פרק לה
{פרשת ויקהל}
[א]
וַיַּקְהֵ֣ל
מֹשֶׁ֗ה
אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֑ם
אֵ֚לֶּה
הַדְּבָרִ֔ים
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
לַעֲשֹׂ֥ת
אֹתָֽם:
[ב]
שֵׁ֣שֶׁת
יָמִים֘
תֵּעָשֶׂ֣ה
מְלָאכָה֒
וּבַיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֗י
יִהְיֶ֨ה
לָכֶ֥ם
קֹ֛דֶשׁ
שַׁבַּ֥ת
שַׁבָּת֖וֹן
לַיהוָ֑ה
כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה
ב֛וֹ
מְלָאכָ֖ה
יוּמָֽת:
[ג]
לֹא־תְבַעֲר֣וּ
אֵ֔שׁ
בְּכֹ֖ל
מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם
בְּי֖וֹם
הַשַּׁבָּֽת:
פ
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
לֵאמֹ֑ר
זֶ֣ה
הַדָּבָ֔ר
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
לֵאמֹֽר:
[ה]
קְח֨וּ
מֵאִתְּכֶ֤ם
תְּרוּמָה֙
לַֽיהוָ֔ה
כֹּ֚ל
נְדִ֣יב
לִבּ֔וֹ
יְבִיאֶ֕הָ
אֵ֖ת
תְּרוּמַ֣ת
יְהוָ֑ה
זָהָ֥ב
וָכֶ֖סֶף
וּנְחֹֽשֶׁת:
[ו]
וּתְכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֥שׁ
וְעִזִּֽים:
[ז]
וְעֹרֹ֨ת
אֵילִ֧ם
מְאָדָּמִ֛ים
וְעֹרֹ֥ת
תְּחָשִׁ֖ים
וַעֲצֵ֥י
שִׁטִּֽים:
[ח]
וְשֶׁ֖מֶן
לַמָּא֑וֹר
וּבְשָׂמִים֙
לְשֶׁ֣מֶן
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְלִקְטֹ֖רֶת
הַסַּמִּֽים:
[ט]
וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם
וְאַבְנֵ֖י
מִלֻּאִ֑ים
לָאֵפ֖וֹד
וְלַחֹֽשֶׁן:
[י]
וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב
בָּכֶ֑ם
יָבֹ֣אוּ
וְיַעֲשׂ֔וּ
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
צִוָּ֖ה
יְהוָֽה:
[יא]
אֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן
אֶֽת־אָהֳל֖וֹ
וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ
אֶת־קְרָסָיו֙
וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו
אֶת־בְּרִיחָ֕ו
אֶת־עַמֻּדָ֖יו
וְאֶת־אֲדָנָֽיו:
[יב]
אֶת־הָאָרֹ֥ן
וְאֶת־בַּדָּ֖יו
אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת
וְאֵ֖ת
פָּרֹ֥כֶת
הַמָּסָֽךְ:
[יג]
אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן
וְאֶת־בַּדָּ֖יו
וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו
וְאֵ֖ת
לֶ֥חֶם
הַפָּנִֽים:
[יד]
וְאֶת־מְנֹרַ֧ת
הַמָּא֛וֹר
וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ
וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ
וְאֵ֖ת
שֶׁ֥מֶן
הַמָּאֽוֹר:
