מאגר הכתר שמות פרק ז עם פירוש רש"י

פרק ז
[א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ:
[ב] אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ:
[ג] וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ד] וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים:
[ה] וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם:
[ו] וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ:
[ז] וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־פַּרְעֹֽה: פ
[רביעי] [ח] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
[ט] כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין:
[י] וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַֽהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין:
[יא] וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן:
[יב] וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם:
[יג] וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה: ס
[יד] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם:
[טו] לֵ֣ךְ אֶל־פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ:
[טז] וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה:
[יז] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֗י עַל־הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם:
[יח] וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹֽר: ס
[יט] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים:
[כ] וַיַּעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָ֥פְכ֛וּ כָּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם:
[כא] וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כב] וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה:
[כג] וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת:
[כד] וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר:
[כה] וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־יְהוָ֖ה אֶת־הַיְאֹֽר: פ
[כו] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[כז] וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־כָּל־גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים:
[כח] וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֘ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֙יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ:
[כט] וּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖ וּבְכָל־עֲבָדֶ֑יךָ יַעֲל֖וּ הַֽצֲפַרְדְּעִֽים:

פרק ז
(א) נתתיך אלהים לפרעה - שופט ורודה , לרדותו במכות ויסורין. יהיה נביאך - כתרגומו: "מתורגמנך". וכן כל לשון 'נבואה': אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות , והיא מגזרת: "ניב שפתים" (יש' נז , יט); "ינוב חכמה" (מש' י , לא); "ויכל מהתנבאות" דשמואל (ש"א י , יג) [ובלעז קורין לו 'פראקירא']. (ב) אתה תדבר - פעם אחת כל שליחות ושליחות לפי ששמעת מפי , ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה. (ג) ואני אקשה - מאחר שהרשיע והתריס כנגדי , וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב , טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי , ותכירו אתם גבורותי. וכן מדתו של הקדוש ברוך הוא: מביא פורענות על האומות כדי שישמעו ישראל וייראו , שנאמר "הכרתי גוים נשמו פינותם... אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר" (צפ' ג , ו - ז; ראה יבמות סג , א). ואע"פ כן , בחמש מכות ראשונות לא נאמר 'ויחזק יי' את לב פרעה' , אלא: "ויחזק לב פרעה" (להלן , יג , כב; שמ' ח , טו; ט , לה; ראה תנח' וארא ג). (ד) את ידי - יד ממש , להכות בהם. (ט) מופת - אות , להודיע שיש צורך במי ששולח אתכם. לתנין - לנחש (ראה להלן , טו). (יא) בלהטיהם - "בלחשיהון" (ת"א); ואין לו דמיון במקרא , ויש לדמות לו "להט החרב המתהפכת" (בר' ג , כד) - דומה שהיא מתהפכת על ידי לחש. (יב) ויבלע מטה אהרן את מטותם - לאחר שחזר ונעשה מטה , בלע את כולם. (יד) כבד - תרגומו: "יקיר" , ולא 'אתיקר' , מפני שהוא שם דבר , כמו "כי כבד ממך הדבר" (שמ' יח , יח). (טו) הנה יוצא המימה - לנקביו. שהיה עושה עצמו אלוה , ואומר שאינו צריך לנקביו , ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו (ראה תנח' וארא יד). (טז) עד כה - עד הנה. ומדרשו (ראה לק"ט שמ' ז , טז): עד שתשמע ממני מכת בכורות , שאפתח בה ב"כה אמר יי' כחצות הלילה" (שמ' יא , ד). (יז) ונהפכו לדם - לפי שאין גשמים יורדין במצרים , ונילוס עולה ומשקה את הארץ , ומצרים עובדים לנילוס , לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם (ראה תנח' וארא יג). (יח) ונלאו מצרים - לבקש רפואה למי היאר שיהיו ראויים לשתות. (יט) אמור אל אהרן - לפי שהגין היאר על משה כשנשלך לתוכו , לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים , ולקה על ידי אהרן. נהרותם - הם נהרות המושכין , כעין נהרות שלנו. 'יאורים' - הם נְגָרִים ובריכות העשוים בידי אדם משפת הנהר לשדות , ונילוס מימיו מתברכים , ועולה דרך היאורים ומשקה השדות. אגמיהם - קבוצת מים שאינן נובעין ואין מושכין , אלא עומדין במקום אחד; וקורין להם 'אשטונק' (בלעז). בכל ארץ מצרים - אף במרחצאות ואמבטאות שבמצרים. ובעצים ובאבנים - מים שבכלי עץ וכלי אבן. (כב) בלטיהם - לחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. [ורבותינו אמרו (סנה' סז , ב): בלטיהם - מעשה שדים; "בלהטיהם" (לעיל , יא) - מעשה כשפים. ויחזק לב פרעה - לומר: על ידי מכשפות אתם עושין כן; תבן אתם מכניסין לעפריים (ראה מנחות פה , א) , עיר שכולה תבן , אף אתם מביאין מכשפות למצרים , שכולה כשפים.] (כג) גם לזאת - למופת המטה שנהפך לתנין , ולא לזה של דם. (כה) וימלא מניין שבעת ימים - שלא שב היאר לקדמתו; שהיתה המכה משמשת רביע החדש , ושלשת החלקים היה מעיד ומתרה בו (ראה תנח' וארא יג). (כז) ואם מאן אתה - ואם סרבן אתה. ואם מאן - כמו 'ממאן' , מסרב , אלא כנוי האדם על שם המפעל , כמו "שליו" (איוב טז , יב); "שקט" (יר' מח , יא); "סר וזעף" (מ"א כ , מג). נוגף את כל גבולך - מכה; וכן כל לשון 'מגפה' אינו לשון 'מיתה' , אלא לשון 'מכה'; וכן "ונגפו אשה" (שמ' כא , כב) - אינו מיתה; וכן "בטרם יתנגפו רגליכם" (יר' יג , טז); "פן תגף באבן רגלך" (תה' צא , יב); "ולאבן נגף" (יש' ח , יד). (כח) ועלו - מן היאר; בביתך ואחר כך בבית עבדיך - הוא התחיל בעצה תחלה: "ויאמר אל עמו" וגו' (שמ' א , ט) - ממנו התחילה המכה (ראה סוטה יא , א). (כט) ובכה ובעמך - בתוך מעיהן נכנסין ומקרקרין.