מאגר הכתר שמות פרק ח עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק ח
(ה-ט) התפאר עלי למתי - אמור דבר שתתפאר לומר: לא יוכל עשות דבר , ותתפאר ששאלת דבר שלא אוכל עשוהו. ויאמר למחר - יהיו כולם מֵיתות; אמר: אני אתן לך זמן עד למחר , ואפילו הכי לא תוכל עשות; והוא עשה כן - וימותו הצפרדעים. ויש לפרש: למתי תשלח העם , שאעתיר לך על הצפרדעים בשביל שתקבע לי זמן לשלחם? ויאמר: למחר אשלחם; ויאמר: כדברך אעשה , להסירם בתנאי זה , למען תדע. רק ביאור תשארנה - רק אותם שביאור , תשארנה כמו שהיו מתחילה. (י) ותבאש הארץ - בשתי מכות הראשונות הייתה מסרחת כל ארץ מצרים , המים והיבשה; שבדם נבאש היאור (ראה שמ' ז , כא) , ועתה - הארץ. (יב) והך את עפר - בזאת לא התרו בו , כי כן דרך: בשתי מכות היה מתרה , ובשלישית לא היה מתרה; ועל זאת נתן רבי יהודה סימנין (ראה ספ"ד שא): דצ"ך עד"ש באח"ב , אלא שצירף אחרונה של בכורות , שלא יכול לעשות תיבה מאות אחת לבדה. ואני שמעתי , כי על שלש מחלוקֹת שבאגדה (ראה מכשב"י בשלח יד , לא) נתן סימן; וסימן עשר שבמצרים שכתובין , וחמש מאות שעל הים (שהם סיכום של שלש הדעות באגדה) , והטביעם בים הכתוב בהדיא , והם חמש מאות ואחת עשרה; וכן עולה דצ"ך עד"ש באח"ב (כלומר עם עשר המכות). והך את עפר... והיה (ל)כינם - נראה לי , שהם כינים שחורים שקורים 'פודש' (בלעז) , שדרכם לבא מן העפר ― כי כינים שקורין 'פדול' (בלעז) אין דרכם לבא כי אם מזיעת האדם ― והמכות דרכם לבוא ממקום תולדותם: צפרדעים מן היאור , ומטר וברד מן השמים , וכן כולם , ולפי שאֵילו הכינים דבר שתולדתו מן העפר; ושמא הרבה מינים היו: תולעים , ו'פודש' , ושאר יתושין שתולדותם מן העפר. (יד-טו) ויעשו כן החרטומים - נראה לי , שלא רצו לעשותם , אלא להסירם ולבטל מה שעשה משה; כי אמרו: דם שעשה משה - אינו דם , משה עשה צפרדעים - ואינו צפרדעים; הרי אנו מוסיפים מכה על מכותינו! ועוד , שאין זה הבחנה - שמא אנו עושין במכשפות , והוא על יד הקדוש ברוך הוא? אבל בזאת נבחין - שאם נוכל לבטל מה שהוא עושה , אז נדע כי מכשפות הוא , כי כל דבר שנעשה על ידי מכשפות מתבטל; אבל לא נוכל לבטלו - נדע כי אצבע אלהים היא; ולכך אמר ויעשו כן החרטומים בלטיהם. בלטיהם - לשון חשאי , שהיו בַּלָּט כשפיהם; כמו "ותבא בלט אליו" (ראה רות ג , ז). ולא יכולו - להוציא הכינים מהם: שלא יכלו , ותהי הכינם על כרחם באדם ובבהמה. וכיון שראו שלא היו יכולין לבטל מה שהוא עושה , אמרו: אצבע אלהים היא; כי לפי הפשט , מאי שנא דם וצפרדע שעשו , ומאי שנא כינים שלא היו יכולים לעשות? ורבותינו פירשו (ראה סנה' סז , ב) , כי אין השד שולט על פחות מכעדשה; ועליהם אין להשיב. ויחזק לב פרעה - וגם לא שאל רפואה על הכינים , לפי שלא היו אלא בעפר , והיכליו - של רצפת שייש היו ומכבדין אותם בכל יום , לא היה שם עפר וכינים , וכן כל השרים הגדולים; והעניים רגילים בכינים ואינם חוששין. (יז) הנני משליח בך... את הערוב - הנה שלחתי ערבוביא של כינים ויתושין ודברים דקים (ראה פירושו לעיל , יב) - לא חשתה , הנני משליח בך משלחת ערבוביא כבד מהם: אריות , דובים ונמרים , חזירים וזאבים וחיות רעות; כמו "ושן בהמות אשלח בם" (דב' לב , כד). (יח) והפליתי - והפרשתי; כמו "כי יפלא ממך דבר" (דב' יז , ח) - שיהא הדבר נפרש ממך , שלא תדעהו; וכן "כי יפליא לנדור" (במ' ו , ב) - שיפריש עצמו מיין ומטומאה. (יט) ושמתי פדות בין עמי ובין עמך - שהיוצא מתוך עמך ויבא לתוך עמי יהא נפדה וניצול מן הערוב. (כ) תשחת הארץ מפני הערוב - שהיו אוכלין וממיתין את בהמותיהם , וגם בני אדם כשהיו פוגעין בהן; אבל במבצרים ובמגדלים היו ניצולין. (כב) כי תועבת מצרים - דבר שהוא נתעב בעיניהם נעשה , ונזבח צאן!? בא וראה כמה נס עֹשה הקדוש ברוך הוא עמנו בכל יום: שגדול כמשה ירא על תועבת מצרים , והם אומרים כי זבחנו תועבתם , והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם [הגה"ה].