מאגר הכתר שמות פרק כו עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק כו
[שלישי] [א] וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
[ב] אֹ֣רֶךְ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
[ג] חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ד] וְעָשִׂ֜יתָ לֻלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
[ה] חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֘ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
[ו] וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד:
[ז] וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
[ח] אֹ֣רֶךְ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת:
[ט] וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל:
[י] וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
[יא] וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד:
[יב] וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
[יג] וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ:
[יד] וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה: פ
[רביעי] [טו] וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים:
[טז] עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד:
[יז] שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
[יח] וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה:
[יט] וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו:
[כ] וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ:
[כא] וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד:
[כב] וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים:
[כג] וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם:
[כד] וְיִֽהְי֣וּ תֹאֲמִם֘ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ:
[כה] וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד:
[כו] וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד:
[כז] וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה:
[כח] וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה:
[כט] וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב:
[ל] וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר: ס
[חמישי] [לא] וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים:
[לב] וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף:
[לג] וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
[לד] וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
[לה] וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן:
[לו] וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם:
[לז] וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת: ס

פרק כו
(א) ואת המשכן - נקרא כן , שהוא משכן הכבוד. משזר - שאיננו חוט לבדו; ולא מצאנו זאת המלה חוץ למשכן. מעשה חושב - בפרשת 'כי תשא' (שמ' לא , ד). (ג) חוברות - כמו 'נחברות'; וכן "כל אלה חברו" (בר' יד , ג). וכבר הראיתיך (שמ' טו , ג) , כי פירוש "איש" - עצם הדבר; על כן "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא); ועל הכוכבים: "איש לא נעדר" (יש' מ , כו); וכן "איש בליעל" (ש"ב כ , א) , כי "איש" סמוך אל "בליעל"; וכן "איש דמים" (תה' ה , ז). ואם המלה בלשון נקבה , כן משפט אשה; וכן בחיות (ראה יח' א , ט). וטעם אחותה - שהיא כמוה , אין הפרש ביניהן. (ד) לולאות - פירושו ידוע מטעם המעשה; וכן הקרסים (ראה להלן , ו). והקיצונה - מגזרת 'קצה' - לחמש יריעות; והיא באמצע המשכן. (ה) מקבילות - זה לנכח זה. וזאת הלשון ידועה בארמית (ראה דנ' ג , ג); "ומחי קבלו" (יח' כו , ט) - המכה כנגדו. ויש אומרים (ראה השרשים: 'קבל') , כי "קבל עם" (מ"ב טו , י) - מגזרתם. עתה שים לבך , ואני אפרש לך בדרך קצרה צורת המשכן. הנה עשרים קרש נערכים (ראה להלן , יח) , זה