פרק כו
[שלישי]
[א]
וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן
תַּעֲשֶׂ֖ה
עֶ֣שֶׂר
יְרִיעֹ֑ת
שֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֗ר
וּתְכֵ֤לֶת
וְאַרְגָּמָן֙
וְתֹלַ֣עַת
שָׁנִ֔י
כְּרֻבִ֛ים
מַעֲשֵׂ֥ה
חֹשֵׁ֖ב
תַּעֲשֶׂ֥ה
אֹתָֽם:
[ב]
אֹ֣רֶךְ׀
הַיְרִיעָ֣ה
הָאַחַ֗ת
שְׁמֹנֶ֤ה
וְעֶשְׂרִים֙
בָּֽאַמָּ֔ה
וְרֹ֙חַב֙
אַרְבַּ֣ע
בָּאַמָּ֔ה
הַיְרִיעָ֖ה
הָאֶחָ֑ת
מִדָּ֥ה
אַחַ֖ת
לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
[ג]
חֲמֵ֣שׁ
הַיְרִיעֹ֗ת
תִּֽהְיֶ֙יןָ֙
חֹֽבְרֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָ֑הּ
וְחָמֵ֤שׁ
יְרִיעֹת֙
חֹֽבְרֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ד]
וְעָשִׂ֜יתָ
לֻלְאֹ֣ת
תְּכֵ֗לֶת
עַ֣ל
שְׂפַ֤ת
הַיְרִיעָה֙
הָאֶחָ֔ת
מִקָּצָ֖ה
בַּחֹבָ֑רֶת
וְכֵ֤ן
תַּֽעֲשֶׂה֙
בִּשְׂפַ֣ת
הַיְרִיעָ֔ה
הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה
בַּמַּחְבֶּ֖רֶת
הַשֵּׁנִֽית:
[ה]
חֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
תַּֽעֲשֶׂה֘
בַּיְרִיעָ֣ה
הָאֶחָת֒
וַחֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
תַּעֲשֶׂה֙
בִּקְצֵ֣ה
הַיְרִיעָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בַּמַּחְבֶּ֣רֶת
הַשֵּׁנִ֑ית
מַקְבִּילֹת֙
הַלֻּ֣לָאֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ו]
וְעָשִׂ֕יתָ
חֲמִשִּׁ֖ים
קַרְסֵ֣י
זָהָ֑ב
וְחִבַּרְתָּ֨
אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת
אִשָּׁ֤ה
אֶל־אֲחֹתָהּ֙
בַּקְּרָסִ֔ים
וְהָיָ֥ה
הַמִּשְׁכָּ֖ן
אֶחָֽד:
[ז]
וְעָשִׂ֙יתָ֙
יְרִיעֹ֣ת
עִזִּ֔ים
לְאֹ֖הֶל
עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן
עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה
יְרִיעֹ֖ת
תַּעֲשֶׂ֥ה
אֹתָֽם:
[ח]
אֹ֣רֶךְ׀
הַיְרִיעָ֣ה
הָאַחַ֗ת
שְׁלֹשִׁים֙
בָּֽאַמָּ֔ה
וְרֹ֙חַב֙
אַרְבַּ֣ע
בָּאַמָּ֔ה
הַיְרִיעָ֖ה
הָאֶחָ֑ת
מִדָּ֣ה
אַחַ֔ת
לְעַשְׁתֵּ֥י
עֶשְׂרֵ֖ה
יְרִיעֹֽת:
[ט]
וְחִבַּרְתָּ֞
אֶת־חֲמֵ֤שׁ
הַיְרִיעֹת֙
לְבָ֔ד
וְאֶת־שֵׁ֥שׁ
הַיְרִיעֹ֖ת
לְבָ֑ד
וְכָפַלְתָּ֙
אֶת־הַיְרִיעָ֣ה
