פרק ד
[א]
ויען
משה
ויאמר
והן
לא־יאמינו
לי
ולא
ישמעו
בקלי
כי
יאמרו
לא־נראה
אליך
יהוה:
[ב]
ויאמר
אליו
יהוה
מזה
מה־זה
בידך
ויאמר
מטה:
[ג]
ויאמר
השליכהו
ארצה
וישלכהו
ארצה
ויהי
לנחש
וינס
משה
מפניו:
[ד]
ויאמר
יהוה
אל־משה
שלח
ידך
ואחז
בזנבו
וישלח
ידו
ויחזק
בו
ויהי
למטה
בכפו:
[ה]
למען
יאמינו
כי־נראה
אליך
יהוה
אלהי
אבתם
אלהי
אברהם
אלהי
יצחק
ואלהי
יעקב:
[ו]
ויאמר
יהוה
לו
עוד
הבא־נא
ידך
בחיקך
ויבא
ידו
בחיקו
ויוצאה
והנה
ידו
מצרעת
כשלג:
[ז]
ויאמר
השב
ידך
אל־חיקך
וישב
ידו
אל־חיקו
ויוצאה
מחיקו
והנה־שבה
כבשרו:
[ח]
והיה
אם־לא
יאמינו
לך
ולא
ישמעו
לקל
האת
הראשון
והאמינו
לקל
האת
האחרון:
[ט]
והיה
אם־לא
יאמינו
גם
לשני
האתות
האלה
ולא
ישמעון
לקלך
ולקחת
ממימי
היאר
ושפכת
היבשה
והיו
המים
אשר
תקח
מן־היאר
והיו
לדם
ביבשת:
[י]
ויאמר
משה
אל־יהוה
בי
אדני
לא
איש
דברים
אנכי
גם
מתמול
גם
משלשם
גם
מאז
דברך
אל־עבדך
כי
כבד־פה
וכבד
לשון
אנכי:
[יא]
ויאמר
יהוה
אליו
מי
שם
פה
לאדם
או
מי־ישום
אלם
או
חרש
או
פקח
או
עור
הלא
אנכי
יהוה:
[יב]
ועתה
לך
ואנכי
אהיה
עם־פיך
והוריתיך
אשר
תדבר:
[יג]
ויאמר
בי
אדני
שלח־נא
ביד־תשלח:
[יד]
ויחר־אף
יהוה
במשה
ויאמר
הלא
אהרן
אחיך
הלוי
ידעתי
כי־דבר
ידבר
הוא
וגם
הנה־הוא
יצא
לקראתך
וראך
ושמח
בלבו:
[טו]
ודברת
אליו
ושמת
את־הדברים
בפיו
ואנכי
אהיה
עם־פיך
ועם־פיהו
והוריתי
אתכם
את
אשר
תעשון:
[טז]
ודבר־הוא
לך
אל־העם
והיה
הוא
יהיה־לך
לפה
ואתה
תהיה־לו
לאלהים:
[יז]
ואת־המטה
הזה
תקח
בידך
אשר
תעשה־בו
את־האתת:
פ
[ששי]
[יח]
וילך
משה
וישב׀
אל־יתר
חתנו
ויאמר
לו
אלכה
נא
ואשובה
אל־אחי
אשר־במצרים
ואראה
העודם
חיים
ויאמר
יתרו
למשה
לך
לשלום:
[יט]
ויאמר
יהוה
אל־משה
במדין
לך
שב
מצרים
כי־מתו
כל־האנשים
המבקשים
את־נפשך:
[כ]
ויקח
משה
את־אשתו
ואת־בניו
וירכבם
על־החמר
וישב
ארצה
מצרים
ויקח
משה
את־מטה
האלהים
בידו:
[כא]
ויאמר
יהוה
אל־משה
בלכתך
לשוב
מצרימה
ראה
כל־המפתים
אשר־שמתי
בידך
ועשיתם
לפני
פרעה
ואני
אחזק
את־לבו
ולא
ישלח
את־העם:
[כב]
ואמרת
אל־פרעה
כה
אמר
יהוה
בני
בכרי
ישראל:
[כג]
ואמר
אליך
שלח
את־בני
ויעבדני
ותמאן
לשלחו
הנה
אנכי
הרג
את־בנך
בכרך:
[כד]
ויהי
בדרך
במלון
ויפגשהו
יהוה
ויבקש
המיתו:
[כה]
ותקח
צפרה
צר
ותכרת
את־ערלת
בנה
ותגע
לרגליו
ותאמר
כי
חתן־דמים
אתה
לי:
[כו]
וירף
ממנו
אז
אמרה
חתן
דמים
למולת:
פ
[כז]
ויאמר
יהוה
אל־אהרן
לך
לקראת
משה
המדברה
וילך
ויפגשהו
בהר
האלהים
וישק־לו:
[כח]
ויגד
משה
לאהרן
את
כל־דברי
יהוה
אשר
שלחו
ואת
כל־האתת
אשר
צוהו:
[כט]
וילך
משה
ואהרן
ויאספו
את־כל־זקני
בני
ישראל:
[ל]
וידבר
אהרן
את
כל־הדברים
אשר־דבר
יהוה
אל־משה
ויעש
האתת
לעיני
העם:
[לא]
ויאמן
העם
וישמעו
כי־פקד
יהוה
את־בני
ישראל
וכי
ראה
את־ענים
ויקדו
וישתחוו: