מאגר הכתר שמות פרק מ עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק מ
(ב) ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד - הנה זה החדש הוא חדש ניסן , כי הוא הראשון , כמו שהתבאר בפרשת 'בוא אל פרעה' (שמ' יב , ב). ואמנם היה זה החדש ראש השנה למלאכת המשכן , כי הוא היותר ראוי להיות ראש השנה מתשרי , כי אז יתקרב השמש אל הישוב ויתחדשו הצמחים והפירות וישמחו החיים. ועוד , כי הסדור במועדים מתחיל תמיד מחג המצות , לסבה נזכרהּ בגזרת השם במה שיבא מזכר קרבנות המועדים (ראה סוף תועלות לבמדבר כח - כט). ואולם לענין השמטה והיובל ולמעשרות ומה שידמה להם - מַתחֶלת השנה מתשרי , כי אז ההתחלה לענין הצמחים; וזה , כי זרע קודם לקציר בהכרח . ומזה המקום למדנו , שהוא ראוי שתִשלם נתינת השקלים באחד בניסן , כי הוא ראש השנה לעבודת המשכן (ראה ירוש' שקלים א , א [מה , ד]; ר"ה ז , א). (ד) וערכת את ערכו - הם שתים עשרה חלות שהיה עורך עליו , כמו שנזכר בפרשת 'אמור אל הכהנים' (ראה וי' כד , ה - ו). (טו) והיתה להם (בנוסחנו: והיתה להיֹת להם) משחתם לכהונת עולם לדורותם - רוצה לומר , שבזאת המשיחה יהיו כהנים הבאים אחריהם , ולא יצטרכו למשיחה אחרת להשים אותם כהנים; ואמנם הכהן הגדול יצטרך למשיחה אחרת , תשימהו כהן גדול (ראה כריתות ה , ב). (יז-לג) ואחר זה זכר , כי משה הקים המשכן וכל אשר בו; ושמש בכהונה , כי הוא היה אבי הכהונה והמוליד אותה , ולזה חנך המזבחות והשולחן והמנורה. (לד-לח) וזכר מה שנתחדש מהמופת אחר שהוקם המשכן , שהיה עליו ענן יי' יומם והיה בו אש בלילה , והיו רואים זה כל ישראל , לפרסם להם נפלאות השם יתעלה כדי שילכו אחריו באופן שיהיו ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית הפרטית. (חקירה בענין כפל ומוֹתר בתורה) וראוי שנעיין בהתרת ספק עמוק , יִקרה בזה הספור וברבים מספורי התורה; וזה , שהוא ראוי בתורה מצד שלמותה שלא יהיה בדבריה כפל ומוֹתר , ואנחנו רואים בזה המקום הכפל , ידמה שיהיה לבלתי צורך : כי היה די בשיאמר 'ויעש בצלאל בן אורי בן חור את כל מלאכת המשכן כאשר צוה יי' את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך' וגו'. וכבר מצאנו כמו זה ההכפל במקומות רבים מן התורה , ולא מצאנו עד היום בזה סבה כוללת מספקת. ואפשר שנאמר , שכבר היה מנהג האנשים בזמן מתן תורה שיהיו ספוריהם בזה האופן , והנביא ידבר לפי מנהג! או נאמר , כי מפני שקצרה התורה במקומות העמוקים , האריכה זה האריכות במקומות האחרים אשר האריכות בהם בלתי מזיק , כדי שלא נחשוב , כי הקצור היה במקומות ההם לפי שמנהג התורה הוא לדבר בקצור; וזה , שכבר נראה ממנהגה לדבר באריכות , וזה ממה שיביאנו לבקש הסבה מפני מה קצרה התורה במקומות ההם , ונעמוד מפני זה על טבע הנושא אשר בו הדברים ההם , כי הוא הסבה בקצור ההוא , ונעמוד מפני זה על כונות התורה באותם הדברים הקצרים , כשיעיין בהם בכל הצדדים שאפשר לעמוד מהם על כונותיהם. ואפשר שנתן בזה המקום סבה מיוחדת; וזה , שכבר למדנו בזה ההכפל , שכל הדברים שנזכרו בזאת המלאכה הם מכוונים , ולזה לא השמיט עושה המלאכה אחד מהם; וזה ממה שיעירנו לחקור למה היו אלו הדברים בזה האופן , ונעמוד מפני זה על כונת התורה בזאת המלאכה. ועוד , כי מפני שלא היה הסדור במלאכה (ראה שמ' לו - לח) הוא הסדור אשר היה בדברי השם עם משה (ראה שמ' כה - כו) , למדנו כי הסדור ההוא שבא בדברי השם יתעלה למשה הוא לפי טבע הענין בעצמו אשר העירה עליו המלאכה ההיא; ואולם הסדור שבא בעשיית המלאכה הוא לפי טבע המלאכה , כי יחוייב שתקדם עשיית האהל לעשיית הכלים שישימו בו; וזה ממה שיישיר אותנו על העמידה על כונת התורה בזאת המלאכה הנפלאה. (שש תועלות לפרשת 'ויקהל' , חלק ראשון - בקובץ תועלות לרלב"ג). ובכאן נשלם הבאור בזה הספר , והנה היתה השלמתו בראש אלול של שנת תשעים לפרט האלף הששי ליצירה. יתעלה ויתברך יוצר הכל , אשר עזרנו כרב רחמיו וחסדיו , על כל ברכה ותהלה , אמן אמן סלה.