מאגר הכתר שמות פרק ז עם פירוש רמב"ן

פרק ז
(ג) ואני אקשה את לב פרעה - אמרו במדרש רבא (שמ"ר ה , ז): גלה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו הדין , תחת שהעבידם בעבודה קשה. ועוד שם (יג , ד): "כי אני הכבדתי את לבו" (שמ' י , א) - אמר רבי יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר: לא היתה ממנו שיעשה תשובה! אמר רבי שמעון בן לקיש: יסתם פיהם של מינין , אלא: "אם ללצים הוא יליץ" (מש' ג , לד) , מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית , ואינו חוזר בו - והוא נועל בו דלת מן התשובה , כדי לפרוע ממנו מה שחטא; כך פרעה הרשע , כיון ששיגר הקדוש ברוך הוא אצלו חמשה פעמים ולא השגיח על דבריו , אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך , הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך. והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל: אם השם הקשה את לבו , מה פשעו? שני טעמים - ושניהם אמת: האחד , כי פרעה ברשעו , אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם , נתחיב למנוע ממנו דרכי התשובה , כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים , ולפי מעשיו הראשונים נדון. והטעם השני , כי היו חצי המכות עליו בפשעו , כי לא נאמר בהן , רק "ויחזַק לב פרעה" (להלן , יג , כב; שמ' ח , טו); "ויכבד פרעה את לבו" (שמ' ח , כח); והנה לא רצה לשלחם לכבוד השם , אבל כאשר גברו עליו המכות ונלאה לסבול אותן , רק לבו , והיה נמלך לשלחם מכובד המכות , לא לעשות רצון בוראו , ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו (ע"פ דב' ב , ל) למען ספר שמו (ע"פ שמ' ט , טז) , כענין שכתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים" וגו' (יח' לח , כג). ואשר אמר קודם המכות "ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם" (שמ' ד , כא) , יודיע למשה העתיד להעשות בו במכות האחרונות , כענין שאמר "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך" (שמ' ג , יט). וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי , כלומר , שאקשה לבו "למען רבות מופתי בארץ מצרים" (שמ' יא , ט) , כי בחמש מכות האחרונות , גם בטביעת הים , נאמר "ויחזק יי'" (שמ' יד , ח) , כי "לב מלך ביד יי' אל כל אשר יחפוץ יטנו" (מש' כא , א). (יא) בלהטיהם - אמרו רבותינו (סנה' סז , ב) , שהם מעשה כשפים ועל ידי מלאכי חבלה הם נעשים. והמלה מגזרת "אש לוהט" (תה' קד , ד); "להבה תלהט רשעים" (תה' קו , יח); והענין , כי הם נעשים על ידי 'לוהטים' , מלאכי אש מלהטת באדם ולא ידע , ותבער בו ולא ישים על לב , כענין "ויגל יי' את עיני נער אלישע והנה רכב אש וסוסי אש סביבות אלישע" (ראה מ"ב ו , יז). ואולי יקראו כן המלאכים השוכנים באויר בגלגלי היסודות , שקורין אותן 'שֵדִים' , ועוד אבאר זה בעזרת האל (וי' טז , ח; יז , ז; דב' יח , ט). אבל "בלטיהם" (שמ' ח , ג) - אמרו (סנה' סז , ב) שהם מעשה שֵדִים , והמלה נגזרת ממלת 'לָט': "דברו אל דוד בלט" (ש"א יח , כב); "ותבא אליו בלט" (לפנינו: בלאט; שו' ד , כא); כי השדים באים בלט , כי הם בעלי גופות מאויר שאינו נרגש; וזהו שאמר: לחכמים ולמכשפים , כי חכמי ההשבעות ואסיפת השדים היו ראשיהם וזקניהם , וחרטומי מצרים יכלול את שניהם. ולא ידענו גזרת המלה , ואמר רבי אברהם , כי היא לשון מצרים או לשון כשדים , כי לא מצאנוה רק בדברי שניהם; והקרוב כדברי רבנו שלמה (בבר' מא , ח) , שהיא מלה ארמית מורכבת: 'חר טמי' - הנחרים בעצמות , כי נודע הוא כי רוב האומנות בעצמות מתים או בעצמות חיות , או כענין שהזכירו בידעוני (ראה סנה' סה , ב). (טז) והנה לא שמעת עד כה - בעבור שזאת מכה ומעתה יחל להכותו , אמר לו כי רשעו גורם לו להביא עליו עונש , שלא שמע למצות בוראו. והנה פרעה לא היה אומר להם בפרוש שלא ישמע ולא ישלח , רק בפעם הראשון שאמר "לא ידעתי את יי' וגם את ישראל לא אשלח" (שמ' ה , ב) , ולא היה גוער בהם , רק שומע דבריהם ושותק , כי יפחד מן המכות מעת שעשו לפניו מופת התנין ובלע מטותם , אך במכות הראשונות מנסה את החרטומים לעשות כהם , כלומר שהם מעשה חכמים; והנה הוא ירא ומתחזק , וזה טעם "ויחזק לב פרעה" (להלן , כב). (כ-כא) וירם במטה ויך את המים - שהרים המטה ונטה ידו על ארץ מצרים כנגד כל הרוחות , ואחר כך הכה המים אשר ביאור לעיני פרעה , ונהפכו כל המים אשר ביאור לדם לעיניו , ויהי הדם עוד בכל ארץ מצרים. ורבי אברהם אמר , כי הזכיר מכת היאור , ולא חשש להזכיר נטיית ידו על כל ארץ מצרים. (כג) גם לזאת - למופת המטה שנהפך לתנין , וגם לזה של דם; לשון רבנו שלמה. ויותר נכון: גם לזאת שהיתה מכה , והיה לו לירוא פן תהיה בו יד השם מעתה. ופסוק "וימלא שבעת ימים" (להלן , כה) קשור בעליון: "וימלא" בזה "שבעת ימים" שחפרו "מצרים סביבות היאור" (לעיל , כד) , ולא יכלו לשתות ממימי היאור עד מלאת שבעת ימים אחרי ההכאה.