מאגר הכתר שמות פרק כח עם פירוש רשב"ם

פרק כח
[א] וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶיךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן:
[ב] וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת:
[ג] וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי:
[ד] וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי:
[ה] וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת־הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ: פ
[ו] וְעָשׂ֖וּ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב:
[ז] שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ אֶל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר:
[ח] וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִֽהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:
[ט] וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[י] שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת־שְׁמ֞וֹת הַשִּׁשָּׁ֧ה הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם:
[יא] מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֘ אֶבֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל־שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
[יב] וְשַׂמְתָּ֞ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה עַל־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן: ס
[שני] [יג] וְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב:
[יד] וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת: ס
[טו] וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ:
[טז] רָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אָרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּֽוֹ:
[יז] וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד:
[יח] וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם:
[יט] וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה:
[כ] וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם:
[כא] וְ֠הָאֲבָנִים תִּהְיֶ֜יןָ עַל־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ תִּהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט:
[כב] וְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר:
[כג] וְעָשִׂ֙יתָ֙ עַל־הַחֹ֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֗ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן:
[כד] וְנָתַתָּ֗ה אֶת־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן:
[כה] וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל־כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו:
[כו] וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה:
[כז] וְעָשִׂיתָ֘ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מַחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד:
[כח] וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹשֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו מִֽטַּבְּעֹתָ֞יו אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפוֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד:
[כט] וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה תָּמִֽיד:
[ל] וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִֽיד: ס
[שלישי] [לא] וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת:
[לב] וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ:
[לג] וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב:
[לד] פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב:
[לה] וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת: ס
[לו] וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה:
[לז] וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה:
[לח] וְהָיָה֘ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה:
[לט] וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם:
[מ] וְלִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת:
[מא] וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי:
[מב] וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ:
[מג] וְהָיוּ֩ עַל־אַהֲרֹ֨ן וְעַל־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם׀ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו: ס

פרק כח
(ד) ואלה הבגדים וגו' - כולם מפורשים לפנינו. חשן - לפי עניינו ופשוטו: כעין נרתק וכיס , שהרי כפול היה (ראה להלן , טז). ואפוד - לשון מלבוש שמתקשט בו , ומכוסה בו האדם למעלה מכל בגדיו. תשבץ - כעין גומות גומות הוא עשוי. מצנפת - כובע בראש , כדכתיב "לצניף מלוכה" (ראה יש' סב , ג). ואבנט - אזור. לפי הפשט: מכנסים לא הוצרך להזכיר כאן , שאינו מזכיר אלא בגדים הנראים , העשויים לכבוד (ראה לעיל , ב). (ו) ועשו את האפוד - אפוד וחשן זְקֵנִי פירשם (ראה רש"י) , אך אני אפרש בהם דברים שלא נתפרשו. (ז) שתי כתפות חוברות יהיה לו וגו' - האפוד עשוי , לפי דעתי , כמו חצי מלבוש ממותניו של אדם ולמטה , ומכסהו בין מלפניו בין מלאחריו; וזהו שכתוב "ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפוד לו בו" (וי' ח , ז) , שהחשב הוא עשוי כמין אזור עשוי בתוך שפת האפוד בגוף האפוד. והכתפות הללו - שתיהן