פרק כח
[א]
ואתה
הקרב
אליך
את־אהרן
אחיך
ואת־בניו
אתו
מתוך
בני
ישראל
לכהנו־לי
אהרן
נדב
ואביהוא
אלעזר
ואיתמר
בני
אהרן:
[ב]
ועשית
בגדי־קדש
לאהרן
אחיך
לכבוד
ולתפארת:
[ג]
ואתה
תדבר
אל־כל־חכמי־לב
אשר
מלאתיו
רוח
חכמה
ועשו
את־בגדי
אהרן
לקדשו
לכהנו־לי:
[ד]
ואלה
הבגדים
אשר
יעשו
חשן
ואפוד
ומעיל
וכתנת
תשבץ
מצנפת
ואבנט
ועשו
בגדי־קדש
לאהרן
אחיך
ולבניו
לכהנו־לי:
[ה]
והם
יקחו
את־הזהב
ואת־התכלת
ואת־הארגמן
ואת־תולעת
השני
ואת־השש:
פ
[ו]
ועשו
את־האפד
זהב
תכלת
וארגמן
תולעת
שני
ושש
משזר
מעשה
חשב:
[ז]
שתי
כתפת
חברת
יהיה־לו
אל־שני
קצותיו
וחבר:
[ח]
וחשב
אפדתו
אשר
עליו
כמעשהו
ממנו
יהיה
זהב
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
ושש
משזר:
[ט]
ולקחת
את־שתי
אבני־שהם
ופתחת
עליהם
שמות
בני
ישראל:
[י]
ששה
משמתם
על
האבן
האחת
ואת־שמות
הששה
הנותרים
על־האבן
השנית
כתולדתם:
[יא]
מעשה
חרש
אבן
פתוחי
חתם
תפתח
את־שתי
האבנים
על־שמת
בני
ישראל
מסבת
משבצות
זהב
תעשה
אתם:
[יב]
ושמת
את־שתי
האבנים
על
כתפת
האפד
אבני
זכרן
לבני
ישראל
ונשא
אהרן
את־שמותם
לפני
יהוה
על־שתי
כתפיו
לזכרן:
ס
[שני]
[יג]
ועשית
משבצת
זהב:
[יד]
ושתי
שרשרת
זהב
טהור
מגבלת
תעשה
אתם
מעשה
עבת
ונתתה
את־שרשרת
העבתת
על־המשבצת:
ס
[טו]
ועשית
חשן
משפט
מעשה
חשב
כמעשה
אפד
תעשנו
זהב
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
ושש
משזר
תעשה
אתו:
[טז]
רבוע
יהיה
כפול
זרת
ארכו
וזרת
רחבו:
[יז]
ומלאת
בו
מלאת
אבן
ארבעה
טורים
אבן
טור
אדם
פטדה
וברקת
הטור
האחד:
[יח]
והטור
השני
נפך
ספיר
ויהלם:
[יט]
והטור
השלישי
לשם
שבו
ואחלמה:
[כ]
והטור
הרביעי
תרשיש
ושהם
וישפה
משבצים
זהב
יהיו
במלואתם:
[כא]
והאבנים
תהיין
על־שמת
בני־ישראל
שתים
עשרה
על־שמתם
פתוחי
חותם
איש
על־שמו
תהיין
לשני
עשר
שבט:
[כב]
ועשית
על־החשן
שרשת
גבלת
מעשה
עבת
זהב
טהור:
[כג]
ועשית
על־החשן
שתי
טבעות
זהב
ונתת
את־שתי
הטבעות
על־שני
קצות
החשן:
[כד]
ונתתה
את־שתי
עבתת
הזהב
על־שתי
הטבעת
אל־קצות
החשן:
[כה]
ואת
שתי
קצות
שתי
העבתת
תתן
על־שתי
המשבצות
ונתתה
על־כתפות
האפד
אל־מול
פניו:
[כו]
ועשית
שתי
טבעות
זהב
ושמת
אתם
על־שני
קצות
החשן
על־שפתו
אשר
אל־עבר
האפד
ביתה:
[כז]
ועשית
שתי
טבעות
זהב
ונתתה
אתם
על־שתי
כתפות
האפוד
מלמטה
ממול
פניו
לעמת
מחברתו
ממעל
לחשב
האפוד:
[כח]
וירכסו
את־החשן
מטבעתו
מטבעתיו
אל־טבעת
האפוד
בפתיל
תכלת
להיות
על־חשב
האפוד
ולא־יזח
החשן
מעל
האפוד:
[כט]
ונשא
אהרן
את־שמות
בני־ישראל
בחשן
המשפט
על־לבו
בבאו
אל־הקדש
לזכרן
לפני־יהוה
תמיד:
[ל]
ונתת
אל־חשן
המשפט
את־האורים
ואת־התמים
והיו
על־לב
אהרן
בבאו
לפני
יהוה
ונשא
אהרן
את־משפט
בני־ישראל
על־לבו
לפני
יהוה
תמיד:
ס
[שלישי]
[לא]
ועשית
את־מעיל
האפוד
כליל
תכלת:
[לב]
והיה
פי־ראשו
בתוכו
שפה
יהיה
לפיו
סביב
מעשה
ארג
כפי
תחרא
יהיה־לו
לא
יקרע:
[לג]
ועשית
על־שוליו
רמני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
על־שוליו
סביב
ופעמני
זהב
בתוכם
סביב:
[לד]
פעמן
זהב
ורמון
פעמן
זהב
ורמון
על־שולי
המעיל
סביב:
[לה]
והיה
על־אהרן
לשרת
ונשמע
קולו
בבאו
אל־הקדש
לפני
יהוה
ובצאתו
ולא
ימות:
ס
[לו]
ועשית
ציץ
זהב
טהור
ופתחת
עליו
פתוחי
חתם
קדש
ליהוה:
[לז]
ושמת
אתו
על־פתיל
תכלת
והיה
על־המצנפת
אל־מול
פני־המצנפת
יהיה:
[לח]
והיה
על־מצח
אהרן
ונשא
אהרן
את־עון
הקדשים
אשר
יקדישו
בני
ישראל
לכל־מתנת
קדשיהם
והיה
על־מצחו
תמיד
לרצון
להם
לפני
יהוה:
[לט]
ושבצת
הכתנת
שש
ועשית
מצנפת
שש
ואבנט
תעשה
מעשה
רקם:
[מ]
ולבני
אהרן
תעשה
כתנת
ועשית
להם
אבנטים
ומגבעות
תעשה
להם
לכבוד
ולתפארת:
[מא]
והלבשת
אתם
את־אהרן
אחיך
ואת־בניו
אתו
ומשחת
אתם
ומלאת
את־ידם
וקדשת
אתם
וכהנו
לי:
[מב]
ועשה
להם
מכנסי־בד
לכסות
בשר
ערוה
ממתנים
ועד־ירכים
יהיו:
[מג]
והיו
על־אהרן
ועל־בניו
בבאם׀
אל־אהל
מועד
או
בגשתם
אל־המזבח
לשרת
בקדש
ולא־ישאו
עון
ומתו
חקת
עולם
לו
ולזרעו
אחריו:
ס