[טו]
וְאֶת־מִזְבַּ֤ח
הַקְּטֹ֙רֶת֙
וְאֶת־בַּדָּ֔יו
וְאֵת֙
שֶׁ֣מֶן
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְאֵ֖ת
קְטֹ֣רֶת
הַסַּמִּ֑ים
וְאֶת־מָסַ֥ךְ
הַפֶּ֖תַח
לְפֶ֥תַח
הַמִּשְׁכָּֽן:
[טז]
אֵ֣ת׀
מִזְבַּ֣ח
הָעֹלָ֗ה
וְאֶת־מִכְבַּ֤ר
הַנְּחֹ֙שֶׁת֙
אֲשֶׁר־ל֔וֹ
אֶת־בַּדָּ֖יו
וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו
אֶת־הַכִּיֹּ֖ר
וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
[יז]
אֵ֚ת
קַלְעֵ֣י
הֶחָצֵ֔ר
אֶת־עַמֻּדָ֖יו
וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ
וְאֵ֕ת
מָסַ֖ךְ
שַׁ֥עַר
הֶחָצֵֽר:
[יח]
אֶת־יִתְדֹ֧ת
הַמִּשְׁכָּ֛ן
וְאֶת־יִתְדֹ֥ת
הֶחָצֵ֖ר
וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם:
[יט]
אֶת־בִּגְדֵ֥י
הַשְּׂרָ֖ד
לְשָׁרֵ֣ת
בַּקֹּ֑דֶשׁ
אֶת־בִּגְדֵ֤י
הַקֹּ֙דֶשׁ֙
לְאַהֲרֹ֣ן
הַכֹּהֵ֔ן
וְאֶת־בִּגְדֵ֥י
בָנָ֖יו
לְכַהֵֽן:
[כ]
וַיֵּ֥צְא֛וּ
כָּל־עֲדַ֥ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
מִלִּפְנֵ֥י
מֹשֶֽׁה:
[שני]
[כא]
וַיָּבֹ֕אוּ
כָּל־אִ֖ישׁ
אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ
לִבּ֑וֹ
וְכֹ֡ל
אֲשֶׁר֩
נָדְבָ֨ה
רוּח֜וֹ
אֹת֗וֹ
הֵ֠בִיאוּ
אֶת־תְּרוּמַ֨ת
יְהוָ֜ה
לִמְלֶ֨אכֶת
אֹ֤הֶל
מוֹעֵד֙
וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ
וּלְבִגְדֵ֖י
הַקֹּֽדֶשׁ:
[כב]
וַיָּבֹ֥אוּ
הָאֲנָשִׁ֖ים
עַל־הַנָּשִׁ֑ים
כֹּ֣ל׀
נְדִ֣יב
לֵ֗ב
הֵ֠בִיאוּ
חָ֣ח
וָנֶ֜זֶם
וְטַבַּ֤עַת
וְכוּמָז֙
כָּל־כְּלִ֣י
זָהָ֔ב
וְכָל־אִ֕ישׁ
אֲשֶׁ֥ר
הֵנִ֛יף
תְּנוּפַ֥ת
זָהָ֖ב
לַיהוָֽה:
[כג]
וְכָל־אִ֞ישׁ
אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א
אִתּ֗וֹ
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
וְעִזִּ֑ים
וְעֹרֹ֨ת
אֵילִ֧ם
מְאָדָּמִ֛ים
וְעֹרֹ֥ת
תְּחָשִׁ֖ים
הֵבִֽיאוּ:
[כד]
כָּל־מֵרִ֗ים
תְּר֤וּמַת
כֶּ֙סֶף֙
וּנְחֹ֔שֶׁת
הֵבִ֕יאוּ
אֵ֖ת
תְּרוּמַ֣ת
יְהוָ֑ה
וְכֹ֡ל
אֲשֶׁר֩
נִמְצָ֨א
אִתּ֜וֹ
עֲצֵ֥י
שִׁטִּ֛ים
לְכָל־מְלֶ֥אכֶת
הָעֲבֹדָ֖ה
הֵבִֽיאוּ:
[כה]
וְכָל־אִשָּׁ֥ה
חַכְמַת־לֵ֖ב
בְּיָדֶ֣יהָ
טָו֑וּ
וַיָּבִ֣יאוּ
מַטְוֶ֗ה
אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙
וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן
אֶת־תּוֹלַ֥עַת
הַשָּׁנִ֖י
וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ:
[כו]
וְכָ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים
אֲשֶׁ֨ר
נָשָׂ֥א
לִבָּ֛ן
אֹתָ֖נָה
בְּחָכְמָ֑ה
טָו֖וּ
אֶת־הָעִזִּֽים:
[כז]
וְהַנְּשִׂאִ֣ם
הֵבִ֔יאוּ
אֵ֚ת
אַבְנֵ֣י
הַשֹּׁ֔הַם
וְאֵ֖ת
אַבְנֵ֣י
הַמִּלֻּאִ֑ים
לָאֵפ֖וֹד
וְלַחֹֽשֶׁן:
[כח]
וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם
וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן
לְמָא֕וֹר
וּלְשֶׁ֙מֶן֙
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְלִקְטֹ֖רֶת
הַסַּמִּֽים:
[כט]
כָּל־אִ֣ישׁ
וְאִשָּׁ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
נָדַ֣ב
לִבָּם֘
אֹתָם֒
לְהָבִיא֙
לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
צִוָּ֧ה
יְהוָ֛ה
לַעֲשׂ֖וֹת
בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה
הֵבִ֧יאוּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל
נְדָבָ֖ה
לַיהוָֽה:
פ
[שלישי]
[ל]
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
אֶל־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
רְא֛וּ
קָרָ֥א
יְהוָ֖ה
בְּשֵׁ֑ם
בְּצַלְאֵ֛ל
בֶּן־אוּרִ֥י
בֶן־ח֖וּר
לְמַטֵּ֥ה
יְהוּדָֽה:
[לא]
וַיְמַלֵּ֥א
אֹת֖וֹ
ר֣וּחַ
אֱלֹהִ֑ים
בְּחָכְמָ֛ה
בִּתְבוּנָ֥ה
וּבְדַ֖עַת
וּבְכָל־מְלָאכָֽה:
[לב]
וְלַחְשֹׁ֖ב
מַחֲשָׁבֹ֑ת
לַעֲשֹׂ֛ת
בַּזָּהָ֥ב
וּבַכֶּ֖סֶף
וּבַנְּחֹֽשֶׁת:
[לג]
וּבַחֲרֹ֥שֶׁת
אֶ֛בֶן
לְמַלֹּ֖את
וּבַחֲרֹ֣שֶׁת
עֵ֑ץ
לַעֲשׂ֖וֹת
בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת
מַחֲשָֽׁבֶת:
[לד]
וּלְהוֹרֹ֖ת
נָתַ֣ן
בְּלִבּ֑וֹ
ה֕וּא
וְאָהֳלִיאָ֥ב
בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ
לְמַטֵּה־דָֽן:
[לה]
מִלֵּ֨א
אֹתָ֜ם
חָכְמַת־לֵ֗ב
לַעֲשׂוֹת֘
כָּל־מְלֶ֣אכֶת
חָרָ֣שׁ
׀
וְחֹשֵׁב֒
וְרֹקֵ֞ם
בַּתְּכֵ֣לֶת
וּבָאַרְגָּמָ֗ן
בְּתוֹלַ֧עַת
הַשָּׁנִ֛י
וּבַשֵּׁ֖שׁ
וְאֹרֵ֑ג
עֹשֵׂי֙
כָּל־מְלָאכָ֔ה
וְחֹשְׁבֵ֖י
מַחֲשָׁבֹֽת:
פרק לה
(הקדמה)
(חלק
ראשון:)
"ויקהל
משה
את
כל
עדת
בני
ישראל"
וגו'
(לה
,
א)
עד
סוף
הספר
(שמ'
מ
,
לח).
(ב)
הנה
אלו
הדברים
בכללם
כבר
קדם
זכרם
במה
שעבר
,
ומשם
ילקח
פירושם
,
זולתי
דברים
מעטים
נתחדשו
בהם
,
והם
אשר
נשתדל
לבארם
עתה.
הנה
הקדים
משה
בזה
הספור
זכרון
שמירת
השבת
לעשיית
המקדש
וכל
אשר
בו
,
ואעפ"י
שהיה
מאוחר
במה
שקדם
מדברי
השם
יתעלה
אליו
(ראה
שמ'
לא)
,
לפי
שהכונה
בזה
היא
להודיע
,
שאין
מלאכת
המשכן
דוחה
שבת;
ולזה
הקדימו
משה
(ראה
מכיל'
ויקהל
שבתא
א).
