פרק לה
{פרשת ויקהל}
[א]
וַיַּקְהֵ֣ל
מֹשֶׁ֗ה
אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֑ם
אֵ֚לֶּה
הַדְּבָרִ֔ים
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
לַעֲשֹׂ֥ת
אֹתָֽם:
[ב]
שֵׁ֣שֶׁת
יָמִים֘
תֵּעָשֶׂ֣ה
מְלָאכָה֒
וּבַיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֗י
יִהְיֶ֨ה
לָכֶ֥ם
קֹ֛דֶשׁ
שַׁבַּ֥ת
שַׁבָּת֖וֹן
לַיהוָ֑ה
כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה
ב֛וֹ
מְלָאכָ֖ה
יוּמָֽת:
[ג]
לֹא־תְבַעֲר֣וּ
אֵ֔שׁ
בְּכֹ֖ל
מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם
בְּי֖וֹם
הַשַּׁבָּֽת:
פ
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
לֵאמֹ֑ר
זֶ֣ה
הַדָּבָ֔ר
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
לֵאמֹֽר:
[ה]
קְח֨וּ
מֵאִתְּכֶ֤ם
תְּרוּמָה֙
לַֽיהוָ֔ה
כֹּ֚ל
נְדִ֣יב
לִבּ֔וֹ
יְבִיאֶ֕הָ
אֵ֖ת
תְּרוּמַ֣ת
יְהוָ֑ה
זָהָ֥ב
וָכֶ֖סֶף
וּנְחֹֽשֶׁת:
[ו]
וּתְכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֥שׁ
וְעִזִּֽים:
[ז]
וְעֹרֹ֨ת
אֵילִ֧ם
מְאָדָּמִ֛ים
וְעֹרֹ֥ת
תְּחָשִׁ֖ים
וַעֲצֵ֥י
שִׁטִּֽים:
[ח]
וְשֶׁ֖מֶן
לַמָּא֑וֹר
וּבְשָׂמִים֙
לְשֶׁ֣מֶן
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְלִקְטֹ֖רֶת
הַסַּמִּֽים:
[ט]
וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם
וְאַבְנֵ֖י
מִלֻּאִ֑ים
לָאֵפ֖וֹד
וְלַחֹֽשֶׁן:
[י]
וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב
בָּכֶ֑ם
יָבֹ֣אוּ
וְיַעֲשׂ֔וּ
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
צִוָּ֖ה
יְהוָֽה:
[יא]
אֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן
אֶֽת־אָהֳל֖וֹ
וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ
אֶת־קְרָסָיו֙
וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו
אֶת־בְּרִיחָ֕ו
אֶת־עַמֻּדָ֖יו
וְאֶת־אֲדָנָֽיו:
[יב]
אֶת־הָאָרֹ֥ן
וְאֶת־בַּדָּ֖יו
אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת
וְאֵ֖ת
פָּרֹ֥כֶת
הַמָּסָֽךְ:
[יג]
אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן
וְאֶת־בַּדָּ֖יו
וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו
וְאֵ֖ת
לֶ֥חֶם
הַפָּנִֽים:
[יד]
וְאֶת־מְנֹרַ֧ת
הַמָּא֛וֹר
וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ
וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ
וְאֵ֖ת
שֶׁ֥מֶן
הַמָּאֽוֹר:
[טו]
וְאֶת־מִזְבַּ֤ח
הַקְּטֹ֙רֶת֙
וְאֶת־בַּדָּ֔יו
וְאֵת֙
שֶׁ֣מֶן
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְאֵ֖ת
