פרק לח
[שביעי]
[א]
וַיַּ֛עַשׂ
אֶת־מִזְבַּ֥ח
הָעֹלָ֖ה
עֲצֵ֣י
שִׁטִּ֑ים
חָמֵשׁ֩
אַמּ֨וֹת
אָרְכּ֜וֹ
וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת
רָחְבּוֹ֙
רָב֔וּעַ
וְשָׁלֹ֥שׁ
אַמּ֖וֹת
קֹמָתֽוֹ:
[ב]
וַיַּ֣עַשׂ
קַרְנֹתָ֗יו
עַ֚ל
אַרְבַּ֣ע
פִּנֹּתָ֔יו
מִמֶּ֖נּוּ
הָי֣וּ
קַרְנֹתָ֑יו
וַיְצַ֥ף
אֹת֖וֹ
נְחֹֽשֶׁת:
[ג]
וַיַּ֜עַשׂ
אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י
הַמִּזְבֵּ֗חַ
אֶת־הַסִּירֹ֤ת
וְאֶת־הַיָּעִים֙
וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת
אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת
וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת
כָּל־כֵּלָ֖יו
עָשָׂ֥ה
נְחֹֽשֶׁת:
[ד]
וַיַּ֤עַשׂ
לַמִּזְבֵּחַ֙
מִכְבָּ֔ר
מַעֲשֵׂ֖ה
רֶ֣שֶׁת
נְחֹ֑שֶׁת
תַּ֧חַת
כַּרְכֻּבּ֛וֹ
מִלְּמַ֖טָּה
עַד־חֶצְיֽוֹ:
[ה]
וַיִּצֹ֞ק
אַרְבַּ֧ע
טַבָּעֹ֛ת
בְּאַרְבַּ֥ע
הַקְּצָוֺ֖ת
לְמִכְבַּ֣ר
הַנְּחֹ֑שֶׁת
בָּתִּ֖ים
לַבַּדִּֽים:
[ו]
וַיַּ֥עַשׂ
אֶת־הַבַּדִּ֖ים
עֲצֵ֣י
שִׁטִּ֑ים
וַיְצַ֥ף
אֹתָ֖ם
נְחֹֽשֶׁת:
[ז]
וַיָּבֵ֨א
אֶת־הַבַּדִּ֜ים
בַּטַּבָּעֹ֗ת
עַ֚ל
צַלְעֹ֣ת
הַמִּזְבֵּ֔חַ
לָשֵׂ֥את
אֹת֖וֹ
בָּהֶ֑ם
נְב֥וּב
לֻחֹ֖ת
עָשָׂ֥ה
אֹתֽוֹ:
ס
[ח]
וַיַּ֗עַשׂ
אֵ֚ת
הַכִּיּ֣וֹר
נְחֹ֔שֶׁת
וְאֵ֖ת
כַּנּ֣וֹ
נְחֹ֑שֶׁת
בְּמַרְאֹת֙
הַצֹּ֣בְאֹ֔ת
אֲשֶׁ֣ר
צָֽבְא֔וּ
פֶּ֖תַח
אֹ֥הֶל
מוֹעֵֽד:
ס
[ט]
וַיַּ֖עַשׂ
אֶת־הֶחָצֵ֑ר
לִפְאַ֣ת׀
נֶ֣גֶב
תֵּימָ֗נָה
קַלְעֵ֤י
הֶחָצֵר֙
שֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֔ר
מֵאָ֖ה
בָּאַמָּֽה:
[י]
עַמּוּדֵיהֶ֣ם
עֶשְׂרִ֔ים
וְאַדְנֵיהֶ֥ם
עֶשְׂרִ֖ים
נְחֹ֑שֶׁת
וָוֵ֧י
הָעַמּוּדִ֛ים
וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם
כָּֽסֶף:
[יא]
וְלִפְאַ֤ת
צָפוֹן֙
מֵאָ֣ה
בָאַמָּ֔ה
עַמּוּדֵיהֶ֣ם
עֶשְׂרִ֔ים
וְאַדְנֵיהֶ֥ם
עֶשְׂרִ֖ים
נְחֹ֑שֶׁת
וָוֵ֧י
הָעַמּוּדִ֛ים
וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם
כָּֽסֶף:
[יב]
וְלִפְאַת־יָ֗ם
קְלָעִים֙
חֲמִשִּׁ֣ים
