מאגר הכתר שמות פרק לה עם פירוש ראב"ע פירוש ב - הארוך

פרק לה
{פרשת ויקהל} [א] וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם:
[ב] שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת:
[ג] לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת: פ
[ד] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר:
[ה] קְח֨וּ מֵאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:
[ו] וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
[ז] וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
[ח] וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
[ט] וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן:
[י] וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה:
[יא] אֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אָהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו:
[יב] אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ:
[יג] אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
[יד] וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר:
[טו] וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֙רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן:
[טז] אֵ֣ת׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
[יז] אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר:
[יח] אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם:
[יט] אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן:
[כ] וַיֵּ֥צְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה:
[שני] [כא] וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ:
[כב] וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה:
[כג] וְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ:
[כד] כָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֙סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ:
[כה] וְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ:
[כו] וְכָ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים:
[כז] וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן:
[כח] וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֙מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
[כט] כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֘ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה: פ
[שלישי] [ל] וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:
[לא] וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה:
[לב] וְלַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת:
[לג] וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת:
[לד] וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן:
[לה] מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַעֲשׂוֹת֘ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ ׀ וְחֹשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֹשְׁבֵ֖י מַחֲשָׁבֹֽת:

פרק לה
יבורך אל עליון בעוז עמו נהל , ביד ציר מראהו כאור שמש יהל. וצוהו בהר להכין לו אהל , לשבתו ככתוב בסדר 'ויקהל'. (א) ויקהל - שישמעו הכל מפיו דבר המשכן , שיתנדבו. ופירוש אלה הדברים - המשכן וכליו לעשות , על כן כתוב: לעשות אותם. והנה הטעם , שהשם צוהו שתעשו מה שאומר לכם. והוא הזהיר אתכם: אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות , השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת (ראה להלן , ב - ג). והעובר בפני עדים - ימיתוהו בית דין. ובמקום אחר (ראה במ' טו , לב - לו) יפרש שהוא בסקילה. (ג) לא - בעבור שהזכיר ביום הראשון ובשביעי בחג המצות "כל מלאכה לא יעשה בהם..." (שמ' יב , טז) - להתיר אכל נפש , אמר עתה: בשבת לא תבערו אש לאפות לחם ולבשל בשר; כי האש צרך לכל מאכל. והגאון רב סעדיה חבר ספר נכבד , תשובות על החולקים על קדמונינו על נר שבת. (ד) ויאמר - עתה החל לפרש לכל העדה מה שצוהו השם. (ה) קחו - הפך "תנו" (בר' כג , ד)! רק בהיות המ"ם (צ"ל: הלמ"ד) אחר גזרת 'לקיחה' , הנה היא כמו נתינה: "קחי... לי מעט מים" (מ"א יז , י) - פירושו , כי הלקיחה "לי" היה 'בעבורי'; וככה קחו מאתכם תרומה ליי'. ומלת כל נדיב לבו - זרה: כל אשר לבו נדיב; כמו "בגדל זרועך" (שמ' טו , טז) - באזרועך הגדול; "זכר רב טובך" (תה' קמה , ז) - זכר טובך הרב. ורבי ישועה אמר כי הו"ו נוסף , כמו "חיתו שדי" (תה' קד , יא). ואחר שהזכיר יביאה פרש והוסיף לבאר , שהוא תרומת יי'; וכמוהו רבים: "והוא צוה לי אחי" (ש"א כ , כט). יש אומרים , כי נקרא כסף - שתאוה הוא לעינים (ע"פ בר' ג , ו) , מגזרת "נכסף נכספת" (בנוסחנו: נכספתה; בר' לא , ל). גם נחשת - כי הנשים מנחשות בנחשת. (ו) ותכלת וארגמן ותולעת שני - בלא מ"ם; ויש במ"ם: "אם יהיו חטאיכם כשנים" (יש' א , יח); אולי לשון רבים הם. (ז) ועורות - זכרים , כמו "לוחות" (שמ' כד , יב); "ובכורות בקרך" (דב' יד , כג). שטים - כמו 'נשים'. (ח) ושמן - לא הזכיר זה כי ידוע הוא , על כן למאור - כמנהג. (י) הנה הזכיר שיביאו המתנדבים תרומתם , ומי שהם חכמי לב , שהם בקיאים באומנות , יבאו ויעשו. (יא) והחל: המשכן - כי הוא הכלל; ה'אהל' המכסה - הוא עליו. והזכיר מכסהו - והוא כולל שנים מכסים. את קרסיו - קרסי המשכן והאהל , וקרשי המשכן ובריחיו , ועמודיו - שהם עמודי הפרכת והמסך. ואחר כן הזכיר כלי הקדש , שהם לְפָנים מהפרכת (להלן , יג - טו). (יג) ואת לחם הפנים - כי בעבור זה נעשה. (יד) ואת מנורת. והזכיר שמן המאור - שבעבורו נעשה המנורה. (טו) ואת. הנה השלים להזכיר כלי הקדש , ואחר כן את מסך הפתח. והנה כלי שמן המאור , וכלי שמן המשחה וקטרת הסמים יהיו נכונים - כי הם קדש - בין הפרכת ומסך המשכן. (טז) את. הנה אין לכיור ולכנו בדים; אולי על העגלות היו נושאים. (יז) את קלעי. את עמודיו ואת אדניה - כמו "רוח גדולה וחזק" (מ"א יט , יא); "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ , כו). (יט) את בגדי השרד - לצרך הנסיעה. (כ) ויצאו - למדנו מזה שכל עדת בני ישראל באו אל אהל מועד , כת אחר כת. (כא) ויבאו כל איש אשר נשאו לבו - הם חכמי לב (ראה לעיל , י); והטעם: שיש לו לב רם. (כב) ומלת על הנשים - כמו 'עם הנשים'; כמו "על לחם הבכורים תנופה" (וי' כג , כ); ורבים ככה. כל נדיב לב - או נדיבוֹת לב; כדרך "השפן" (וי' יא , ה); "שור... כשבים" (דב' יד , ד). חח - באזן. ונזם - באף. וטבעת - באצבע. וכומז - באזרוע. (כג) כל איש - או אשה. (כה-כו) הוסיפו הנשים שטוו התכלת והארגמן והתולעת והשש; גם העזים , והיא אומנות צריכה לחכמה יותר. (כז-כח) והנשיאים - כי בצאתם ממצרים ונצלום (ראה שמ' יב , לו) , כל איש שאל כפי מעלתו. והנה דבר גדול היה , שנמצא שמן למאור ביד הנשיאים אחר חדשים רבים שיצאו ממצרים. (כט) ואחר כן כלל: כל איש ואשה; ושב לדבר על האנשים שנשאם לבם לעשות. (ל) והזכיר הראש שכלם יהיו סרים אל משמעתו , כי אין חכם כמוהו. (לא) וימלא - הנה השם העיד כי הוא מלא חכמה ותבונה ודעת; ותוספת עוד , שהוא חכם בכל מלאכה. (לב-לג) ולחשוב בלבו מחשבות שלא נראו כמוהם , כי יש אומני זהב ולא כסף , וחרשי אבן ולא עץ. ובכלם היה שלם. (לד-לה) ועוד: ולהורות. כי יש חכמים רבים , שהם קשים להורות אחרים. והנה אהליאב הוא חבירו בכל המלאכות , גם להורות לו בחכמה; על כן אמר על שניהם: עושי כל מלאכה וחושבי מחשבות.