מאגר הכתר שמות פרק ז עם פירוש תועלות לרלב"ג

פרק ז
(ח) (שתי תועלות לפרשת 'וארא' , חלק שני: שמ' ז , ח - ט , לה) ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם שנים: התועלת הראשון הוא בדעות , והוא: להודיע ולפרסם עוצם יכולת השם יתעלה לשנות טבע המציאות על צד ההשגחה , עד שכבר היה מביא בפליאה אלו המכות , ומסיר אותם בעת שהיה רוצה. והגיע מעוצם היכולת אשר לו להניע לב האנשים ולהטותו לאשר ירצה , שכבר חזק לב פרעה לבלתי שלח את העם , עם רֹב הסבות שהמציא , שהיה ראוי שיסור בהם קושי לבבו. ולזה גם כן הודיענו בזה הספור , שמה שיתחדש מהשם יתעלה על דרך המופת הוא אמתי במציאות ההוא כאלו היה חדושו מהטבע. ולזה בלע מטה אהרן שאר המטות בהיותו תנין , כי הוא היה תנין לפי האמת , לא אצל הראות לבד כמו הענין בפעולות החרטומים. ומפני זה גם כן מתה הדגה אשר ביאור ובאש היאור כשנהפכו מימיו לדם , כי מימיו היו דם לפי האמת , במדרגת הדם אשר יתהוה מהטבע. התועלת השני הוא: להודיע ההדרגה אשר נהג בה השם יתעלה עם פרעה כאשר רצה שישלח ישראל , אשר העירוֹנוּ על ענינה בתועלות הפרשה הקודמת (פרשת 'וארא' , חלק ראשון , תועלת יד). וזה , כי תחלה צוה שיעשו לפניו מופת בלתי מצער אותו כלל , והוא הֵהָפֵך המטה לתנין; ואחר כן צוה שיעשו לפניו מופת מזיק לו מעט , והוא הֵהפך המימות לדם , כי לא היו מוצאים מים לשתות כי אם בקושי. ואחרי כן צוה שיעשו לפניו מופת יותר מזיק מזה , והוא מופת הצפרדעים , אלא שהֶזֵיקם היה מעט; והם הנקראות 'גרנולייש' בלעז. והנה הם היו עולים בביתם ובחדר משכבם ועל מטותם וביתר המקומות שזכר , והיו מפני זה מצערות האנשים צער מה; אלא שלא היה כמו הצער שהגיע להם מהכנים , כי הם היו עולים בבשרם תוך לבושיהם , והיו עוקצים אותם כמנהג הכנים; ולזה הביא עליהם אחר זה מכת הכנים. והנה זה הסדור הוא אשר ראוי מהאדון הטוב לאנשים המורדים בו , וכן יעשו המלכים במורדים בהם , אשר אינם שומעים לדבריהם. וזה , כי בהלחמם עליהם ימנעו מהם ראשונה מזונותיהם , ואחר כן יצערו גופם וייסרום בשוטים או בעקרבים. והנה תמצא , שכבר הגיעו בתחלה לפרעה אלו המוּסָרים מהשם יתעלה ביותר קל שאפשר; וזה , כי הוא לא מנע ממזונותיהם זולת המים , והם גם כן היו נמצאים להם , אלא שכבר היו נמצאים להם בקושי; ואחר כן צערם בגופם צער חלוש בהדרגה , רק במכת הצפרדעים והכנים. ואחר זה שב להכביד להם המכות בהדרגה , בזה הסדור בעינו; וזה , שהוא הביא בתחלה הערוב , שהיה משחית המקנה ומזונותיהם אשר בבית ובשדה. ואחר כן הוסיף שנית להזיקם במזונותיהם; וזה , שכבר הביא דבר כבד מאד במקניהם , שהיה הֶזֵיקו יותר חזק מההיזק שהגיע למקנה מן הערוב; עם שזה ההיזק הרי הגיע כרגע , ולא היו יכולים לקחת בו שום עצה , ואין הענין כן בהיזק שהגיע מפני הערוב. ואחר כן הביא בגופם מה שיצערם צער נפלא , והוא השחין שהיה פורח אבעבועות; כי השחין שהוא בזה התאר הוא מצער מאד. ואחר זה שב להכביד מכותיהם בהדרגה בזה הסדור בעינו; וזה , שכבר הביא תחלה הברד , להשחית כל אשר בשדה אשר אפשר שישחת מפני הברד , למנוע מהמצרים מזונותיהם. ואחר כן הכביד והביא עליהם הארבה הנפלא בגבולם , להשחית מה שנשאר להם מן הברד והעץ הצומח להם מן השדה , כדי שיעדרו מזונותיהם במוחלט; והם היו עם זה מצערים גופיהם צער מה , כי מלאו מהם בתי מצרים. ואחר זה הביא עליהם מה שיצער גופם צער נפלא , אלא שלא יגיע ממנו המות , והוא החשך החזק , שהתמיד להם שלשה ימים באופן שלא קמו איש מתחתיו ולא ראו איש את אחיו ― כי גם הנר לא היה מאיר להם , לפי דעתי , וסבת זה היתה עובי האויר , המחשיך עד שהיו יכולים למשש אותו ― ולזה לא היה אפשר להם לקחת מזונם כראוי בכל אלו השלשה ימים. ואחר זה הביא המות בבכוריהם; והנה הנגע האחרון הכביד מכל הקודמים. והנה המכות הראשונות נעשו על יד אהרן , כי לא היה ענינם נפלא כמו המכות שנעשו על יד משה. וזה , כי המכות שנעשו על יד אהרן היה רמוז (בהן) הדבר , שנתחדש ממנו מה שנתחדש על דרך פלא; כאלו תאמר , כי מהמטה היה תנין , ומהמים - דם וצפרדעים , ומהעפר - כנים. ואולם הברד לא נתחדש על יד משה מדבר רמוז אליו , ולא הארבה ולא החשך. והנה השחין , שנתחדש על יד משה מפיח הכבשן , לא היה באופן השתנוּת המים דם , כי לא שב פיח הכבשן שחין , אבל נתחדש השחין בעת שזרקוֹ משה לצד השמים. ועם כל זה , הנה מפני שידמה באופן - מה שיהיה התחדש השחין מדבר רמוז , נשתתף בענינו אהרן השתתפות מה , כי הוא כמו ממוצע בין מה שיתחדש מדבר רמוז ובין מה שיתחדש לא מדבר רמוז. ולהראות אופן המדרגות האלו מהמכות , שהיו שלש מדרגות , היה נותן בהם רבי יהודה סימנין: דצ"ך עד"ש באח"ב; וכללם באלו השלש תיבות , לפי שהמדרגה הראשונה היתה 'דם צפרדע כנים' , והמדרגה השנית היתה 'ערוב דבר שחין' , והמדרגה השלישית היתה 'ברד ארבה חשך מכת בכורות' , כמו שהתבאר מדברינו.