בָּאַמָּ֔ה
עַמּוּדֵיהֶ֣ם
עֲשָׂרָ֔ה
וְאַדְנֵיהֶ֖ם
עֲשָׂרָ֑ה
וָוֵ֧י
הָעַמֻּדִ֛ים
וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם
כָּֽסֶף:
[יג]
וְלִפְאַ֛ת
קֵ֥דְמָה
מִזְרָ֖חָה
חֲמִשִּׁ֥ים
אַמָּֽה:
[יד]
קְלָעִ֛ים
חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה
אַמָּ֖ה
אֶל־הַכָּתֵ֑ף
עַמּוּדֵיהֶ֣ם
שְׁלֹשָׁ֔ה
וְאַדְנֵיהֶ֖ם
שְׁלֹשָֽׁה:
[טו]
וְלַכָּתֵ֣ף
הַשֵּׁנִ֗ית
מִזֶּ֤ה
וּמִזֶּה֙
לְשַׁ֣עַר
הֶחָצֵ֔ר
קְלָעִ֕ים
חֲמֵ֥שׁ
עֶשְׂרֵ֖ה
אַמָּ֑ה
עַמֻּדֵיהֶ֣ם
שְׁלֹשָׁ֔ה
וְאַדְנֵיהֶ֖ם
שְׁלֹשָֽׁה:
[טז]
כָּל־קַלְעֵ֧י
הֶחָצֵ֛ר
סָבִ֖יב
שֵׁ֥שׁ
מָשְׁזָֽר:
[יז]
וְהָאֲדָנִ֣ים
לָעַמֻּדִים֘
נְחֹשֶׁת֒
וָוֵ֨י
הָעַמּוּדִ֜ים
וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙
כֶּ֔סֶף
וְצִפּ֥וּי
רָאשֵׁיהֶ֖ם
כָּ֑סֶף
וְהֵם֙
מְחֻשָּׁקִ֣ים
כֶּ֔סֶף
כֹּ֖ל
עַמֻּדֵ֥י
הֶחָצֵֽר:
[מפטיר]
[יח]
וּמָסַ֞ךְ
שַׁ֤עַר
הֶחָצֵר֙
מַעֲשֵׂ֣ה
רֹקֵ֔ם
תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן
וְתוֹלַ֥עַת
שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֑ר
וְעֶשְׂרִ֤ים
אַמָּה֙
אֹ֔רֶךְ
וְקוֹמָ֤ה
בְרֹ֙חַב֙
חָמֵ֣שׁ
אַמּ֔וֹת
לְעֻמַּ֖ת
קַלְעֵ֥י
הֶחָצֵֽר:
[יט]
וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙
אַרְבָּעָ֔ה
וְאַדְנֵיהֶ֥ם
אַרְבָּעָ֖ה
נְחֹ֑שֶׁת
וָוֵיהֶ֣ם
כֶּ֔סֶף
וְצִפּ֧וּי
רָאשֵׁיהֶ֛ם
וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם
כָּֽסֶף:
[כ]
וְֽכָל־הַיְתֵדֹ֞ת
לַמִּשְׁכָּ֧ן
וְלֶחָצֵ֛ר
סָבִ֖יב
נְחֹֽשֶׁת:
ס
{פרשת פקודי}
[כא]
אֵ֣לֶּה
פְקוּדֵ֤י
הַמִּשְׁכָּן֙
מִשְׁכַּ֣ן
הָעֵדֻ֔ת
אֲשֶׁ֥ר
פֻּקַּ֖ד
עַל־פִּ֣י
מֹשֶׁ֑ה
עֲבֹדַת֙
הַלְוִיִּ֔ם
בְּיַד֙
אִֽיתָמָ֔ר
בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן
הַכֹּהֵֽן:
[כב]
וּבְצַלְאֵ֛ל
בֶּן־אוּרִ֥י
בֶן־ח֖וּר
לְמַטֵּ֣ה
יְהוּדָ֑ה
עָשָׂ֕ה
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
אֶת־מֹשֶֽׁה:
[כג]
וְאִתּ֗וֹ
אָהֳלִיאָ֞ב
בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ
לְמַטֵּה־דָ֖ן
חָרָ֣שׁ
וְחֹשֵׁ֑ב
וְרֹקֵ֗ם
בַּתְּכֵ֙לֶת֙
וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן
וּבְתוֹלַ֥עַת
הַשָּׁנִ֖י
וּבַשֵּֽׁשׁ:
ס
[כד]
כָּל־הַזָּהָ֗ב
הֶֽעָשׂוּי֙
לַמְּלָאכָ֔ה
בְּכֹ֖ל
מְלֶ֣אכֶת
הַקֹּ֑דֶשׁ
וַיְהִ֣י׀
זְהַ֣ב
הַתְּנוּפָ֗ה
תֵּ֤שַׁע
וְעֶשְׂרִים֙
כִּכָּ֔ר
וּשְׁבַ֨ע
מֵא֧וֹת
וּשְׁלֹשִׁ֛ים
שֶׁ֖קֶל
בְּשֶׁ֥קֶל
הַקֹּֽדֶשׁ:
[כה]
וְכֶ֛סֶף
פְּקוּדֵ֥י
הָעֵדָ֖ה
מְאַ֣ת
כִּכָּ֑ר
וְאֶלֶף֩
וּשְׁבַ֨ע
מֵא֜וֹת
וַחֲמִשָּׁ֧ה
וְשִׁבְעִ֛ים
שֶׁ֖קֶל
בְּשֶׁ֥קֶל
הַקֹּֽדֶשׁ:
[כו]
בֶּ֚קַע
לַגֻּלְגֹּ֔לֶת
מַחֲצִ֥ית
הַשֶּׁ֖קֶל
בְּשֶׁ֣קֶל
הַקֹּ֑דֶשׁ
לְכֹ֨ל
הָעֹבֵ֜ר
עַל־הַפְּקֻדִ֗ים
מִבֶּ֨ן
עֶשְׂרִ֤ים
שָׁנָה֙
וָמַ֔עְלָה
לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת
אֶ֙לֶף֙
וּשְׁלֹ֣שֶׁת
אֲלָפִ֔ים
וַחֲמֵ֥שׁ
מֵא֖וֹת
וַחֲמִשִּֽׁים:
[כז]
וַיְהִ֗י
מְאַת֙
כִּכַּ֣ר
הַכֶּ֔סֶף
לָצֶ֗קֶת
אֵ֚ת
אַדְנֵ֣י
הַקֹּ֔דֶשׁ
וְאֵ֖ת
אַדְנֵ֣י
הַפָּרֹ֑כֶת
מְאַ֧ת
אֲדָנִ֛ים
לִמְאַ֥ת
הַכִּכָּ֖ר
כִּכָּ֥ר
לָאָֽדֶן:
[כח]
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וּשְׁבַ֤ע
הַמֵּאוֹת֙
וַחֲמִשָּׁ֣ה
וְשִׁבְעִ֔ים
עָשָׂ֥ה
וָוִ֖ים
לָעַמּוּדִ֑ים
וְצִפָּ֥ה
רָאשֵׁיהֶ֖ם
וְחִשַּׁ֥ק
אֹתָֽם:
[כט]
וּנְחֹ֥שֶׁת
הַתְּנוּפָ֖ה
שִׁבְעִ֣ים
כִּכָּ֑ר
וְאַלְפַּ֥יִם
וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת
שָֽׁקֶל:
[ל]
וַיַּ֣עַשׂ
בָּ֗הּ
אֶת־אַדְנֵי֙
פֶּ֚תַח
אֹ֣הֶל
מוֹעֵ֔ד
וְאֵת֙
מִזְבַּ֣ח
הַנְּחֹ֔שֶׁת
וְאֶת־מִכְבַּ֥ר
הַנְּחֹ֖שֶׁת
אֲשֶׁר־ל֑וֹ
וְאֵ֖ת
כָּל־כְּלֵ֥י
הַמִּזְבֵּֽחַ:
[לא]
וְאֶת־אַדְנֵ֤י
הֶחָצֵר֙
סָבִ֔יב
וְאֶת־אַדְנֵ֖י
שַׁ֣עַר
הֶחָצֵ֑ר
וְאֵ֨ת
כָּל־יִתְדֹ֧ת
הַמִּשְׁכָּ֛ן
וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת
הֶחָצֵ֖ר
סָבִֽיב:
פרק לח
(ח)
במראות
הצובאות
-
הבי"ת
מקום
מ"ם
,
כבי"ת
"והנותר
בבשר"
(וי'
ח
,
לב).
וטעם
הצֹבאות
-
החכמות
שטוו
החמשה
הנזכרים
(ראה
שמ'
לה
,
ו).