הַשִּׁשִּׁ֔ית
אֶל־מ֖וּל
פְּנֵ֥י
הָאֹֽהֶל:
[י]
וְעָשִׂ֜יתָ
חֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
עַ֣ל
שְׂפַ֤ת
הַיְרִיעָה֙
הָאֶחָ֔ת
הַקִּיצֹנָ֖ה
בַּחֹבָ֑רֶת
וַחֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
עַ֚ל
שְׂפַ֣ת
הַיְרִיעָ֔ה
הַחֹבֶ֖רֶת
הַשֵּׁנִֽית:
[יא]
וְעָשִׂ֛יתָ
קַרְסֵ֥י
נְחֹ֖שֶׁת
חֲמִשִּׁ֑ים
וְהֵבֵאתָ֤
אֶת־הַקְּרָסִים֙
בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת
וְחִבַּרְתָּ֥
אֶת־הָאֹ֖הֶל
וְהָיָ֥ה
אֶחָֽד:
[יב]
וְסֶ֙רַח֙
הָעֹדֵ֔ף
בִּירִיעֹ֖ת
הָאֹ֑הֶל
חֲצִ֤י
הַיְרִיעָה֙
הָעֹדֶ֔פֶת
תִּסְרַ֕ח
עַ֖ל
אֲחֹרֵ֥י
הַמִּשְׁכָּֽן:
[יג]
וְהָאַמָּ֨ה
מִזֶּ֜ה
וְהָאַמָּ֤ה
מִזֶּה֙
בָּעֹדֵ֔ף
בְּאֹ֖רֶךְ
יְרִיעֹ֣ת
הָאֹ֑הֶל
יִהְיֶ֨ה
סָר֜וּחַ
עַל־צִדֵּ֧י
הַמִּשְׁכָּ֛ן
מִזֶּ֥ה
וּמִזֶּ֖ה
לְכַסֹּתֽוֹ:
[יד]
וְעָשִׂ֤יתָ
מִכְסֶה֙
לָאֹ֔הֶל
עֹרֹ֥ת
אֵילִ֖ם
מְאָדָּמִ֑ים
וּמִכְסֵ֛ה
עֹרֹ֥ת
תְּחָשִׁ֖ים
מִלְמָֽעְלָה:
פ
[רביעי]
[טו]
וְעָשִׂ֥יתָ
אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים
לַמִּשְׁכָּ֑ן
עֲצֵ֥י
שִׁטִּ֖ים
עֹמְדִֽים:
[טז]
עֶ֥שֶׂר
אַמּ֖וֹת
אֹ֣רֶךְ
הַקָּ֑רֶשׁ
וְאַמָּה֙
וַחֲצִ֣י
הָאַמָּ֔ה
רֹ֖חַב
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
[יז]
שְׁתֵּ֣י
יָד֗וֹת
לַקֶּ֙רֶשׁ֙
הָאֶחָ֔ד
מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת
אִשָּׁ֖ה
אֶל־אֲחֹתָ֑הּ
כֵּ֣ן
תַּעֲשֶׂ֔ה
לְכֹ֖ל
קַרְשֵׁ֥י
הַמִּשְׁכָּֽן:
[יח]
וְעָשִׂ֥יתָ
אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים
לַמִּשְׁכָּ֑ן
עֶשְׂרִ֣ים
קֶ֔רֶשׁ
לִפְאַ֖ת
נֶ֥גְבָּה
תֵימָֽנָה:
[יט]
וְאַרְבָּעִים֙
אַדְנֵי־כֶ֔סֶף
תַּעֲשֶׂ֕ה
תַּ֖חַת
עֶשְׂרִ֣ים
הַקָּ֑רֶשׁ
שְׁנֵ֨י
אֲדָנִ֜ים
תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ
הָאֶחָד֙
לִשְׁתֵּ֣י
יְדֹתָ֔יו
וּשְׁנֵ֧י
אֲדָנִ֛ים
תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָ֖ד
לִשְׁתֵּ֥י
יְדֹתָֽיו:
[כ]
וּלְצֶ֧לַע
הַמִּשְׁכָּ֛ן
הַשֵּׁנִ֖ית
לִפְאַ֣ת
צָפ֑וֹן
עֶשְׂרִ֖ים
קָֽרֶשׁ:
[כא]
וְאַרְבָּעִ֥ים
אַדְנֵיהֶ֖ם
כָּ֑סֶף
שְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֗ים
תַּ֚חַת
הַקֶּ֣רֶשׁ
הָאֶחָ֔ד
וּשְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֔ים
תַּ֖חַת
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
[כב]
וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י
הַמִּשְׁכָּ֖ן
יָ֑מָּה
תַּעֲשֶׂ֖ה
שִׁשָּׁ֥ה
קְרָשִֽׁים:
[כג]
וּשְׁנֵ֤י
קְרָשִׁים֙
תַּעֲשֶׂ֔ה
לִמְקֻצְעֹ֖ת
הַמִּשְׁכָּ֑ן
בַּיַּרְכָתָֽיִם:
[כד]
וְיִֽהְי֣וּ
תֹאֲמִם֘
מִלְּמַטָּה֒
וְיַחְדָּ֗ו
יִהְי֤וּ
תַמִּים֙
עַל־רֹאשׁ֔וֹ
אֶל־הַטַּבַּ֖עַת
הָאֶחָ֑ת
כֵּ֚ן
יִהְיֶ֣ה
לִשְׁנֵיהֶ֔ם
לִשְׁנֵ֥י
הַמִּקְצֹעֹ֖ת
יִהְיֽוּ:
[כה]
וְהָיוּ֙
שְׁמֹנָ֣ה
קְרָשִׁ֔ים
וְאַדְנֵיהֶ֣ם
כֶּ֔סֶף
שִׁשָּׁ֥ה
עָשָׂ֖ר
אֲדָנִ֑ים
שְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֗ים
תַּ֚חַת
הַקֶּ֣רֶשׁ
הָאֶחָ֔ד
וּשְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֔ים
תַּ֖חַת
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
[כו]
וְעָשִׂ֥יתָ
בְרִיחִ֖ם
עֲצֵ֣י
שִׁטִּ֑ים
חֲמִשָּׁ֕ה
לְקַרְשֵׁ֥י
צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן
הָאֶחָֽד:
[כז]
וַחֲמִשָּׁ֣ה
בְרִיחִ֔ם
לְקַרְשֵׁ֥י
צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן
הַשֵּׁנִ֑ית
וַחֲמִשָּׁ֣ה
בְרִיחִ֗ם
לְקַרְשֵׁי֙
צֶ֣לַע
הַמִּשְׁכָּ֔ן
לַיַּרְכָתַ֖יִם
יָֽמָּה:
[כח]
וְהַבְּרִ֥יחַ
הַתִּיכֹ֖ן
בְּת֣וֹךְ
הַקְּרָשִׁ֑ים
מַבְרִ֕חַ
מִן־הַקָּצֶ֖ה
אֶל־הַקָּצֶֽה:
[כט]
וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים
תְּצַפֶּ֣ה
זָהָ֗ב
וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙
תַּעֲשֶׂ֣ה
זָהָ֔ב
בָּתִּ֖ים
לַבְּרִיחִ֑ם
וְצִפִּיתָ֥
אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם
זָהָֽב:
[ל]
וַהֲקֵמֹתָ֖
אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן
כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
הָרְאֵ֖יתָ
בָּהָֽר:
ס
[חמישי]
[לא]
וְעָשִׂ֣יתָ
פָרֹ֗כֶת
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֑ר
מַעֲשֵׂ֥ה
חֹשֵׁ֛ב
יַעֲשֶׂ֥ה
אֹתָ֖הּ
כְּרֻבִֽים:
[לב]
וְנָתַתָּ֣ה
