֙
הָאֶחָ֔ת
הַקִּיצֹנָ֖ה
בַּחֹבָ֑רֶת
וַחֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
עַ֚ל
שְׂפַ֣ת
הַיְרִיעָ֔ה
הַחֹבֶ֖רֶת
הַשֵּׁנִֽית:
[יא]
וְעָשִׂ֛יתָ
קַרְסֵ֥י
נְחֹ֖שֶׁת
חֲמִשִּׁ֑ים
וְהֵבֵאתָ֤
אֶת־הַקְּרָסִים֙
בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת
וְחִבַּרְתָּ֥
אֶת־הָאֹ֖הֶל
וְהָיָ֥ה
אֶחָֽד:
[יב]
וְסֶ֙רַח֙
הָעֹדֵ֔ף
בִּירִיעֹ֖ת
הָאֹ֑הֶל
חֲצִ֤י
הַיְרִיעָה֙
הָעֹדֶ֔פֶת
תִּסְרַ֕ח
עַ֖ל
אֲחֹרֵ֥י
הַמִּשְׁכָּֽן:
[יג]
וְהָאַמָּ֨ה
מִזֶּ֜ה
וְהָאַמָּ֤ה
מִזֶּה֙
בָּעֹדֵ֔ף
בְּאֹ֖רֶךְ
יְרִיעֹ֣ת
הָאֹ֑הֶל
יִהְיֶ֨ה
סָר֜וּחַ
עַל־צִדֵּ֧י
הַמִּשְׁכָּ֛ן
מִזֶּ֥ה
וּמִזֶּ֖ה
לְכַסֹּתֽוֹ:
[יד]
וְעָשִׂ֤יתָ
מִכְסֶה֙
לָאֹ֔הֶל
עֹרֹ֥ת
אֵילִ֖ם
מְאָדָּמִ֑ים
וּמִכְסֵ֛ה
עֹרֹ֥ת
תְּחָשִׁ֖ים
מִלְמָֽעְלָה:
פ
[רביעי]
[טו]
וְעָשִׂ֥יתָ
אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים
לַמִּשְׁכָּ֑ן
עֲצֵ֥י
שִׁטִּ֖ים
עֹמְדִֽים:
[טז]
עֶ֥שֶׂר
אַמּ֖וֹת
אֹ֣רֶךְ
הַקָּ֑רֶשׁ
וְאַמָּה֙
וַחֲצִ֣י
הָאַמָּ֔ה
רֹ֖חַב
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
[יז]
שְׁתֵּ֣י
יָד֗וֹת
לַקֶּ֙רֶשׁ֙
הָאֶחָ֔ד
מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָ֑הּ
כֵּ֣ן
תַּעֲשֶׂ֔ה
לְכֹ֖ל
קַרְשֵׁ֥י
הַמִּשְׁכָּֽן:
[יח]
וְעָשִׂ֥יתָ
אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים
לַמִּשְׁכָּ֑ן
עֶשְׂרִ֣ים
קֶ֔רֶשׁ
לִפְאַ֖ת
נֶ֥גְבָּה
תֵימָֽנָה:
[יט]
וְאַרְבָּעִים֙
אַדְנֵי־כֶ֔סֶף
תַּעֲשֶׂ֕ה
תַּ֖חַת
עֶשְׂרִ֣ים
הַקָּ֑רֶשׁ
שְׁנֵ֨י
אֲדָנִ֜ים
תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ
הָאֶחָד֙
לִשְׁתֵּ֣י
יְדֹתָ֔יו
וּשְׁנֵ֧י
אֲדָנִ֛ים
תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָ֖ד
לִשְׁתֵּ֥י
יְדֹתָֽיו:
[כ]
וּלְצֶ֧לַע
הַמִּשְׁכָּ֛ן
הַשֵּׁנִ֖ית
לִפְאַ֣ת
צָפ֑וֹן
עֶשְׂרִ֖ים
קָֽרֶשׁ:
[כא]
וְאַרְבָּעִ֥ים
אַדְנֵיהֶ֖ם
כָּ֑סֶף
שְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֗ים
תַּ֚חַת
הַקֶּ֣רֶשׁ
הָאֶחָ֔ד
וּשְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֔ים
תַּ֖חַת
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
[כב]
וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י
הַמִּשְׁכָּ֖ן
יָ֑מָּה
תַּעֲשֶׂ֖ה
שִׁשָּׁ֥ה
קְרָשִֽׁים:
[כג]
וּשְׁנֵ֤י
קְרָשִׁים֙
תַּעֲשֶׂ֔ה
לִמְקֻצְעֹ֖ת
הַמִּשְׁכָּ֑ן
בַּיַּרְכָתָֽיִם:
[כד]
וְיִֽהְי֣וּ
תֹאֲמִם֘
מִלְּמַטָּה֒
וְיַחְדָּ֗ו
יִהְי֤וּ
תַמִּים֙
עַל־רֹאשׁ֔וֹ
אֶל־הַטַּבַּ֖עַת
הָאֶחָ֑ת
כֵּ֚ן
יִהְיֶ֣ה
לִשְׁנֵיהֶ֔ם
לִשְׁנֵ֥י
הַמִּקְצֹעֹ֖ת
יִהְיֽוּ:
[כה]
וְהָיוּ֙
שְׁמֹנָ֣ה
קְרָשִׁ֔ים
וְאַדְנֵיהֶ֣ם
כֶּ֔סֶף
שִׁשָּׁ֥ה