דבק עם זה , כי כן כתוב , כי לכל קרש "שתי ידות" (להלן , יז) , וזה יכנס בזה להעמידם כלם. או "ידות" - למטה מהקרש , דבק בו על האדנים. "משולבות" (שם) - אין לו אח , כי אם "בין השלבים" (מ"א ז , כח). ורוחב כל קרש "אמה וחצי האמה" (להלן , טז) , ולפאת דרום עשרים קרשים וכן לפאת צפון (ראה להלן , יח , כ) - הנה השנֵי צלעים שוים והמשכן מרובע , והנה אורך המשכן שלשים אמה. ובפאת מערב "ששה קרשים" (להלן , כב) - ומפאת מערב נדע הרוחב , תשע אמות. והמקצוע כחצי אמה , והנה שני "מקצעות" (להלן , כג) , שהם הזויות. ואמר "עשר אמות ארך הקרש" (להלן , טז) - והנה הקומה ידועה. והנה יריעות המשכן - שמו אורכן כנגד רוחב המשכן; כי מצלע דרום - עשר אמות כנגד אורך הקרש , וכן לפאת צפון; ונשארו שמונה באמות , אמה מזה ואמה מזה. ויתכן שנעשה כן , להיות רחוק מהארץ , בעבור הגשמים. ויריעות העזים אחת עשרה (ראה להלן , ז); והנה הן עשר כנגד עשר , כי חצי הששית כפולה היא , לפתח המשכן (ראה להלן , ט). וארך יריעות האהל "שלשים באמה" (להלן , ח). גם שמו ארכן כנגד רוחב המשכן , על כן אמר "והאמה מזה והאמה מזה בעודף ביריעות האהל" (ראה להלן , יג); וטעם "בעודֵף" - בַּנוסף על מדת יריעות המשכן , לכסות המשכן , שעיקרו הקרשים. והעד על פירושי: "על צדי המשכן" (שם). וכל קרש עומד על שני אדנים (ראה להלן , יט); וטעם "לשתי ידותיו" (שם) - כי כל קרש היו לו שתי ידות , מפנים ואחור , משולבים; ובצד האחר בכל קרש מקום להכנס ה'יד'. ואמר על שני קרשי המקצעות , שיהיו שנים "תואמים מלמטה" (להלן , כד) , ויהיו דבקים בראש אל טבעת אחת (ראה שם). ומדת שני התואמים ככל הקרשים במטה. ועובי הקרש אמה , וקרש הירך מסתיר מהעובי. ושמו טבעות בקרשים - להיותם בתים לבריחים (ראה להלן , כט). והנה בפאת דרום חמשה וכן בפאת צפון (ראה להלן , כו - כז) , ובריח גדול באמצע שתי הצלעות (ראה להלן , כח). והבריחים החמשה מפאת מערב ובפאת דרום , שנים בריחים מן הקצה אל הקצה. והנה מדת הבריח חמש עשרה אמה , והם במעלה , וכן למטה , והגדול באמצע; וכן בצפון , גם כן במערב כמדתן (ראה להלן , כז); אולי היו דבקים. ואחר שאמר "וכפלת את היריעה הששית" (להלן , ט) - מזה למדנו , כי גובה פתח המשכן עשר אמות. והנה יריעות המשכן ברוחב ארבעים אמה; הוצא מהם עשר אמות לפאת מערב , והנה נשאר אורך המשכן שלשים. וטעם "וסרח העודף" (להלן , יב) - שישימו הסרח ביריעות האהל , כמו חצי היריעה , ותסרח על אחורי המשכן (ראה שם) , ויכפול השתים האמות. ויש אומרים כי פירוש "וכפלת" (להלן , ט) - לעשות אחרת כמוה וידביקנה. ולמה זה?! כי אילו היה כן , היה אומר 'שתי יריעות'. (ז) דקדוק מלת עשתי עשרה - בספר הדקדוק (צחות מא , ב). (ט) חמש היריעות - סמוך , כמו "שְלש סאים" (בר' יח , ו); דרך קצרה. (יא) ובעבור היות המשכן נכבד מהאהל , כי האהל הוא כמו מכסה בעבור הגשם , על כן קרסיו - זהב (ראה לעיל , ו) , וקרסי האהל - נחשת. גם הקרשים - הם מצופים זהב וטבעותיהם זהב (ראה להלן , כט). וטעם "אדני כסף" (להלן , יט) - בפרשת 'אלה פקודי' (שמ' לח , כה). גם הבריחים מצופים זהב (ראה להלן , כט) , ועמודי הפרוכת כן (ראה להלן , לב); על כן אדני המסך - נחשת (ראה להלן , לז). (יב) תסרח - כמו "וסרוחי טבולים" (יח' כג , טו) , כטעם 'משך'. (יח) וכבר פירשתי 'נגב' (בר' יב , ט); ו'תימן' - מגזרת 'ימין'. גם פאת צפון תקרא 'שמאל' (ראה יהו' יט , כז). ו'ים' - מערב , בעבור הים הגדול הספרדי , שהוא מערב ארץ ישראל. (כד) ותמים - על משקל "דלים" (יש' י , ב); ודגשות המ"ם להתבלע הכפל. והתמים - תמימים. (כח) והבריח - נודע. והנה מבריח - מהבנין 'הכבד הנוסף'; גם "לברוח" (שמ' לו , לג) , מהבנין 'הקל'. על כן פרשו מפרשים בריחת יונה (ראה יונה א , ג) מזאת הגזרה; ולא דברו נכונה. (ל) אשר הראית - מבנין 'שלא נקרא שם פועלו'. (לא-לב) ואמרו הקדמונים , כי צורת הווים - כמו ו"וים במכתב הנמצא היום בידינו. והנה יחסר ו"ו החיבור , כי קשה היה על הלשון לחבר שלשה ו"וין. גם מלת פרוכת ידועה , ואין רֵע לה חוץ מהקודש.