מאגר הכתר שמות פרק כו עם פירוש רשב"ם

פרק כו
[שלישי] [א] וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
[ב] אֹ֣רֶךְ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
[ג] חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ד] וְעָשִׂ֜יתָ לֻלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
[ה] חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֘ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ו] וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד:
[ז] וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
[ח] אֹ֣רֶךְ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת:
[ט] וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל:
[י] וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
[יא] וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד:
[יב] וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
[יג] וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ:
[יד] וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה: פ
[רביעי] [טו] וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים:
[טז] עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד:
[יז] שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
[יח] וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה:
[יט] וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו:
[כ] וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ:
[כא] וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד:
[כב] וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים:
[כג] וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם:
[כד] וְיִֽהְי֣וּ תֹאֲמִם֘ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ:
[כה] וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד:
[כו] וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד:
[כז] וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה:
[כח] וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה:
[כט] וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב:
[ל] וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר: ס
[חמישי] [לא] וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים:
[לב] וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף:
[לג] וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
[לד] וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
[לה] וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן:
[לו] וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם:
[לז] וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת: ס

פרק כו
(א) ואת המשכן - עשר יריעות התחתונות קרויין 'משכן' , כי תחתיהם הארון , מקום שהשכינה שורה. (ג) חוברות - נתפרות יחד במחט. (ד) מקצה בחוברת - בשפת יריעה החמישית. (ו) וחברת - על ידי קרסים בלולאות תחבר שתי המחברות. והיה המשכן אחד - עשר היריעות הקרויין 'משכן' יהיה עתה אחד. (ט) וכפלת את היריעה השישית - כלומר: חצייה תולה למטה אל מול פני האהל , וחצייה של אחרונה "תסרח על אחורי המשכן" (להלן , יב) יותר מיריעות המשכן שתי אמות. כיצד? עשר התחתונות כשנתחברו יחד , ארכן ארבעים , ורחבן עשרים ושמונה; והמשכן ארכו שלשים אמות , כי לעשרים קרש שבצפון ועשרים שבדרום יש שלשים אמה , כי רוחב הקרש אמה וחצי (ראה להלן , טו - כג); כשפורשם על המשכן , ארכן לאורך המשכן שלשים אמה , והרי עשר אמות תלויות אחורי המשכן; ולצד צפון ולצד דרום מן העשרים ושמונה אמות , עשר על המשכן , ולצדדין תלויין תשעה מכאן בכותל צפוני , ותשעה בכותל דרומי. וכשפרש עליהם יריעות עזים , שהן ארכן ארבעים וארבעה , חצי היריעה , שהן שתי אמות , נכפלות למטה , והשלשים על המשכן , ושתים עשרה הנותרות , העשר מהן תלויות אחורי המשכן בשוה ליריעות התחתונות , וחצי היריעה העודפת , שהן שתי אמות - יותר מן התחתונות. וכשפורש רחבן , שהוא שלשים אמה לאחר שנתחברו , אז כל רחבו של המשכן מהן עשר אמות , ועשר אמות תלויין לצד צפון , וכן לצד דרום , ונמצאו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן על התחתונות , שהן נגררות תשע מכאן ותשע מכאן , ואילו - עשר; וזהו שכתוב "והאמה מזה והאמה מזה" וגו' (להלן , יג). (יג) על צדי המשכן - לכסות האמה של אדנים עד הקרקע , שהרי גובה הקרשים עשר אמות עם האדנים (ראה להלן , טז). (יד) ומכסה עורות תחשים מלמעלה - מלמעלה של עורות אילים. וכן פשוטו משמע , ויש מפרשים כן במסכת שבת (כח , א). (טו) עצי שטים עומדים - זקופין נותנין אותן ולא שוכבים. (יז) שתי ידות לקרש האחד - חרוצין היו הקרשים באמצעיתן , להניח שתי ידות בהן. משולבות הידות זה כנגד זה. וכל סביב הידות היה הקרש חרוץ מכל צד , כדי שיכנסו הידות של כל קרש וקרש בתוך שני אדנים שתחת הקרש האחד. וגם האדנים היו חלולים , להכניס בהן הידות. (כב) ולירכתי המשכן... תעשה ששה קרשים - שהן תשע אמות מצפון לדרום , נשאר חצי אמה בקרן מערבית אצל הצפון מכאן ואצל הדרום מכאן אויר , ובאין שתי הקרשים של מקוצעות (ראה להלן , כג) , שהן אמה וחצי , וממלאין אחת לצד צפון חצי אמה , והאמה מן הקרש ממלא ומשוה המשכן ומכסה את עובי קרש צפוני , וכן אמת קרש השני מכסה עובי קרש דרומי , ונמצא האויר שבתוך המשכן עשר אמות רוחב , ופגם של מקוצעות מכוסה ושוה מכאן ומכאן , ומרובע לגמרי זוויות המשכן מבחוץ. (כו) בריחים... חמשה - חמשה טבעות בכל קרש מבחוץ , זה תחת זה , להכניס בהן הבריחים , מלבד הבריח התיכון שבתוך הקרשים , שהיו נקובים כולם להכניס הבריח התיכון בתוכם , בתוך חלל הקרשים. הרי האדנים מלמטה , והבריחים החיצונים , ובריח התיכון , הרי חוזק התיכון בתוכם בתוך חלל נקבי הקרשים גדול. לפי פשוטו של מקרא , שלשה בריחים תיכונים היו: אחד בצפון ואחד בדרום ואחד במערב , "מן הקצה אל הקצה" (להלן , כח) - מקצה כותל צפוני לקצהו השני , וכן בדרום , וכן במערב , ועל ידי המקוצעות נתחבר כל המשכן , כל שלש כתליו יחד , שהרי בריחי הצפון והדרום נכנסו גם במקוצעות , שהרי אמה מן המקצוע מכסה עובי קרש של מקצוע השני , והרי קבועים ראשי הבריחים של צפון ודרום במקוצעות. ולפי דיברי רבותינו (שבת צח , ב): בריח התיכון מתעגל בתוך שלשה הכתלים מן הקצה אל הקצה על ידי נס. (לא) פרכת - לפי ענינו: לשון מחיצה והבדלה בין בית לבית. מעשה חושב - אומן; כעין מעילים , ציוריהן מעשה אורג , אבל "רוקם" (להלן , לו) - ציור מטוה במחט מבחוץ. (לב) וויהם - כעין מזלג בעמודים , קבועים להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה. (לג) ונתת את הפרכת תחת הקרסים של זהב , שהם לסוף עשרים אמה של יריעות הפרוסות בתחילת המשכן. כי המשכן ארכו שלשים , והקרסים באמצע של ארבעים אמה של עשר יריעות , נמצא מן הפרכת עד פתח מזרח עשרים של היכל , וממנו לצד מערב עשר אמות של בית קדשי הקדשים. (לו) מסך לפתח האהל - שאין שם יריעה , לבד חצי היריעה הכפולה למעלה. מסך - כמו 'מֵסיך' , וכן מָגֵן - 'מגין'. לפיכך אפילו כשהן דבוקין אינן נחטפין בראשיתם , לפי שהן לשון פועֵל , כדכתיב "מסך פתח האהל מועד" (צירוף של שמ' לט , לח ובמ' ד , כה) - מגין של פתח , וכן "מגן שאול בלי משוח בשמן" (ש"ב א , כא). אבל דָבָר , בָּקָר , שהוא שם דבר , כשהוא דבוק נקוד בחטף: "בְּקַר זבח השלמים" (במ' ז , פח); "דְּבַר השמיטה" (דב' טו , ב).