קְטֹ֣רֶת
הַסַּמִּ֑ים
וְאֶת־מָסַ֥ךְ
הַפֶּ֖תַח
לְפֶ֥תַח
הַמִּשְׁכָּֽן:
[טז]
אֵ֣ת׀
מִזְבַּ֣ח
הָעֹלָ֗ה
וְאֶת־מִכְבַּ֤ר
הַנְּחֹ֙שֶׁת֙
אֲשֶׁר־ל֔וֹ
אֶת־בַּדָּ֖יו
וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו
אֶת־הַכִּיֹּ֖ר
וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
[יז]
אֵ֚ת
קַלְעֵ֣י
הֶחָצֵ֔ר
אֶת־עַמֻּדָ֖יו
וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ
וְאֵ֕ת
מָסַ֖ךְ
שַׁ֥עַר
הֶחָצֵֽר:
[יח]
אֶת־יִתְדֹ֧ת
הַמִּשְׁכָּ֛ן
וְאֶת־יִתְדֹ֥ת
הֶחָצֵ֖ר
וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם:
[יט]
אֶת־בִּגְדֵ֥י
הַשְּׂרָ֖ד
לְשָׁרֵ֣ת
בַּקֹּ֑דֶשׁ
אֶת־בִּגְדֵ֤י
הַקֹּ֙דֶשׁ֙
לְאַהֲרֹ֣ן
הַכֹּהֵ֔ן
וְאֶת־בִּגְדֵ֥י
בָנָ֖יו
לְכַהֵֽן:
[כ]
וַיֵּ֥צְא֛וּ
כָּל־עֲדַ֥ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
מִלִּפְנֵ֥י
מֹשֶֽׁה:
[שני]
[כא]
וַיָּבֹ֕אוּ
כָּל־אִ֖ישׁ
אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ
לִבּ֑וֹ
וְכֹ֡ל
אֲשֶׁר֩
נָדְבָ֨ה
רוּח֜וֹ
אֹת֗וֹ
הֵ֠בִיאוּ
אֶת־תְּרוּמַ֨ת
יְהוָ֜ה
לִמְלֶ֨אכֶת
אֹ֤הֶל
מוֹעֵד֙
וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ
וּלְבִגְדֵ֖י
הַקֹּֽדֶשׁ:
[כב]
וַיָּבֹ֥אוּ
הָאֲנָשִׁ֖ים
עַל־הַנָּשִׁ֑ים
כֹּ֣ל׀
נְדִ֣יב
לֵ֗ב
הֵ֠בִיאוּ
חָ֣ח
וָנֶ֜זֶם
וְטַבַּ֤עַת
וְכוּמָז֙
כָּל־כְּלִ֣י
זָהָ֔ב
וְכָל־אִ֕ישׁ
אֲשֶׁ֥ר
הֵנִ֛יף
תְּנוּפַ֥ת
זָהָ֖ב
לַיהוָֽה:
[כג]
וְכָל־אִ֞ישׁ
אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א
אִתּ֗וֹ
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
וְעִזִּ֑ים
וְעֹרֹ֨ת
אֵילִ֧ם
מְאָדָּמִ֛ים
וְעֹרֹ֥ת
תְּחָשִׁ֖ים
הֵבִֽיאוּ:
[כד]
כָּל־מֵרִ֗ים
תְּר֤וּמַת
כֶּ֙סֶף֙
וּנְחֹ֔שֶׁת
הֵבִ֕יאוּ
אֵ֖ת
תְּרוּמַ֣ת
יְהוָ֑ה
וְכֹ֡ל
אֲשֶׁר֩
נִמְצָ֨א
אִתּ֜וֹ
עֲצֵ֥י
שִׁטִּ֛ים
לְכָל־מְלֶ֥אכֶת
הָעֲבֹדָ֖ה
הֵבִֽיאוּ:
[כה]
וְכָל־אִשָּׁ֥ה
חַכְמַת־לֵ֖ב
בְּיָדֶ֣יהָ
טָו֑וּ
וַיָּבִ֣יאוּ
מַטְוֶ֗ה
אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙
וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן
אֶת־תּוֹלַ֥עַת
הַשָּׁנִ֖י
וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ:
[כו]
וְכָ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים
אֲשֶׁ֨ר
נָשָׂ֥א
לִבָּ֛ן
אֹתָ֖נָה
בְּחָכְמָ֑ה
טָו֖וּ
אֶת־הָעִזִּֽים:
[כז]
וְהַנְּשִׂאִ֣ם
הֵבִ֔יאוּ
אֵ֚ת
אַבְנֵ֣י
הַשֹּׁ֔הַם
וְאֵ֖ת
אַבְנֵ֣י
הַמִּלֻּאִ֑ים
לָאֵפ֖וֹד
וְלַחֹֽשֶׁן:
[כח]
וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם
וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן
לְמָא֕וֹר
וּלְשֶׁ֙מֶן֙
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְלִקְטֹ֖רֶת
הַסַּמִּֽים:
[כט]
כָּל־אִ֣ישׁ
וְאִשָּׁ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
נָדַ֣ב
לִבָּם֘
אֹתָם֒
לְהָבִיא֙
לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
צִוָּ֧ה
יְהוָ֛ה
לַעֲשׂ֖וֹת
בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה
הֵבִ֧יאוּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל
נְדָבָ֖ה
לַיהוָֽה:
פ
[שלישי]
[ל]
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
אֶל־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
רְא֛וּ
קָרָ֥א
יְהוָ֖ה
בְּשֵׁ֑ם
בְּצַלְאֵ֛ל
בֶּן־אוּרִ֥י
בֶן־ח֖וּר
לְמַטֵּ֥ה
יְהוּדָֽה:
[לא]
וַיְמַלֵּ֥א
אֹת֖וֹ
ר֣וּחַ
אֱלֹהִ֑ים
בְּחָכְמָ֛ה
בִּתְבוּנָ֥ה
וּבְדַ֖עַת
וּבְכָל־מְלָאכָֽה:
[לב]
וְלַחְשֹׁ֖ב
מַחֲשָׁבֹ֑ת
לַעֲשֹׂ֛ת
בַּזָּהָ֥ב
וּבַכֶּ֖סֶף
וּבַנְּחֹֽשֶׁת:
[לג]
וּבַחֲרֹ֥שֶׁת
אֶ֛בֶן
לְמַלֹּ֖את
וּבַחֲרֹ֣שֶׁת
עֵ֑ץ
לַעֲשׂ֖וֹת
בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת
מַחֲשָֽׁבֶת:
[לד]
וּלְהוֹרֹ֖ת
נָתַ֣ן
בְּלִבּ֑וֹ
ה֕וּא
וְאָהֳלִיאָ֥ב
בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ
לְמַטֵּה־דָֽן:
[לה]
מִלֵּ֨א
אֹתָ֜ם
חָכְמַת־לֵ֗ב
לַעֲשׂוֹת֘
כָּל־מְלֶ֣אכֶת
חָרָ֣שׁ
׀
וְחֹשֵׁב֒
וְרֹקֵ֞ם
בַּתְּכֵ֣לֶת
וּבָאַרְגָּמָ֗ן
בְּתוֹלַ֧עַת
הַשָּׁנִ֛י
וּבַשֵּׁ֖שׁ
וְאֹרֵ֑ג
עֹשֵׂי֙
כָּל־מְלָאכָ֔ה
וְחֹשְׁבֵ֖י
מַחֲשָׁבֹֽת:
פרק לה
(א)
ויקהל
משה
-
למחרת
יום
הכפורים
(ראה
סע"ר
ו)
כשירד
מן
ההר.
ויקהל
-
לשון
'הפעיל'
הוא
,
שאינו
אוסף
אנשים
בידים
,
אלא
הם
נאספים
על
פי
דברו
,
ותרגומו:
"ואכנש".
(ב)
ששת
ימים
תעשה
מלאכה
-
הקדים
להם
אזהרת
שבת
לציווי
מלאכת
המשכן
,
לומר
שאינה
דוחה
את
השבת.
(ג)
לא
תבערו
אש
-
יש
מרבותינו
אומרים
(יבמות
ו
,
ב):
הבערה
ל'לאו'
יצאת;
ויש
מהם
אומרים
(שם):
לחלק
יצאת.
(ד)
זה
הדבר
אשר
צוה
יי'
לאמר
לכם.
(ה)
נדיב
לבו
-
על
שם
שלבו
נודבו
קרוי
'נדיב
לב'.
כבר
פירשתי
נדבת
המשכן
ומלאכתו
במקום
צוואתם
(ראה
שמ'
כה
-
כח).
(יא)
את
המשכן
-
את
הנראה
בתוכו
קרוי
'משכן'.
ואת
(בנוסחנו:
את)
אהלו
-
הוא
אהל
יריעות
עזים
העשוי
לגג.
ואת
מכסהו
-
מכסה
עורות
האלים
והתחשים.
(יב)
פרכת
המסך
-
פרכת
המחיצה.
כל
דבר
המגין
,
בין
מלמעלה
בין
מכנגד
,
קרוי
'מסך'
ו'סכך'
,
וכן
"סכת
(בנוסחנו:
שכת)
בעדו"
(איוב
א
,
י);
"הנני
סך
(בנוסחנו:
שך)
את
דרכך
בסירים"
(הו'
ב
,
ח).
