מאגר הכתר שמות פרק לח עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק לח
[שביעי] [א] וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ:
[ב] וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת:
[ג] וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת:
[ד] וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּחַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ:
[ה] וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים:
[ו] וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת:
[ז] וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ: ס
[ח] וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: ס
[ט] וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה:
[י] עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
[יא] וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
[יב] וְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
[יג] וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה:
[יד] קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה:
[טו] וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה:
[טז] כָּל־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:
[יז] וְהָאֲדָנִ֣ים לָעַמֻּדִים֘ נְחֹשֶׁת֒ וָוֵ֨י הָעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר:
[מפטיר] [יח] וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֙חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר:
[יט] וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
[כ] וְֽכָל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת: ס
{פרשת פקודי} [כא] אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:
[כב] וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה:
[כג] וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ: ס
[כד] כָּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:
[כה] וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:
[כו] בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים:
[כז] וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן:
[כח] וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם:
[כט] וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל:
[ל] וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ:
[לא] וְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב:

פרק לח
(ח) במראות הצובאות - שהיה נתון בין אוהל מועד ובין המזבח (ראה שמ' ל , יח) , משוך מעט כלפי צפון (? ראה זבחים נט , א) , כדי שתראנה אותו הנשים הצבאות (ע"פ ש"א ב , כב) ויהא נזכר להנה , שמשם משקין הסוטות; כדכתיב "מים קדושים בכלי חרס" (לפנינו: חרש; במ' ה , יז) , ומתרגמינן: "מי כיור במאן דחסף" (ת"א); ונִוָסרו (ע"פ יח' כג , מח) במראות - במקום ראייתן. אורך אל עלי יהל , בנה משכן והאהל , למקדשך אותי נהל , ערלת לב היה מוהל , ואור פני מלכי ינהל , וצל לעשקי לא יהי נהל , אך יבוש ויבהל , בסיימי סדר 'ויקהל'. (כא) אלה פקודי המשכן משכן העדת - שלא תטעה במשכן אחר: משכן העדות - אותו משכן שלוחות העדות נתונות בו. ביד איתמר - שהיה ממונה על בני מררי ובני גרשון , כמו שכתב ב'נשא' (ראה במ' ד , כח , לג); והם נושאים כל המשכן , הקרשים והיריעות. כי בני קהת לא היו נושאים , רק הכלים , ועליהם ממונה אלעזר (ראה שם , טו - טז). ולפי שרוב המלאכה בין בני גרשון ובני מררי , שאיתמר ממונה עליהם , אמר: ביד איתמר. (כה) וכסף פקודי העדה - אינו אומר 'כסף התרומה' , כמו שאמר "זהב התרומה" (במ' לא , נב) , ולא 'כסף התנופה' , כמו שאמר "ונחושת התנופה" (להלן , כט) , אלא כסף פקודי העדה; וזהו פשוטו: כסף הרבה התנדבו , אלא לא הוצרך למלאכה אלא מאת ככר כסף למאת האדנים (ראה להלן , כז) , ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים לוָוים וציפוי ראשיהם וחשוקיהם (ראה להלן , כח); והשאר נתנו באוצר. וכן מן הזהב נתנו יותר ממה שהוא מונה , וכן הנחושת; אלא אינו מונה אלא אותו שהוצרך למלאכה , והשאר נתנו באוצר לבדק הבית ולצורכי צבור ולקרבנות קיץ המזבח (ראה יל"ש תורה שפו). דאי אפשר לצמצם , שינדבו בצימצום מה שצריך; וגם אי אפשר שלא נדבו בני שמונה עשרה , בני ששים ואחד , בני שבעים , בני שמונים - שלא היו במניין , דהא כתיב "כל מרים תרומת כסף ונחושת" (שמ' לה , כד) , דמשמע: כל הרוצה להרים היה מרים. ואפילו בני עשירים , מי איכא למימר דלא הביאו אלא בקע לגלגולת? הביאו הרבה מזה! כדכתיב "והמלאכה היתה דיים לכל המלאכה... והותר" (שמ' לו , ז) - שהתנדבו יותר. והם לא נימנו אלא לאחר שהוקם המשכן חודש אחד , כמו שמפורש ב'מדבר סיני' (במ' א , יח וראה שמ' מ , יז); וכאן מגיד לך שהכסף מניין העדה עלה למאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים כשמנה אותם , ואיתרמי שבמניין זה שבצמצום הוצרך למשכן , כמו שמפרש והולך. והכי קאמר קרא: וכסף פקודי - כשמנה אותם משה על פי השכינה חדש אחר שהוקם , כדכתב הכא דבאחד לחודש הראשון בשנה השנית הוקם המשכן (ראה שמ' מ , יז) , וב'מדבר סיני' כתיב דבאחד לחודש השיני בשנה השנית צוה הקדוש ברוך הוא למנותם (ראה במ' א , א - ב); וקאמר הכא , דכסף פקודי העדה , כשמנאם , עלה למאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל , וכן הוצרך למעשה המשכן , כדפריש והולך; ומגיד לך דהכי איתרמי. אלא הא אינו נראה , שנמנו שני פעמים; כיון שנמנו פעם אחת ועדיין עומדין באותו מיניין , למה יחזור וימנם? ועוד , שצריך לומר , שמניין שמותם מתשרי , ומניין הפסוק מניסן; ועוד , שצריך לומר , שלא מת אחד מישראל מיום הכפורים ועד אייר; המקום יעמידם לחיים! (כו) לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים - והם שקלים שלש מאות אלף ואלף ושבע מאות וחמשה , חצי שקל לכל אחד; והשלש מאות אלף הם מאת ככר (לעיל , כה) , נמצא שלשת אלפים שקלים בככר. (כז) מאת אדנים למאת הככר - במאת אדנים של כסף היו שם: לארבעים ושמונה קרשים שהיו במשכן (ראה שמ' כו , יח - כה) , תשעים וששה אדנים , שני אדנים לכל קרש (ראה שם , יט) , וארבעה אדנים לעמודי הפרוכת שהם ארבעה (ראה שם , לב) , הרי מאה. (כט-לא) ושאר כל אדנים היו של נחושת: ששים וחמשה אדני נחושת היו בין החצר ומסך פתח המשכן (ראה שמ' כו , לז; כז , ט - יז) , יעשו אותם מן ששים וחמשה ככר של נחושת; ומן החמשה ככרים ואלפים וארבע מאות שקל עשו מזבח הנחושת , ווי העמודים של חצר (? ראה שמ' כז , יז) , וצפוי בדי המזבח (ראה שמ' כז , ו) , ושאר דברים שהיו של נחושת.