והנה
נתחדש
בה
אזהרה
אחרת
,
והיא
אמרוֹ
לא
תבערו
אש
בכל
מושבותיכם
ביום
השבת;
והנה
אמר
בכל
מושבותיכם
-
כי
במקדש
צוה
שיבערו
אש
ביום
השבת
על
המזבח
(ראה
שם).
ולפי
שאמר
בכל
מושבותיכם
,
והיה
מבואר
שכבר
נכללו
בָּזה
הדָנין
דיני
נפשות
,
הנה
תהיה
מזה
המקום
אזהרה
לדיינין
שלא
יעשו
משפטי
נפשות
בשבת;
כי
השרפה
היא
אחת
ממיתות
בית
דין
וכבר
הוזהרו
מעשותה
בשבת
,
והוא
הדין
לשאר
מיתות
בית
דין
(ראה
סנה'
לה
,
ב;
מכיל'
ויקהל
שבתא
א);
והיה
זה
כן
,
לפי
שאין
קבוע
להם
זמן
(ראה
שבת
קל
,
א)
.
ויִדמה
שלזה
הענין
לבד
הוצרכה
זאת
האזהרה
,
כי
כבר
קדמה
האזהרה
מעשיית
מלאכה
בשבת
(ראה
שמ'
כ
,
י;
לא
,
יד
-
טו)
,
והנה
ההבערה
היא
אחת
מהמלאכות.
ואמנם
מפני
שהעירנו
על
שאין
מלאכת
המשכן
דוחה
שבת
,
ואם
היא
מצוה
,
העירנו
גם
כן
על
שאין
מיתת
בית
דין
דוחה
שבת
,
ואם
היא
מצוה;
והסבה
בזה
כולו
-
מפני
שלא
נקבע
מועד
מוגבל
לאלו
הדברים
,
ולזה
אינם
דוחים
את
השבת
,
כמו
שזכרנו
.
והנה
יתבאר
מזה
המקום
גם
כן
,
שכבר
יתחייבו
בשבת
על
אחת
אחת
מאבות
המלאכות
,
לפי
שכבר
בא
'לאו'
ביחוד
על
ההבערה
,
שהיא
אחת
מהמלאכות;
וזה
לאות
,
כי
אמרוֹ
"לא
תעשה
כל
מלאכה"
(שמ'
כ
,
י)
הוא
כולל
מהאזהרות
במספר
המלאכות
,
כי
הוא
כאִלו
אמר:
לא
תחרוש
ולא
תקצור
,
וכן
בשאר
אבות
מלאכות;
ולזה
תהיה
כל
אחת
מהן
ממצות
יי'
אשר
לא
תעשינה
(ע"פ
וי'
ד
,
כז)
,
שיתחייב
עליהם
חטאת
כשנעשו
בשגגה
(ראה
שבת
ע
,
א;
מכיל'
שם).
ומזה
יתבאר
,
שאם
עשאם
כולם
בהעלם
אחד
-
חייב
להביא
תשעה
ושלשים
חטאות
,
כמספר
אבות
המלאכות
(ראה
שבת
עג
,
ב)
.
(יב)
ואת
פרכת
המסך
-
אין
הרצון
שתהיה
מסככת
,
אבל
הרצון
במלת
מסך:
עניין
גדר
ומחיצה
,
כטעם
"הנני
סך
(בנוסחנו:
שך)
את
דרכך
בסירים"
(ראה
הו'
ב
,
ח).
(כב)
ויבאו
האנשים
על
הנשים
-
רוצה
לומר:
אצל
הנשים.
והרצון
בזה
,
שכבר
התעוררו
להביא
הצריך
לזאת
המלאכה
,
לפי
נדבתם
והנמצא
אתם
מאלו
הדברים.
(כו)
וכל
הנשים
אשר
נשא
לבן
אותנה
בחכמה
טוו
את
העזים
-
יִדמה
שיהיה
בטויית
העזים
מהאומנות
והחכמה
יותר
משיהיה
מזה
בטויית
הצמר.