אֹתָ֗הּ
עַל־אַרְבָּעָה֙
עַמּוּדֵ֣י
שִׁטִּ֔ים
מְצֻפִּ֣ים
זָהָ֔ב
וָוֵיהֶ֖ם
זָהָ֑ב
עַל־אַרְבָּעָ֖ה
אַדְנֵי־כָֽסֶף:
[לג]
וְנָתַתָּ֣ה
אֶת־הַפָּרֹכֶת֘
תַּ֣חַת
הַקְּרָסִים֒
וְהֵבֵאתָ֥
שָׁ֙מָּה֙
מִבֵּ֣ית
לַפָּרֹ֔כֶת
אֵ֖ת
אֲר֣וֹן
הָעֵד֑וּת
וְהִבְדִּילָ֤ה
הַפָּרֹ֙כֶת֙
לָכֶ֔ם
בֵּ֣ין
הַקֹּ֔דֶשׁ
וּבֵ֖ין
קֹ֥דֶשׁ
הַקֳּדָשִֽׁים:
[לד]
וְנָתַתָּ֙
אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת
עַ֖ל
אֲר֣וֹן
הָעֵדֻ֑ת
בְּקֹ֖דֶשׁ
הַקֳּדָשִֽׁים:
[לה]
וְשַׂמְתָּ֤
אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙
מִח֣וּץ
לַפָּרֹ֔כֶת
וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙
נֹ֣כַח
הַשֻּׁלְחָ֔ן
עַ֛ל
צֶ֥לַע
הַמִּשְׁכָּ֖ן
תֵּימָ֑נָה
וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן
תִּתֵּ֖ן
עַל־צֶ֥לַע
צָפֽוֹן:
[לו]
וְעָשִׂ֤יתָ
מָסָךְ֙
לְפֶ֣תַח
הָאֹ֔הֶל
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֑ר
מַעֲשֵׂ֖ה
רֹקֵֽם:
[לז]
וְעָשִׂ֣יתָ
לַמָּסָ֗ךְ
חֲמִשָּׁה֙
עַמּוּדֵ֣י
שִׁטִּ֔ים
וְצִפִּיתָ֤
אֹתָם֙
זָהָ֔ב
וָוֵיהֶ֖ם
זָהָ֑ב
וְיָצַקְתָּ֣
לָהֶ֔ם
חֲמִשָּׁ֖ה
אַדְנֵ֥י
נְחֹֽשֶׁת:
ס
פרק כו
(א)
ואת
המשכן
-
נקרא
כן
,
שהוא
משכן
הכבוד.
משזר
-
שאיננו
חוט
לבדו;
ולא
מצאנו
זאת
המלה
חוץ
למשכן.
מעשה
חושב
-
בפרשת
'כי
תשא'
(שמ'
לא
,
ד).
(ג)
חוברות
-
כמו
'נחברות';
וכן
"כל
אלה
חברו"
(בר'
יד
,
ג).
וכבר
הראיתיך
(שמ'
טו
,
ג)
,
כי
פירוש
"איש"
-
עצם
הדבר;
על
כן
"והאיש
גבריאל"
(דנ'
ט
,
כא);
ועל
הכוכבים:
"איש
לא
נעדר"
(יש'
מ
,
כו);
וכן
"איש
בליעל"
(ש"ב
כ
,
א)
,
כי
"איש"
סמוך
אל
"בליעל";
וכן
"איש
דמים"
(תה'
ה
,
ז).
ואם
המלה
בלשון
נקבה
,
כן
משפט
אשה;
וכן
בחיות
(ראה
יח'
א
,
ט).
וטעם
אחותה
-
שהיא
כמוה
,
אין
הפרש
ביניהן.
(ד)
לולאות
-
פירושו
ידוע
מטעם
המעשה;
וכן
הקרסים
(ראה
להלן
,
ו).
והקיצונה
-
מגזרת
'קצה'
-
לחמש
יריעות;
והיא
באמצע
המשכן.
(ה)
מקבילות
-
זה
לנכח
זה.
וזאת
הלשון
ידועה
בארמית
(ראה
דנ'
ג
,
ג);
"ומחי
קבלו"
(יח'
כו
,
ט)
-
המכה
כנגדו.
ויש
אומרים
(ראה
השרשים:
'קבל')
,
כי
"קבל
עם"
(מ"ב
טו
,
י)
-
מגזרתם.