עָשָׂ֖ר
אֲדָנִ֑ים
שְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֗ים
תַּ֚חַת
הַקֶּ֣רֶשׁ
הָאֶחָ֔ד
וּשְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֔ים
תַּ֖חַת
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
[כו]
וְעָשִׂ֥יתָ
בְרִיחִ֖ם
עֲצֵ֣י
שִׁטִּ֑ים
חֲמִשָּׁ֕ה
לְקַרְשֵׁ֥י
צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן
הָאֶחָֽד:
[כז]
וַחֲמִשָּׁ֣ה
בְרִיחִ֔ם
לְקַרְשֵׁ֥י
צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן
הַשֵּׁנִ֑ית
וַחֲמִשָּׁ֣ה
בְרִיחִ֗ם
לְקַרְשֵׁי֙
צֶ֣לַע
הַמִּשְׁכָּ֔ן
לַיַּרְכָתַ֖יִם
יָֽמָּה:
[כח]
וְהַבְּרִ֥יחַ
הַתִּיכֹ֖ן
בְּת֣וֹךְ
הַקְּרָשִׁ֑ים
מַבְרִ֕חַ
מִן־הַקָּצֶ֖ה
אֶל־הַקָּצֶֽה:
[כט]
וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים
תְּצַפֶּ֣ה
זָהָ֗ב
וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙
תַּעֲשֶׂ֣ה
זָהָ֔ב
בָּתִּ֖ים
לַבְּרִיחִ֑ם
וְצִפִּיתָ֥
אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם
זָהָֽב:
[ל]
וַהֲקֵמֹתָ֖
אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן
כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
הָרְאֵ֖יתָ
בָּהָֽר:
ס
[חמישי]
[לא]
וְעָשִׂ֣יתָ
פָרֹ֗כֶת
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֑ר
מַעֲשֵׂ֥ה
חֹשֵׁ֛ב
יַעֲשֶׂ֥ה
אֹתָ֖הּ
כְּרֻבִֽים:
[לב]
וְנָתַתָּ֣ה
אֹתָ֗הּ
עַל־אַרְבָּעָה֙
עַמּוּדֵ֣י
שִׁטִּ֔ים
מְצֻפִּ֣ים
זָהָ֔ב
וָוֵיהֶ֖ם
זָהָ֑ב
עַל־אַרְבָּעָ֖ה
אַדְנֵי־כָֽסֶף:
[לג]
וְנָתַתָּ֣ה
אֶת־הַפָּרֹכֶת֘
תַּ֣חַת
הַקְּרָסִים֒
וְהֵבֵאתָ֥
שָׁ֙מָּה֙
מִבֵּ֣ית
לַפָּרֹ֔כֶת
אֵ֖ת
אֲר֣וֹן
הָעֵד֑וּת
וְהִבְדִּילָ֤ה
הַפָּרֹ֙כֶת֙
לָכֶ֔ם
בֵּ֣ין
הַקֹּ֔דֶשׁ
וּבֵ֖ין
קֹ֥דֶשׁ
הַקֳּדָשִֽׁים:
[לד]
וְנָתַתָּ֙
אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת
עַ֖ל
אֲר֣וֹן
הָעֵדֻ֑ת
בְּקֹ֖דֶשׁ
הַקֳּדָשִֽׁים:
[לה]
וְשַׂמְתָּ֤
אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙
מִח֣וּץ
לַפָּרֹ֔כֶת
וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙
נֹ֣כַח
הַשֻּׁלְחָ֔ן
עַ֛ל
צֶ֥לַע
הַמִּשְׁכָּ֖ן
תֵּימָ֑נָה
וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן
תִּתֵּ֖ן
עַל־צֶ֥לַע
צָפֽוֹן:
[לו]
וְעָשִׂ֤יתָ
מָסָךְ֙
לְפֶ֣תַח
הָאֹ֔הֶל
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֑ר
מַעֲשֵׂ֖ה
רֹקֵֽם:
[לז]
וְעָשִׂ֣יתָ
לַמָּסָ֗ךְ
חֲמִשָּׁה֙
עַמּוּדֵ֣י
שִׁטִּ֔ים
וְצִפִּיתָ֤
אֹתָם֙
זָהָ֔ב
וָוֵיהֶ֖ם
זָהָ֑ב
וְיָצַקְתָּ֣
לָהֶ֔ם
חֲמִשָּׁ֖ה
אַדְנֵ֥י
נְחֹֽשֶׁת:
ס
פרק כו
(א)
ואת
המשכן
-
עשר
יריעות
התחתונות
קרויין
'משכן'
,
כי
תחתיהם
הארון
,
מקום
שהשכינה
שורה.