חוברות ממש מכל וכל , ומכסים את כל הגוף של אדם ואחריו , ממתניו ולמעלה; וזהו שכתב פעם שנייה: וחובר - שמלבד שהיו הכתפות חוברות אשה אל אחותה (ע"פ שמ' כו , ג) עד כתפי האדם מלמעלה , חוזר ומחבר אותם מלמטה אל האפוד; והחשן לפניו על לבו , "זרת ארכו וזרת רחבו" (להלן , טז) , מחובר למעלה בכתפות ומלמטה באפוד. נמצא הכל מלבוש אחד , ונמצא כל גוף הכהן מכוסה באפוד המחובר לחשן ולכתפות האפוד; שאם לא היו חוברות הכתפות יחד , אלא כמו שתי רצועות עולות על צוארו ומתחברות לשרשראות החשן מלפניו , אם כן כשהכהן עסוק בעבודה וכופף את צוארו למטה יהו נופלות הכתפות ומתפרדות , והחשן נופל. אל שני קצותיו - שמאחריו של כהן: קצות האפוד העליונות אצל החשב. (ח) וחשב אפודתו - שבחשב היה חוגרו ומחברו; כדכתיב "ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפוד לו בו" (וי' ח , ז). (יא) מעשה חָרַש אבן - דבוק הוא , לכך הרי"ש פתח: חרש של אבן , אומן לפַתֵחַ. ומשקל דגש הוא , כמו גַנָּב , לכן החי"ת קמוצה ולא חטופה. פתוחי חותם - כעין פיתוחי צורות של חותמות שעושין בטבעות. (יב) על כתפות האפוד - כתפות האפוד באים עד צוארו מכאן ומכאן , ונכפות עד לפניו , ושם קבועים שתי אבנים בראשי הכתפות , ויש בהן שרשרות שמגיעות עד החשן שכנגד לבו , והוא תלוי בהן. אבני זכרון - כמו שאפרש לפנינו אצל ציץ שכתוב בו "קודש ליי'" (להלן , לו). (יג) ועשית משבצות זהב טהור - כעין טס של זהב שיש גומא באמצעיתו , להכניס בו ראשי השרשרות לחתיכה אחת גסה שדומה לגבול ולסוף; כעין 'בוטון' בלעז (כפתור) , שעושין בראשי חגורות של משי כדי שתיכנס במשבצות. (יד) מעשה עבות - לפי שיש שלשלאות בעינין אַחֵר (ראה מ"א ז , יז) , תחובות זו בתוך זו כעין לולאות , לכך צריך לפרש שלא היו עשויין כן , אלא מעובתין בארך , כעין חבלים שלנו. ונתת (בנוסחנו: ונתתה) את שרשרות העבותות על המשבצות - ועדיין לא פירש כאן באיזה מקום יקבעם; ולפנינו (להלן , כד - כה) מפרש , ששני ראשיהן של שרשרות יתן בטבעות החשן , ושני ראשיהן שנותנין במשבצות יתן בכתפות האפוד אל מול פניו. (טו) חשן משפט - לפי שנתנו בהם האורים והתומים (ראה להלן , ל) שמגידין משפט ישראל וצורכיהם , כדכתיב "ושאל לו במשפט האורים" (במ' כז , כא) , לכן קרוי ('חשן) משפט'. (טז) כפול - כעין כיס , לפי שנותנין לתוכו האורים והתומים. זרת - חצי אמה. (יז) ומלאת בו - גומות להושיב בהן האבנים. (כב) ועשית על החשן שרשרות גבלות - הם שרשרות שעל המשבצות האמורים למעלה (פס' יד). (כג-כה) ועשית על החשן - על שתי קצותיו העליונים תתן הטבעות להכניס בהן שתי העבותות , ושתי קצותם הנתונים במשבצות תתן על כתפות האפוד , ונמצא החשן תלוי באפוד. ועדיין יכול צידו של החשן התחתון להיות מנענע הנה והנה , עד שמחברו אל האפוד , כמו שמפרש והולך (להלן , כו - כח) , שעושה בקצות החשן מבפנים שתי טבעות , אחת מכאן ואחת מכאן , ושתי טבעות בקצות האפוד על סוף הכתפות , מקום חיבורן מלמטה אל האפוד והחשב מלמעלה , היו של חשן מלמטה ושל אפוד מלמעלה; כשיבא פתיל תכלת מטבעות האפוד אל טבעות החשן - החשן מלמעלה והאפוד מלמטה. (כח) וירכסו - ויחגרו. (ל) את האורים ואת התומים - כעין השבעות על שמות בדבר הקדוש ברוך הוא , שהיה נותן בחשן להגיד משפטן וצורכיהם. אם האומות מגידים להם תרפים וקסמים שלהם ברוח טומאה , להבדיל כמה הבדלות בין טומאה לטהרה , קל וחומר לקדושה שמגדת. (לא) מעיל האפוד - שלובש עליו את האפוד. כליל תכלת - כולו תכלת. ונראה בעיני: לפי שהיא נראת תחת האפוד והחשן שבאין לזכרון , וגם התכלת שדומה לרקיע הרי הוא לזכרון , כמו שאמרו רבותינו אצל תכלת שבציצית (ראה מנחות מג , א) , שהתכלת דומה לים , וים דומה לרקיע , ורקיע דומה לכסא הכבוד , לפיכך הוא תכלת כולו , ולא ארגמן ולא תולעת שני. (לב) פי תחרא , פי ראשו - פתח שמכניס ראשו כשלובשו. בתוכו - באמצעיתו למעלה , להבדיל , כעין מלבושים של גלחים; ולא יקרע - לא יפתח בית צוארו למטה כעין מלבושים שלנו , אלא למעלה , שבשעת אריגה מניחין בו צואר. (לג) בתוכם - בין רימון לרימון , ולא בתוך הרימון. (לה) ונשמע קולו בבאו אל הקדש - שפעמונים נוקשין ומכין זה לזה , אעפ"י שבליטת הרימונים ביניהם. ולפי שצוה הקדוש ברוך הוא "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו" (וי' טז , יז) , לכך ציוה הקדוש ברוך הוא: ונשמע קולו בבאו , ויתרחקו השומעים משם. (לו) ועשית ציץ - לפי שנותנו על מצח , מקום ראיית בני אדם , קרוי ציץ , כמו "מציץ מן החרכים" (שה"ש ב , ט) , כמו שפירשתי "על המשקוף" (שמ' יב , ז); כך נראה בעיני. קדש ליי' - על האפוד ועל החשן היו שמות בני ישראל , לזכרון שכיפר הקדוש ברוך הוא על "עון הקדשים" ש"יקדישו בני ישראל" (להלן , לח) , הכתובים למטה מן הציץ באבני האפוד והחשן. קדש ליי' - כלומר: הקדוש ברוך הוא מרצה עון הקדשים. (לז) ושמת אותו על פתיל תכלת - פתיל אחד היה בשני ראשי הציץ , שמגיע מאזן לאזן , שיהא הציץ מקושר בהן , ושלשה חוטין מלמעלה על הראש , והיה עשוי על ידי החוטין כעין כובע על המצנפת. אל מול פני המצנפת יהיה הציץ על מצחו , מקיף מאזן לאזן. (לח) ונשא אהרן את עון הקדשים וגו' - לפי פשוטו , לא דיבר הכתוב בטומאת קדשים (וראה רש"י) , אלא כך פירושו: כל קרבנות שיביאו ישראל , או עולה או חטאת או אשם לכפר עליהם - שיסייע הציץ עם הקרבן להזכירן לפני הקדוש ברוך הוא , שיהיה לרצון ולזכרון לבני ישראל להתכפר להם. (מ) לכבוד ולתפארת - לפי שהמגבעות על הראש , צריכים ייפוי נאה ביותר. (מא) והלבשת אותם - כשיוקם המשכן.