או
נשים
באות
תמיד
להתפלל
אל
מקום
האהל
,
ועזבו
כל
תאות
העולם
,
על
כן
נתנו
מראותם;
כי
אין
עסק
הנשים
כי
אם
ליפות
פניהן.
(יג-טו)
ואחר
שהקלעים
בין
שתי
הכתפות
שלשים
אמה
,
נשאר
ברוחב
עשרים;
וזה
אורך
שער
החצר
,
וכן
המסך
(ראה
להלן
,
יח).
והנה
רחבו
,
שהוא
'קומתו'
-
"חמש
אמות"
(שם);
וזה
טעם
"וקומה
ברוחב"
(שם).
(כא)
פרשת
אלה
פקודי
המשכן
-
טעמו:
אלה
פקודי
כלי
המשכן.
עבודת
הלוים
-
במשא.
ביד
איתמר
-
שהוא
ממונה
על
רוב
כלי
הקודש
(ראה
במ'
ד
,
כב
-
לג).
והגאון
אמר
(רס"ג
שמות
ע'
רנג)
,
כי
זה
רמז
לשירי
דוד;
אם
כן
,
מה
טעם
איתמר?!
משכן
העדות
-
הם
הלוחות.
(כה)
וכסף
פקודי
העדה
-
הנה
נפקדו
כל
ישראל
בשנה
הראשונה
(ראה
שמ'
לב
,
יב
-
טו
ולהלן
,
כו).
ובעבור
שאמר
הכתוב
"בעת
ההיא
הבדיל
יי'
את
שבט
הלוי"
(דב'
י
,
ח)
,
לא
נתנו
הלוים
כופר
נפשם
,
כי
נתונים
הם
לשם;
והעד:
"לכל
העובר
על
הפקודים"
(להלן
,
כו)
,
שטעמו
"כל
יוצא
צבא"
(במ'
א
,
ג).
והתמה
,
שהיה
מספרם
בשנה
השנית
(ראה
במ'
א
,
מו)
כמו
בשנה
הראשונה
(ראה
להלן
,
כו).
גם
הוא
נכון
,
כי
הנה
אחר
תשע
ושלשים
שנה
אין
בין
שני
המספרים
רק
אלף
ושמונה
מאות
ועשרים
(ראה
במ'
כו
,
נא).
(כו)
בקע
-
חצי
שקל;
וטעמו:
שקל
נבקע
בחצי.
ויאמר
הגאון
(רס"ג
שמות
ע'
רנה):
למה
לא
הזכיר
משקל
הזהב?
והשיב
,
כי
הכתוב
נתן
לנו
שורש
,
שהמנורה
עם
כליה
-
ככר
(ראה
שמ'
כה
,
לט);
והנה
יהיה
לכל
קרש
חצי
ככר
,
והמנורה
-
ככר
,
והארון
והכפורת
-
ככר
,
והשולחן
ומזבח
הזהב
-
ככר
,
ושני
ככרות
לארבעה
עמודי
הפרוכת
,
ושאר
השקלים
לשאר
הכלים.
ואלה
דברי
הבל
,
כי
מה
טעם
לקרש
,
שהוא
מצופה
מעבר
אחד
,
למנורה
הטהורה?
ואיך
יספיק
חצי
ככר
ומעט
יותר
לציפוי
חמשה
עשר
בריחים
(ראה
שמ'
כו
,
כו
-
כט)
ושתי
משבצות
(ראה
שמ'
כח
,
יא)
,
וכן
שרשרות
(ראה
שם
,
יד
,
כב)
,
ושש
טבעות
(ראה
שם
כג
,
כו
,
כז)
,
וציץ
נזר
הקודש
(ראה
שם
,
לו)
,
ופעמוני
זהב
(ראה
שם
,
לג)
,
וקרסי
המשכן
(ראה
שמ'
כו
,
ו)
,
גם
ווי
עמודי
המסך
(ראה
שם
,
לז)
,
וזהב
במעשה
האפוד
(ראה
שמ'
כח
,
ו)
והחשן
(ראה
שם
,
טו)
ובשיבוצם?!
ודע
,
כי
הככר
-
שלשת
אלפים
,
והעד:
"וכסף
פקודי
העדה..."
(לעיל
,
כה).
(כז)
והזכיר
הכסף
-
שהוא
חיוב
,
ובעבור
היותו
"לזכרון"
(שמ'
ל
,
טז);
הלא
תראה
,
כי
המשכן
-
על
האדנים
שנעשו
ממנו
יעמוד
(ראה
להלן
,
כז
-
כח).