עתה
שים
לבך
,
ואני
אפרש
לך
בדרך
קצרה
צורת
המשכן.
הנה
עשרים
קרש
נערכים
(ראה
להלן
,
יח)
,
זה
דבק
עם
זה
,
כי
כן
כתוב
,
כי
לכל
קרש
"שתי
ידות"
(להלן
,
יז)
,
וזה
יכנס
בזה
להעמידם
כלם.
או
"ידות"
-
למטה
מהקרש
,
דבק
בו
על
האדנים.
"משולבות"
(שם)
-
אין
לו
אח
,
כי
אם
"בין
השלבים"
(מ"א
ז
,
כח).
ורוחב
כל
קרש
"אמה
וחצי
האמה"
(להלן
,
טז)
,
ולפאת
דרום
עשרים
קרשים
וכן
לפאת
צפון
(ראה
להלן
,
יח
,
כ)
-
הנה
השנֵי
צלעים
שוים
והמשכן
מרובע
,
והנה
אורך
המשכן
שלשים
אמה.
ובפאת
מערב
"ששה
קרשים"
(להלן
,
כב)
-
ומפאת
מערב
נדע
הרוחב
,
תשע
אמות.
והמקצוע
כחצי
אמה
,
והנה
שני
"מקצעות"
(להלן
,
כג)
,
שהם
הזויות.
ואמר
"עשר
אמות
ארך
הקרש"
(להלן
,
טז)
-
והנה
הקומה
ידועה.
והנה
יריעות
המשכן
-
שמו
אורכן
כנגד
רוחב
המשכן;
כי
מצלע
דרום
-
עשר
אמות
כנגד
אורך
הקרש
,
וכן
לפאת
צפון;
ונשארו
שמונה
באמות
,
אמה
מזה
ואמה
מזה.
ויתכן
שנעשה
כן
,
להיות
רחוק
מהארץ
,
בעבור
הגשמים.
ויריעות
העזים
אחת
עשרה
(ראה
להלן
,
ז);
והנה
הן
עשר
כנגד
עשר
,
כי
חצי
הששית
כפולה
היא
,
לפתח
המשכן
(ראה
להלן
,
ט).
וארך
יריעות
האהל
"שלשים
באמה"
(להלן
,
ח).
גם
שמו
ארכן
כנגד
רוחב
המשכן
,
על
כן
אמר
"והאמה
מזה
והאמה
מזה
בעודף
ביריעות
האהל"
(ראה
להלן
,
יג);
וטעם
"בעודֵף"
-
בַּנוסף
על
מדת
יריעות
המשכן
,
לכסות
המשכן
,
שעיקרו
הקרשים.
והעד
על
פירושי:
"על
צדי
המשכן"
(שם).
וכל
קרש
עומד
על
שני
אדנים
(ראה
להלן
,
יט);
וטעם
"לשתי
ידותיו"
(שם)
-
כי
כל
קרש
היו
לו
שתי
ידות
,
מפנים
ואחור
,
משולבים;
ובצד
האחר
בכל
קרש
מקום
להכנס
ה'יד'.
ואמר
על
שני
קרשי
המקצעות
,
שיהיו
שנים
"תואמים
מלמטה"
(להלן
,
כד)
,
ויהיו
דבקים
בראש
אל
טבעת
אחת
(ראה
שם).
ומדת
שני
התואמים
ככל
הקרשים
במטה.
ועובי
הקרש
אמה
,
וקרש
הירך
מסתיר
מהעובי.
ושמו
טבעות
בקרשים
-
להיותם
בתים
לבריחים
(ראה
להלן
,
כט).
והנה
בפאת
דרום
חמשה
וכן
בפאת
צפון
(ראה
להלן
,
כו
-
כז)
,
ובריח
גדול
באמצע
שתי
הצלעות
(ראה
להלן
,
כח).
והבריחים
החמשה
מפאת
מערב
ובפאת
דרום
,
שנים
בריחים
מן
הקצה
אל
הקצה.
