פרק לז
[א]
ויעש
בצלאל
את־הארן
עצי
שטים
אמתים
וחצי
ארכו
ואמה
וחצי
רחבו
ואמה
וחצי
קמתו:
[ב]
ויצפהו
זהב
טהור
מבית
ומחוץ
ויעש
לו
זר
זהב
סביב:
[ג]
ויצק
לו
ארבע
טבעת
זהב
על
ארבע
פעמתיו
ושתי
טבעת
על־צלעו
האחת
ושתי
טבעת
על־צלעו
השנית:
[ד]
ויעש
בדי
עצי
שטים
ויצף
אתם
זהב:
[ה]
ויבא
את־הבדים
בטבעת
על
צלעת
הארן
לשאת
את־הארן:
[ו]
ויעש
כפרת
זהב
טהור
אמתים
וחצי
ארכה
ואמה
וחצי
רחבה:
[ז]
ויעש
שני
כרבים
זהב
מקשה
עשה
אתם
משני
קצות
הכפרת:
[ח]
כרוב־אחד
מקצה
מזה
וכרוב־אחד
מקצה
מזה
מן־הכפרת
עשה
את־הכרבים
משני
קצוותו
קצותיו:
[ט]
ויהיו
הכרבים
פרשי
כנפים
למעלה
סככים
בכנפיהם
על־הכפרת
ופניהם
איש
אל־אחיו
אל־הכפרת
היו
פני
הכרבים:
פ
[י]
ויעש
את־השלחן
עצי
שטים
אמתים
ארכו
ואמה
רחבו
ואמה
וחצי
קמתו:
[יא]
ויצף
אתו
זהב
טהור
ויעש
לו
זר
זהב
סביב:
[יב]
ויעש
לו
מסגרת
טפח
סביב
ויעש
זר־זהב
למסגרתו
סביב:
[יג]
ויצק
לו
ארבע
טבעת
זהב
ויתן
את־הטבעת
על
ארבע
הפאת
אשר
לארבע
רגליו:
[יד]
לעמת
המסגרת
היו
הטבעת
בתים
לבדים
לשאת
את־השלחן:
[טו]
ויעש
את־הבדים
עצי
שטים
ויצף
אתם
זהב
לשאת
את־השלחן:
[טז]
ויעש
את־הכלים׀
אשר
על־השלחן
את־קערתיו
ואת־כפתיו
ואת
מנקיתיו
ואת־הקשות
אשר
יסך
בהן
זהב
טהור:
פ
[ששי]
[יז]
ויעש
את־המנרה
זהב
טהור
מקשה
עשה
את־המנרה
ירכה
וקנה
גביעיה
כפתריה
ופרחיה
ממנה
היו:
[יח]
וששה
קנים
יצאים
מצדיה
שלשה׀
קני
מנרה
מצדה
האחד
ושלשה
קני
מנרה
מצדה
השני:
[יט]
שלשה
גבעים
משקדים
בקנה
האחד
כפתר
ופרח
ושלשה
גבעים
משקדים
בקנה
אחד
כפתר
ופרח
כן
לששת
הקנים
היצאים
מן־המנרה:
[כ]
ובמנרה
ארבעה
גבעים
משקדים
כפתריה
ופרחיה:
[כא]
וכפתר
תחת
שני
הקנים
ממנה
וכפתר
תחת
שני
הקנים
ממנה
וכפתר
תחת־שני
הקנים
ממנה
לששת
הקנים
היצאים
ממנה:
[כב]
כפתריהם
וקנתם
ממנה
היו
כלה
מקשה
אחת
זהב
טהור:
[כג]
ויעש
את־נרתיה
שבעה
ומלקחיה
ומחתתיה
זהב
טהור:
[כד]
ככר
זהב
טהור
עשה
אתה
ואת
כל־כליה:
פ
[כה]
ויעש
את־מזבח
הקטרת
עצי
שטים
אמה
ארכו
ואמה
רחבו
רבוע
ואמתים
קמתו
ממנו
היו
קרנתיו:
[כו]
ויצף
אתו
זהב
טהור
את־גגו
ואת־קירתיו
סביב
ואת־קרנתיו
ויעש
לו
זר
זהב
סביב:
[כז]
ושתי
טבעת
זהב
עשה־לו׀
מתחת
לזרו
על
שתי
צלעתיו
על
שני
צדיו
לבתים
לבדים
לשאת
אתו
בהם:
[כח]
ויעש
את־הבדים
עצי
שטים
ויצף
אתם
זהב:
[כט]
ויעש
את־שמן
המשחה
קדש
ואת־קטרת
הסמים
טהור
מעשה
רקח:
ס