מאגר הכתר שמות פרק לג עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק לג
(ג) פן אכלך בדרך - שכל זמן שאיני בקרבכם , אם תחטאו לפני , לא יקשה כל כך בעיני; אבל אם אעלה עמכם , ואתם קשה עורף ותחטאו לפני , אני אכלה אתכם. קשה עורף - כל פורק עול נקרא 'קשה עורף' , לפי שאינו כופף ערפו לקבל עול על צוארו. (ד) את הדבר הרע הזה - שלא ילך הקדוש ברוך הוא עמהם. (ה) אתם עם קשה עורף - ולטובתכם אני מתכוין , שלא "אכילך" (ראה לעיל , ג). הורד עדיך - אעפ"י שכבר "לא שתו" (ראה לעיל , ד) , אמר להם שיסלקו מן העדי לגמרי; ויש מפרשים , שלא שתו אותו "עליו" (שם) - במקום הנראה , אלא תחת בגדיהם , והוא אמר שיורידוהו לגמרי. הורד עדיך מעליך - ונַהֲגו מנהג אבילות על מה שעשיתם , ויתגלגלו רחמי עליכם. (ז) ומשה יקח את האהל - לפי שמרדו בו ורצו להעמיד ראש אחר , פירש מהם; וגם שאמר הקדוש ברוך הוא שלא ישרה שכינתו ביניהם , לא היה רוצה לעמוד במקום שאין השכינה שורה. והרוצה לשפוט , לדרוש משפט או שום דבר , יצא לשם. (ח) והיה כצאת משה - כשהיה משה בא אל המחנה , היה בא לומר להם דבר; ובשובו , שהיה יוצא אל האוהל , ועמד כל העם. (יא) לא ימיש - שלא היה בא אל המחנה. (יב-טז) ואתה לא הודעתני - שבתחילה אמרת: "ושלחתי לפניך מלאך" (לעיל , ב) , ולבסוף אמרת: "הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך" (לעיל , ה); ועדיין לא גליתה לי אם תשלח המלאך אם תלך אתה , מפני שהורידו עדיים כמו שצויתה להם. ואתה אמרת ידעתיך בשם - שתודיעני בשם את אשר תשלח עמי. ומשה היה ירא לומר להקדוש ברוך הוא ולהתפלל לפניו שיבא הקדוש ברוך הוא עמהם , מפני שאמר "פן אכלך בדרך" (לעיל , ג) , וסבר: אם אומַר לפניו שילך עמנו , אהיה חב לישראל; לפיכך אמר: הודיעני נא את דרכיך - אמר בלבו: אשאל לפניו שיודיעני מדותיו , ולפי המדות אדע אם טוב לנו שילך עמנו , אם לא. אבל עדיין לא היה יודע לבחור המוטב להם , ולכך אמר: וראה כי עמך הגוי הזה - ובחר להם המוטב , כי אני איני יודע לבחר. ואמר לו הקדוש ברוך הוא: פני ילכו - אני אלך; כמו "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב יז , יא); כי זה מוטב להם , שאלך עמהם. והניחותי לך - ממה שהיה לבך נוקפך , איזה תבחר; הרי בחרתי לך המוטב. ואעפ"י כן שהיה משה ירא עדיין ממה שאמר "פן אכילך בדרך" (לעיל , ג) , מכל מקום הודה , כי ודאי כבוד גדול היה לישראל שילך הקדוש ברוך הוא עמהם , כמו שאמר: ונפלינו אני ועמך מכל העם; כי כל העם שאתה מצליח , אתה שולח לפניהם מלאך להצליחם , ואם תשלח לפנינו מלאך - הרי אנו כאחד מהם , ולפיכך: אם אין פניך הולכים , אל תעלינו מזה , כי במה יוָדע? אבל אם תלך עמנו , הרי אנו נפלינו מהם , ששכינתך תלך עמנו. (יז) ומכל מקום עדיין לא נתיישבה דעתו על מה שאמר "פן אכילך בדרך" (לעיל , ג) , ואמר לו הקדוש ברוך הוא: גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה - שאודיעך מדותיי , כי אז תתיישב דעתך. (יח) כיון שראה משה שהיה שעת רצון , הוסיף לשאול , ואמר: הראני נא את כבודך - כלומר: רוצה אני לשמוע ולראות. (יט) אני אעביר כל טובי - שאודיעך מדת טיבותי. וקראתי בשם יי' - אתה אמרת , שאמרתי לך שאודיעך בשם מי ילך עמך , כמו שאמור למעלה "ואתה אמרת ידעתיך בשם" (לעיל , יב) , ואני אקרא לפניך: יי'; כי בשם אודיעך שאני אלך עמך. וחנותי... אשר אחון - שאִוִתָ שאודיעך מידותיי , כיצד אני חונן ומרחם. (כ) אבל מה שאמרת "הראני נא את כבודך" (לעיל , יח) , לא תוכל לראות (בנוסחנו נוסף: את) פני - באספקלריא המאירה. לא יראני האדם וחי - ולא שום דבר חי , אפילו המלאכים (ראה ספ"ב קג). ויש מפרשים לא יראני האדם וחי - שאם יראני , וחי לעולם. ומשמעות של מנוח: לא יראני - וחי אחר כך , אלא ימות מיד; כדכתיב "ויאמר מנוח... מות נמות כי אלהים ראינו" (שו' יג , כב). (כב-כג) ושכותי כפי - עֲנָנִי , כמו "נשא לבבינו אל כפים" (איכה ג , מא); ויהיה הענן לפניך , שלא תראה. והסירותי כפי (בנוסחנו: את כפי) וראית את אחורי - הוי יודע , שאין זה כי אם משל; שאין למעלה עורף , אפילו במלאכים , כדכתיב "וארבעה פנים לאחד" (בנוסחנו: לאחת; יח' א , ו) - לארבע רוחות יש להם פנים , לכך "לא יסבו בלכתם (בנוסחנו: בלכתן) איש אל עבר פניו ילכו" (שם , ט); כל שכן נמי שאין לנו רשות לדבר עליו! אלא הכי קאמר: וראית את אחורי - כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואינו יכול להתבונן בו. ופני לא יראו - שלא תראה באספקלריא המאירה , כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה. והיה בעבור כבודי - שיֵרָאה לך שאתרחק מעליך; שיהא נראה כאדם שרואה את חבירו , להבדיל , מרחוק ומאחוריו. וכן אמרו רבותינו (יבמות מט , ב): משה אמר: "לא יראני האדם" (לעיל , כ) , וישעיה אמר: "וארא את" (יש' ו , א)!? ומשני: כאן באספקלריא המאירה , כאן בשאינה מאירה. אי נמי: 'אחורי' קורא מה שעבר , ואע"פ שאין שם עורף; דומיא דבני אדם שמניחין אחריהם מה שעוברים. הכי נראה לי עיקר , שלא ראה משה בשכינה כלל , אלא ראה זהרורי אורו שהוא מזהיר במקום שעבר משם; דומיא דשמש , להבדיל , כשהוא מעריב ונכנס במערב תחת הארץ , ואין גוף השמש נראה , אבל עדיין הזיהרורים נראים , שמעריבים והולכים , לפי שהשמש מתרחק. ופני לא יראו - כגון בבוקר , שעדיין לא עלה גוף השמש , והזהרורין כבר באים ומתגברים והולכים , לפי שהשמש מתקרב; כלומר: זהרורים הנשארים כשעברתי משם תוכל לראות. ולפירוש זה נוטה התרגום [הג"ה].