והנה
מדת
הבריח
חמש
עשרה
אמה
,
והם
במעלה
,
וכן
למטה
,
והגדול
באמצע;
וכן
בצפון
,
גם
כן
במערב
כמדתן
(ראה
להלן
,
כז);
אולי
היו
דבקים.
ואחר
שאמר
"וכפלת
את
היריעה
הששית"
(להלן
,
ט)
-
מזה
למדנו
,
כי
גובה
פתח
המשכן
עשר
אמות.
והנה
יריעות
המשכן
ברוחב
ארבעים
אמה;
הוצא
מהם
עשר
אמות
לפאת
מערב
,
והנה
נשאר
אורך
המשכן
שלשים.
וטעם
"וסרח
העודף"
(להלן
,
יב)
-
שישימו
הסרח
ביריעות
האהל
,
כמו
חצי
היריעה
,
ותסרח
על
אחורי
המשכן
(ראה
שם)
,
ויכפול
השתים
האמות.
ויש
אומרים
כי
פירוש
"וכפלת"
(להלן
,
ט)
-
לעשות
אחרת
כמוה
וידביקנה.
ולמה
זה?!
כי
אילו
היה
כן
,
היה
אומר
'שתי
יריעות'.
(ז)
דקדוק
מלת
עשתי
עשרה
-
בספר
הדקדוק
(צחות
מא
,
ב).
(ט)
חמש
היריעות
-
סמוך
,
כמו
"שְלש
סאים"
(בר'
יח
,
ו);
דרך
קצרה.
(יא)
ובעבור
היות
המשכן
נכבד
מהאהל
,
כי
האהל
הוא
כמו
מכסה
בעבור
הגשם
,
על
כן
קרסיו
-
זהב
(ראה
לעיל
,
ו)
,
וקרסי
האהל
-
נחשת.
גם
הקרשים
-
הם
מצופים
זהב
וטבעותיהם
זהב
(ראה
להלן
,
כט).
וטעם
"אדני
כסף"
(להלן
,
יט)
-
בפרשת
'אלה
פקודי'
(שמ'
לח
,
כה).
גם
הבריחים
מצופים
זהב
(ראה
להלן
,
כט)
,
ועמודי
הפרוכת
כן
(ראה
להלן
,
לב);
על
כן
אדני
המסך
-
נחשת
(ראה
להלן
,
לז).
(יב)
תסרח
-
כמו
"וסרוחי
טבולים"
(יח'
כג
,
טו)
,
כטעם
'משך'.
(יח)
וכבר
פירשתי
'נגב'
(בר'
יב
,
ט);
ו'תימן'
-
מגזרת
'ימין'.
גם
פאת
צפון
תקרא
'שמאל'
(ראה
יהו'
יט
,
כז).
ו'ים'
-
מערב
,
בעבור
הים
הגדול
הספרדי
,
שהוא
מערב
ארץ
ישראל.
(כד)
ותמים
-
על
משקל
"דלים"
(יש'
י
,
ב);
ודגשות
המ"ם
להתבלע
הכפל.
והתמים
-
תמימים.
(כח)
והבריח
-
נודע.
והנה
מבריח
-
מהבנין
'הכבד
הנוסף';
גם
"לברוח"
(שמ'
לו
,
לג)
,
מהבנין
'הקל'.
על
כן
פרשו
מפרשים
בריחת
יונה
(ראה
יונה
א
,
ג)
מזאת
הגזרה;
ולא
דברו
נכונה.
(ל)
אשר
הראית
-
מבנין
'שלא
נקרא
שם
פועלו'.
(לא-לב)
ואמרו
הקדמונים
,
כי
צורת
הווים
-
כמו
ו"וים
במכתב
הנמצא
היום
בידינו.
והנה
יחסר
ו"ו
החיבור
,
כי
קשה
היה
על
הלשון
לחבר
שלשה
ו"וין.
גם
מלת
פרוכת
ידועה
,
ואין
רֵע
לה
חוץ
מהקודש.