מאגר הכתר שמות פרק לג עם פירוש רשב"ם

פרק לג
[א] וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה:
[ב] וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי:
[ג] אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ:
[ד] וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָֽיו:
[ה] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ:
[ו] וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב:
[ז] וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה:
[ח] וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־הָאֹ֔הֶל יָק֙וּמוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה:
[ט] וְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם־מֹשֶֽׁה:
[י] וְרָאָ֤ה כָל־הָעָם֙ אֶת־עַמּ֣וּד הֶעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כָּל־הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲו֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אָהֳלֽוֹ:
[יא] וְדִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל: פ
[שלישי] [יב] וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:
[יג] וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה:
[יד] וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ:
[טו] וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹֽלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה:
[טז] וּבַמֶּ֣ה׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלִ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: פ
[רביעי] [יז] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם:
[יח] וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ:
[יט] וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם:
[כ] וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:
[כא] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר:
[כב] וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי:
[כג] וַהֲסִֽרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: פ

פרק לג
(ג) פן אֲכֶלְךָ - כמו אֹכַלְךָ , אוכל אותך , כי הקדוש ברוך הוא "אש אוכלה הוא" (דב' ד , כד). (ד) עדיו - מיני תכשיטין. לפי שנהגו אבילות , כדכתיב: ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו , שהרי אמר להן הקדוש ברוך הוא: "הורד עדיך" (להלן , ה). (ז) יקח - לקח. הרחֵיק - שניהג בהן כמנודים , שלא חפץ הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה בתוך מחנה ישראל. (יב) ראה אתה אומר אלי העל - כדכתיב "לך נחה את העם" (שמ' לב , לד). ואתה לא הודעתני - אלא "הנה מלאכי ילך לפניך" (שם) , ואיני חפץ , כי אם "בלכתך עמנו" (להלן , טז) - בעצמך. (יג) הודיעני נא את דרכך - אתה עצמך תהיה מודיע לנו את הדרך , שתראני דרכיך ואני אלך אחריך. (יד) פני ילכו - אני בעצמי אלך , כמו שבקשת; כדכתיב "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב יז , יא). והניחותי לך - אלך עמך לכבוש את הארץ , עד שאניח לך מכל אויביך מסביב , כדכתיב "עד אשר יניח יי' לאחיכם ככם" (דב' ג , כ) , "והיה בהניח יי' אלהיך לך מכל אויביך" וגו' (דב' כה , יט). והמפרש והניחותי לך: נחת רוח אעשה במה שאעשה בקשתך - שטות הוא; וכי בכל דברים שהיה הקדוש ברוך הוא מתרצה לבקשת משה יאמר לו והניחותי לך? והלא ייתור לשון (הוא , ואינו לשון) חכמה. (טו) אם אין פניך וגו' - כלומר , שאם אין אתה בא עמנו , במה יודע איפוא וגו'. ונפלינו אני ועמך וגו' - תחילת בקשה אחרת היא: עוד אני מבקש ממך , שאפלא ואבדל אני לבדי מכל עם ישראל , לדעת כי אני נאמן לנביא ולמוכיח , ויהיו שומעים לדברי; וגם עמך יהיה נפלא , במה שתלך עמהם , מכל העם אשר על פני האדמה. (יז) גם את הדבר הזה אשר דברת אלי - להיות מופלא ונראה , שופט וגדול עליהם , מלבד ההליכה שאלך עמהם , אשר נתרציתי לך כבר (ראה לעיל , יד). וזהו 'קירון פנים' , שכתוב בו לפנינו "נגד כל עמך אעשה נפלאות (שמ' לד , י) , הכל כמו שאפרש שם. (יח) הראני נא את כבודך - תמה על עצמך: היאך מלאו לבו למשה רבינו להנות מזיו שכינה , והלא הכתוב משבחו "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים" (שמ' ג , ו)?! חס ושלום! לא נתכון , אלא לכרות לו ברית על שני דברים שנתרצה לו הקדוש ברוך הוא: על קירון של "ונפלינו אני ועמך" (לעיל , טז) , ועל "פני ילכו" להניח לך מכל אויביך (לעיל , יד); וכן אמר: הראני נא את כבודך בכריתות ברית על מה שהבטחתני. כמו שעשה לאברהם כשאמר "במה אדע" (בר' טו , ח) , וכתיב "והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים" (שם , יז) , וסמיך ליה "ביום ההוא כרת יי' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי" (שם , יח); אף כאן שאל משה להקדוש ברוך הוא קיום ברית , ונתרצה לו הקדוש ברוך הוא שיראה לו בכריתות ברית , כדכתיב "ויעבור יי' על פניו ויקרא" וגו' (שמ' לד , ו) , וכתיב בתריה "הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות" (שם , י) - כמו שבקשת: "ונפלינו אני ועמך" וגו' (לעיל , טז) - "... כי נורא הוא" (שמ' לד , י) - כדכתיב "וייראו מגשת אליו" (שמ' לד , ל). (יט) וחנותי את אשר אחון וגו' - שם אפרש לך מידותי. (כג) וראית את אחורי - לאחר שאעבור על פניך בכריתות ברית , תוכל לראות; כעין "העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו" (יר' לד , יח) - דרך עֲבָרָה היו כורתים ברית.