מאגר הכתר שמות פרק מ עם פירוש ראב"ע פירוש ב - הארוך

פרק מ
(ב) ביום - מחלוקת היא: יש אומרים (ראה סע"ר ז) , כי ביום השמיני למלואים היה יום ראש חודש ניסן. והוצרכו לומר , כי בשלשה ועשרים יום לאדר הקים משה את המשכן , והוא יום תחלת המלואים; והיה משה סותרו בכל יום ומקימו להרגיל הכהנים. ואמרו , כי השעיר שדרש משה והנה שֹׂרף (ראה וי' י , טז) הוא שעיר ראש חודש (ראה במ' כח , טו). והנה צוה השם , שיקים משה המשכן באחד לחדש הראשון , ולא יסתרנו עד יום נסוע הארון. והנה מצאנו בספרי (ספ"ד סח) , כי מישאל ואלצפן היו הטמאים לנפש אדם (ראה במ' ט , ו); והנה יום שמיני למלואים - הוא יום שמיני לחדש. ויש כדמות ראיה על זה: האחת , למה לא הזכיר הכתוב שהיה משה מקים את המשכן וסותרו? ואנה יהיה פתח אהל מועד אחר שיהיה נסתר , כי כתוב "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה" (וי' ח , לה)? ועוד , כי כתוב "ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת" (וי' ט , ג) , וזהו השעיר שדרש משה (ראה וי' י , טז). ועוד: אם היה שעיר ראש חדש , למה לא הזכיר שנים פרים ואיל אחד ושבעה כבשים (ראה במ' כח , יא)? וכאשר הזכיר "מלבד עולת הבקר" (שם , כג) , היה ראוי שיאמר 'ומלבד עולת החדש'! והנה על דרך הפשט , ביום החדש הראשון היתה תחלת הקמת המשכן. והנה זה המשכן הראשון , הקימוהו ביום אחד לחדש הראשון. והחלו לבנות הבית הראשון , שהוא המשכן השני , בחדש השני שהוא אייר , בשני לחדש , כי כן כתוב "בחדש השני בשני" (דה"ב ג , ב). ובתלמודנו כתוב (ראה שבת פז , ב) , כי יום חמישי יצאו בני ישראל ממצרים. ואם הוא קבלה , נקבל; ואם דרך סברא , לפני יום חמישי יצאו , כי אין בין שנה פשוטה לתחלת שנה אחרת פחות משלשה ימים. כי שנת 'חסרין' שלש מאות חמשים ושלשה , ושלש מאות וחמשים ייצאו בשביעיות; ואם 'מעוברת' - הם חמשה בחסרון. ובעבור שהכתוב אומר "ביום השבת יערכנו" (וי' כד , ח) , נראה כי ביום השבת ערך הלחם משה על השלחן; והנה ביום ששי הוקם המשכן או יום שבת. אע"פ שאין זה ראיה גמורה , כי יוכל הטוען להשיב: "ביום השבת יערכנו" הכהן - אחר שהוקם המשכן , וערך משה הלחם. הנה הזכיר במעשה , כי הקים המשכן (ראה להלן , יח) , כאשר אמרתי בשני המקצועות (שמ' כו , יח). והלוים שהם משפחתו הקימוהו , כי איננו מעשה יחיד. (יח-כג) ונתן האדנים למטה , ואחר כן שם הקרשים , ואחר כן הבריחים , ואחר כן הקים העמודים , בעבור הפרכת ומסך פתח האהל. ואחר כן פרש את האהל ושם עליו המכסה; ואחר כן שם הארון בפאת ים , ונתן הלוחות בארון , ושם עליו הבדים , ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה. ונתן השלחן וערך עליו לחם הפנים. והנה יורה כי בבקר היה זה. (כה-לג) ואמר: ויעל הנרות אחר כן , בלילה , והעלה בבקר העולה , היא עולת התמיד , ומנחתו. וכן עשה בין הערבים (ראה שמ' כט , לט). וביום הזה משח את המשכן ואת כל כליו (ראה לעיל , ט) , ואת הכיור ואת כנו (ראה לעיל , יא). ונקהלה העדה אל פתח אהל מועד , ורחצו אהרן ובניו במים; והלביש את אהרן בגדי הקדש , גם הלביש בניו ונמשחו בשמן הקדש (ראה שמ' כט , ה ואי'); והגיש פר בן בקר ואלים שנים , ושחט את הפר , וחִטא על המזבח , והקטיר האמורים , ושחט גם את האיל וזרק את דמו על המזבח , והקטיר את כל האיל , ושחט גם איל המלואים , וזרק את דמו על המזבח , והאמורים עם שוק הימין עם חלת מצה אחת וחלת לחם שמן , הכל הקטיר המזבח. ככה עשה שבעת ימי המלואים , וככה כתוב "ופר חטאת תעשה ליום" - לכל יום - "על הכפורים ומשחת המזבח לקדשו" (ראה שם , לו). וכתוב "שבעת ימים תכפר על המזבח ומשחת אותו לקדשו" (שם , לו - לז). והנה הטעם: ככה תעשה כל שבעת ימי המלואים. וכתוב "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אותו ויקדש אותו" (במ' ז , א) - ויקדש המזבח שבעת ימי המלואים. אז החלו הנשיאים להקריב לחנכת המזבח (ראה במ' ז). וככה היה: הקריב אהרן עגל בן בקר לחטאת לכפר בעדו , והעלה גם האיל שלו. ועגל וכבש שהוא קרבן העם הֶעֱלָם עולה אחר ששחט שעיר החטאת , וחטאהו , כאשר עשה לעגל החטאת אשר לו לזרוק דמו ולהקטיר האמורים. רק חטאת הכהן לא יאכלנה כהן , על כן נשרף בשר הפר מחוץ למחנה (ראה וי' ט , יא). וחטאת הצבור , שהיה שעיר , יאכלוה הכהנים. ובעבור כל זה היה אחר עולת הבקר (ראה וי' ט - י). ואחר כל זה הקריב עולת נחשון וחטאתו (ראה במ' ז , יב - יז). והנה נשלמה חנכת המזבח אחר תשעה עשר יום לחדש הראשון (ראה במ' ז , פד). ואל תשים אל לבך דברי הטוען: אם כן , מתי עשה קרבנות החג? כי ישראל לא עשו במדבר , רק חג הפסח לילה אחד , ולא שמרו חג המצות; כי כן כתוב: "והיה כי יביאך יי'" , "שבעת ימים תאכל מצות" (שמ' יג , ה - ו). ופירוש "והיה היום הזה לכם לזכרון" (שמ' יב , יד) - לדור הבא אחרי כן , לקבוע יום צאתכם יום מקרא קדש (ראה שם , טז) , כי הנה ביום הראשון נסעו מגשן. ועוד , כי במדבר סיני אין להם לחם שיעשו מַצוֹת שבעת ימים. ואע"פ שהיו קרובים מהישוב , דבר גדול - שמצאו לחם לעשות על מרורים עם הפסח לילה , כי עם רב היה מאד. והנה על דרך הסברא , היה מקריב משה שבעת ימי המלואים עולת תמיד , וביום השבת - אי זה יום היה לשבעת ימי המלואים , הקריב עלת שבת , ואחר כן קרבן המלואים. וכל זה נכון. רק מה נעשה בחנכת המזבח ביום שבת? יש אומרין: היו מדלגין , ולא היו חושבין רק חשבון הימים שחנכו המזבח; ואחרים אמרו , כי עולת הנשיא היתה נקרבת בשבת (ראה במ"ר יד , א) , רק השלמים היו נשחטים יום ראשון ונאכלים. וראייתן , כי הנה הנשיא , שהוא המשיח , יקריב ביום השבת ששה כבשים , חוץ מעולת שבת שלהצבור (ראה יח' מו , ד). והכת הראשונה אומרת , כי ככה ששת ימים שהקיפו יריחו (ראה יהו' ו , יד) , "והחלוץ הולך" (שם , יג) , דלגו יום שבת. והנה שבעת ימים סבבוה. וככה אמרו על ארבעה עשר (ראה מ"א ח , סה) , שדלגו יום הכפורים , ולא הכניסוהו במספר (ראה מ"ק ט , א). ועל דרך הסברא: כאשר הוקם המשכן ויצא משה , אז כסה הענן את המשכן , "וכבוד יי' מלא את המשכן" (להלן , לה). (לה) ולא יכול משה - אז קראוֹ השם שיכנס אל אהל מועד , והיה מדבר עם השם פנים אל פנים במקום שהיה נכנס כהן גדול פעם אחת בשנה עם ענן הקטרת , כי משה בן בית הוא. והוצרכתי לומר ככה , כי משה שם הלוחות בארון , ושָׂם הכפרת ששם הכרובים על הארון , ועליהם תמיד הכבוד. והנה מה נעשה כאשר יורידו אהרן ובניו פרכת המסך מחוץ מקום הארון , איך יגשו אליו? על כן אמרתי , כי משה לבדו היה נכנס לפנים מהפרכת , ואהרן ובניו יורידו המסך הנקרא 'פרכת' , ומשה היה לוקח המסך ומכסה בו את ארון העדות , ולא אהרן ובניו. ואמר הכתוב "וכסו בו" (ראה במ' ד , ה) , כי היו עוזרים אותו. ויש אומרים , כי הכהנים מכסים הארון ואין פניהם לנכח הארון. ובעבור שמצאו בו כתוב "ואש תהיה לילה בו" (להלן , לח) , ואמר "לכל מסעיהם" (ראה שם) , גם כן יורה , כי פעמים שיסע הענן בלילה; והנה לא מצאנו כתוב שנסעו בלילה. והאומר זה יפרש "או יומם ולילה" (במ' ט , כא): יום אחד. והנה מה יעשה במלת 'מסעיהם' , ולא אמר 'מחניהם'? רק פירושו: או יומם או לילה; כמו "ומקלל אביו ואמו מות יומת" (שמ' כא , יז). והוצרכתי לכל זה , בעבור שראיתי כתוב בתפלת משה על דבר המרגלים , "ובעמוד ענן אתה הולך הולך לפניהם יומם , ובעמוד אש לילה" (במ' יד , יד).