(ג)
חוברות
-
נתפרות
יחד
במחט.
(ד)
מקצה
בחוברת
-
בשפת
יריעה
החמישית.
(ו)
וחברת
-
על
ידי
קרסים
בלולאות
תחבר
שתי
המחברות.
והיה
המשכן
אחד
-
עשר
היריעות
הקרויין
'משכן'
יהיה
עתה
אחד.
(ט)
וכפלת
את
היריעה
השישית
-
כלומר:
חצייה
תולה
למטה
אל
מול
פני
האהל
,
וחצייה
של
אחרונה
"תסרח
על
אחורי
המשכן"
(להלן
,
יב)
יותר
מיריעות
המשכן
שתי
אמות.
כיצד?
עשר
התחתונות
כשנתחברו
יחד
,
ארכן
ארבעים
,
ורחבן
עשרים
ושמונה;
והמשכן
ארכו
שלשים
אמות
,
כי
לעשרים
קרש
שבצפון
ועשרים
שבדרום
יש
שלשים
אמה
,
כי
רוחב
הקרש
אמה
וחצי
(ראה
להלן
,
טו
-
כג);
כשפורשם
על
המשכן
,
ארכן
לאורך
המשכן
שלשים
אמה
,
והרי
עשר
אמות
תלויות
אחורי
המשכן;
ולצד
צפון
ולצד
דרום
מן
העשרים
ושמונה
אמות
,
עשר
על
המשכן
,
ולצדדין
תלויין
תשעה
מכאן
בכותל
צפוני
,
ותשעה
בכותל
דרומי.
וכשפרש
עליהם
יריעות
עזים
,
שהן
ארכן
ארבעים
וארבעה
,
חצי
היריעה
,
שהן
שתי
אמות
,
נכפלות
למטה
,
והשלשים
על
המשכן
,
ושתים
עשרה
הנותרות
,
העשר
מהן
תלויות
אחורי
המשכן
בשוה
ליריעות
התחתונות
,
וחצי
היריעה
העודפת
,
שהן
שתי
אמות
-
יותר
מן
התחתונות.
וכשפורש
רחבן
,
שהוא
שלשים
אמה
לאחר
שנתחברו
,
אז
כל
רחבו
של
המשכן
מהן
עשר
אמות
,
ועשר
אמות
תלויין
לצד
צפון
,
וכן
לצד
דרום
,
ונמצאו
עודפות
אמה
מכאן
ואמה
מכאן
על
התחתונות
,
שהן
נגררות
תשע
מכאן
ותשע
מכאן
,
ואילו
-
עשר;
וזהו
שכתוב
"והאמה
מזה
והאמה
מזה"
וגו'
(להלן
,
יג).
(יג)
על
צדי
המשכן
-
לכסות
האמה
של
אדנים
עד
הקרקע
,
שהרי
גובה
הקרשים
עשר
אמות
עם
האדנים
(ראה
להלן
,
טז).
(יד)
ומכסה
עורות
תחשים
מלמעלה
-
מלמעלה
של
עורות
אילים.
וכן
פשוטו
משמע
,
ויש
מפרשים
כן
במסכת
שבת
(כח
,
א).
(טו)
עצי
שטים
עומדים
-
זקופין
נותנין
אותן
ולא
שוכבים.
(יז)
שתי
ידות
לקרש
האחד
-
חרוצין
היו
הקרשים
באמצעיתן
,
להניח
שתי
ידות
בהן.
משולבות
הידות
זה
כנגד
זה.
וכל
סביב
הידות
היה
הקרש
חרוץ
מכל
צד
,
כדי
שיכנסו
הידות
של
כל
קרש
וקרש
בתוך
שני
אדנים
שתחת
הקרש
האחד.
וגם
האדנים
היו
חלולים
,
להכניס
בהן
הידות.
(כב)
ולירכתי
המשכן...
תעשה
ששה
קרשים
-
שהן
תשע
אמות
מצפון
לדרום
,
נשאר
חצי
אמה
בקרן
מערבית
אצל
הצפון
מכאן
ואצל
הדרום
מכאן
אויר
,
ובאין
שתי
הקרשים
של
מקוצעות
(ראה
להלן
,
כג)
,
שהן
אמה
וחצי
,
וממלאין
אחת
לצד
צפון
חצי
אמה
,
והאמה
מן
הקרש
ממלא
ומשוה
המשכן
ומכסה
את
עובי
קרש
צפוני
,
וכן
אמת
קרש
השני
מכסה
עובי
קרש
דרומי
,
ונמצא
האויר
שבתוך
המשכן
עשר
אמות
רוחב
,
ופגם
של
מקוצעות
מכוסה
ושוה
מכאן
ומכאן
,
ומרובע
לגמרי
זוויות
המשכן
מבחוץ.
(כו)
בריחים...
חמשה
-
חמשה
טבעות
בכל
קרש
מבחוץ
,
זה
תחת
זה
,
להכניס
בהן
הבריחים
,
מלבד
הבריח
התיכון
שבתוך
הקרשים
,
שהיו
נקובים
כולם
להכניס
הבריח
התיכון
בתוכם
,
בתוך
חלל
הקרשים.
הרי
האדנים
מלמטה
,
והבריחים
החיצונים
,
ובריח
התיכון
,
הרי
חוזק
התיכון
בתוכם
בתוך
חלל
נקבי
הקרשים
גדול.
לפי
פשוטו
של
מקרא
,
שלשה
בריחים
תיכונים
היו:
אחד
בצפון
ואחד
בדרום
ואחד
במערב
,
"מן
הקצה
אל
הקצה"
(להלן
,
כח)
-
מקצה
כותל
צפוני
לקצהו
השני
,
וכן
בדרום
,
וכן
במערב
,
ועל
ידי
המקוצעות
נתחבר
כל
המשכן
,
כל
שלש
כתליו
יחד
,
שהרי
בריחי
הצפון
והדרום
נכנסו
גם
במקוצעות
,
שהרי
אמה
מן
המקצוע
מכסה
עובי
קרש
של
מקצוע
השני
,
והרי
קבועים
ראשי
הבריחים
של
צפון
ודרום
במקוצעות.
ולפי
דיברי
רבותינו
(שבת
צח
,
ב):
בריח
התיכון
מתעגל
בתוך
שלשה
הכתלים
מן
הקצה
אל
הקצה
על
ידי
נס.
(לא)
פרכת
-
לפי
ענינו:
לשון
מחיצה
והבדלה
בין
בית
לבית.
מעשה
חושב
-
אומן;
כעין
מעילים
,
ציוריהן
מעשה
אורג
,
אבל
"רוקם"
(להלן
,
לו)
-
ציור
מטוה
במחט
מבחוץ.
(לב)
וויהם
-
כעין
מזלג
בעמודים
,
קבועים
להכניס
בהם
שפת
הפרוכת
מלמעלה.
(לג)
ונתת
את
הפרכת
תחת
הקרסים
של
זהב
,
שהם
לסוף
עשרים
אמה
של
יריעות
הפרוסות
בתחילת
המשכן.
כי
המשכן
ארכו
שלשים
,
והקרסים
באמצע
של
ארבעים
אמה
של
עשר
יריעות
,
נמצא
מן
הפרכת
עד
פתח
מזרח
עשרים
של
היכל
,
וממנו
לצד
מערב
עשר
אמות
של
בית
קדשי
הקדשים.
(לו)
מסך
לפתח
האהל
-
שאין
שם
יריעה
,
לבד
חצי
היריעה
הכפולה
למעלה.
מסך
-
כמו
'מֵסיך'
,
וכן
מָגֵן
-
'מגין'.
לפיכך
אפילו
כשהן
דבוקין
אינן
נחטפין
בראשיתם
,
לפי
שהן
לשון
פועֵל
,
כדכתיב
"מסך
פתח
האהל
מועד"
(צירוף
של
שמ'
לט
,
לח
ובמ'
ד
,
כה)
-
מגין
של
פתח
,
וכן
"מגן
שאול
בלי
משוח
בשמן"
(ש"ב
א
,
כא).
אבל
דָבָר
,
בָּקָר
,
שהוא
שם
דבר
,
כשהוא
דבוק
נקוד
בחטף:
"בְּקַר
זבח
השלמים"
(במ'
ז
,
פח);
"דְּבַר
השמיטה"
(דב'
טו
,
ב).