(יג)
לחם
הפנים
-
כבר
פירשתי
(שמ'
כה
,
כט):
על
שם
שהיו
לו
פנים
לכאן
ולכאן
,
שהוא
עשוי
כמין
תיבה
פרוצה.
(יד)
ואת
כליה
-
מלקחים
ומחתות.
נרותיה
-
'לוצש'
בלעז:
בזיכין
שהשמן
והפתילות
נתונין
בהן.
ואת
שמן
המאור
-
אף
הוא
צריך
"חכמי
לב"
(שמ'
כח
,
ג)
,
שהוא
משונה
משאר
שמנים
,
כמו
שמפורש
במנחות
(פו
,
א):
מגרגרו
בראש
הזית
,
והוא
כתית
וזך.
(טו)
מסך
הפתח
-
וילון
שלפני
המזרח
,
שלא
היה
שם
קרשים
ולא
יריעות.
(יז)
את
עמודיו
ואת
אדניה
-
הרי
חצר
קרוי
כאן
לשון
זכר
ולשון
נקבה
,
וכן
דברים
הרבה
(ראה
פירושו
בר'
לב
,
ט).
ואת
מסך
שער
החצר
-
וילון
פרוש
לצד
המזרח
עשרים
אמה
אמצעיות
של
רחב
החצר
,
שהיה
חמשים
רחב
,
וסתומין
הימנו
לצפון
חמש
עשרה
אמה
,
וכן
לדרום
,
שנאמר
"חמש
עשרה
אמה
קלעים
לכתף"
(שמ'
כז
,
יד).
(יח)
יתדות
-
לתקוע
ולקשור
בהן
סופי
היריעות
בארץ
שלא
ינועו
ברוח.
מיתריהם
-
חבלים
לקשור.
(יט)
בגדי
השרד
-
לכסות
הארון
והשולחן
והמנורה
והמזבחות
בשעת
סילוק
מסעות
(ראה
פירושו
שמ'
לא
,
י).
(כב)
[על
הנשים
-
עם
הנשים
וסמוכין
אליהן].
חח
-
הוא
תכשיט
זהב
עגול
נתון
על
זרוע
,
והוא
"צמיד"
(במ'
לא
,
נ).
כומז
-
כלי
זהב
הוא
,
נתון
כנגד
אותו
מקום
לאשה.
ורבותינו
פרשו
(ראה
שבת
סד
,
א)
כומז
(ראשי
תיבות):
כאן
מקום
זימה.
(כג)
וכל
איש
אשר
נמצא
אתו
או
תכלת
או
ארגמן
וכו'
או
עורות
אלים
(בנוסחנו:
אילם)
או
תחשים
,
כולם
הביאו.
(כו)
טוו
את
העזים
-
היא
היתה
אומנות
יתרה
,
שמעל
גבי
העזים
טווין
אותם
(ראה
שבת
צט
,
א).
(כז)
והנשיאים
הביאו
וגו'
-
אמר
רבי
נתן
(ראה
ספ"ב
מה):
מה
ראו
הנשיאים
להתנדב
בחנכת
המשכן
תחלה
,
ובמלאכת
המשכן
לא
התנדבו
תחלה?
אלא
כך
אמרו
נשיאים:
יתנדבו
צבור
מה
שמתנדבין
,
ומה
שמחסרין
אנו
משלימין.
כיון
שהשלימו
צבור
את
הכל
,
שנאמר
"והמלאכה
היתה
דים"
(שמ'
לו
,
ו)
,
אמרו
נשיאים:
מה
עלינו
לעשות?
הביאו
את
אבני
השהם
וגו'
-
לכך
התנדבו
בחנכתו
תחלה.
ולפי
שנתעצלו
מתחלה
,
נחסרה
אות
משמם:
והנשיאם
(בנוסחנו:
והנשאם)
כתיב
(ראה
תנח'
פקודי
יא).
(ל)
חור
-
בנה
של
מרים
היה
(ראה
סוטה
יא
,
ב).
(לד)
אהליאב
-
משבט
דן
,
מן
הירודים
שבשבטים
,
מבני
השפחות
,
והשווהו
המקום
לבצלאל
למלאכת
ביתו
,
והוא
מגדול
השבטים
(ראה
תנח'
כי
תשא
יג)
,
לקיים
מה
שנאמר
"לא
נכר
שוע
לפני
דל"
(ראה
איוב
לד
,
יט).