פרק ח
[א]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָה֘
אֶל־מֹשֶׁה֒
אֱמֹ֣ר
אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן
נְטֵ֤ה
אֶת־יָֽדְךָ֙
בְּמַטֶּ֔ךָ
עַ֨ל־הַנְּהָרֹ֔ת
עַל־הַיְאֹרִ֖ים
וְעַל־הָאֲגַמִּ֑ים
וְהַ֥עַל
אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים
עַל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[ב]
וַיֵּ֤ט
אַֽהֲרֹן֙
אֶת־יָד֔וֹ
עַ֖ל
מֵימֵ֣י
מִצְרָ֑יִם
וַתַּ֙עַל֙
הַצְּפַרְדֵּ֔עַ
וַתְּכַ֖ס
אֶת־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[ג]
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֥ן
הַחַרְטֻמִּ֖ים
בְּלָטֵיהֶ֑ם
וַיַּעֲל֥וּ
אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים
עַל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[ד]
וַיִּקְרָ֨א
פַרְעֹ֜ה
לְמֹשֶׁ֣ה
וּֽלְאַהֲרֹ֗ן
וַיֹּ֙אמֶר֙
הַעְתִּ֣ירוּ
אֶל־יְהוָ֔ה
וְיָסֵר֙
הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים
מִמֶּ֖נִּי
וּמֵֽעַמִּ֑י
וַאֲשַׁלְּחָה֙
אֶת־הָעָ֔ם
וְיִזְבְּח֖וּ
לַיהוָֽה:
[ה]
וַיֹּ֨אמֶר
מֹשֶׁ֣ה
לְפַרְעֹה֘
הִתְפָּאֵ֣ר
עָלַי֒
לְמָתַ֣י׀
אַעְתִּ֣יר
לְךָ֗
וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙
וּֽלְעַמְּךָ֔
לְהַכְרִית֙
הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים
מִמְּךָ֖
וּמִבָּתֶּ֑יךָ
רַ֥ק
בַּיְאֹ֖ר
תִּשָּׁאַֽרְנָה:
[ו]
וַיֹּ֖אמֶר
לְמָחָ֑ר
וַיֹּ֙אמֶר֙
כִּדְבָ֣רְךָ֔
לְמַ֣עַן
תֵּדַ֔ע
כִּי־אֵ֖ין
כַּיהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽינוּ:
[חמישי]
[ז]
וְסָר֣וּ
הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים
מִמְּךָ֙
וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ
וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ
וּמֵעַמֶּ֑ךָ
רַ֥ק
בַּיְאֹ֖ר
תִּשָּׁאַֽרְנָה:
[ח]
וַיֵּצֵ֥א
מֹשֶׁ֛ה
וְאַהֲרֹ֖ן
מֵעִ֣ם
פַּרְעֹ֑ה
וַיִּצְעַ֤ק
מֹשֶׁה֙
אֶל־יְהוָ֔ה
עַל־דְּבַ֥ר
הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים
אֲשֶׁר־שָׂ֥ם
לְפַרְעֹֽה:
[ט]
וַיַּ֥עַשׂ
יְהוָ֖ה
כִּדְבַ֣ר
מֹשֶׁ֑ה
וַיָּמֻ֙תוּ֙
הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים
מִן־הַבָּתִּ֥ים
מִן־הַחֲצֵרֹ֖ת
וּמִן־הַשָּׂדֹֽת:
[י]
וַיִּצְבְּר֥וּ
אֹתָ֖ם
חֳמָרִ֣ם
חֳמָרִ֑ם
וַתִּבְאַ֖שׁ
הָאָֽרֶץ:
[יא]
וַיַּ֣רְא
פַּרְעֹ֗ה
כִּ֤י
הָֽיְתָה֙
הָֽרֲוָחָ֔ה
וְהַכְבֵּד֙
אֶת־לִבּ֔וֹ
וְלֹ֥א
שָׁמַ֖ע
אֲלֵהֶ֑ם
כַּאֲשֶׁ֖ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָֽה:
ס
[יב]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָה֘
אֶל־מֹשֶׁה֒
אֱמֹר֙
אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן
נְטֵ֣ה
אֶֽת־מַטְּךָ֔
וְהַ֖ךְ
אֶת־עֲפַ֣ר
הָאָ֑רֶץ
וְהָיָ֥ה
לְכִנִּ֖ם
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[יג]
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֗ן
וַיֵּט֩
אַהֲרֹ֨ן
אֶת־יָד֤וֹ
בְמַטֵּ֙הוּ֙
וַיַּךְ֙
אֶת־עֲפַ֣ר
הָאָ֔רֶץ
וַתְּהִי֙
הַכִּנָּ֔ם
בָּאָדָ֖ם
וּבַבְּהֵמָ֑ה
כָּל־עֲפַ֥ר
הָאָ֛רֶץ
הָיָ֥ה
כִנִּ֖ים
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[יד]
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן
הַחַרְטֻמִּ֧ים
בְּלָטֵיהֶ֛ם
לְהוֹצִ֥יא
אֶת־הַכִּנִּ֖ים
וְלֹ֣א
יָכֹ֑לוּ
וַתְּהִי֙
הַכִּנָּ֔ם
בָּאָדָ֖ם
וּבַבְּהֵמָֽה:
[טו]
וַיֹּאמְר֤וּ
הַֽחַרְטֻמִּם֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
אֶצְבַּ֥ע
אֱלֹהִ֖ים
הִ֑וא
וַיֶּחֱזַ֤ק
לֵב־פַּרְעֹה֙
וְלֹא־שָׁמַ֣ע
אֲלֵהֶ֔ם
כַּאֲשֶׁ֖ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָֽה:
ס
[טז]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
הַשְׁכֵּ֤ם
בַּבֹּ֙קֶר֙
וְהִתְיַצֵּב֙
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֔ה
הִנֵּ֖ה
יוֹצֵ֣א
הַמָּ֑יְמָה
וְאָמַרְתָּ֣
אֵלָ֗יו
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
שַׁלַּ֥ח
עַמִּ֖י
וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יז]
כִּ֣י
אִם־אֵינְךָ֘
מְשַׁלֵּ֣חַ
אֶת־עַמִּי֒
הִנְנִי֩
מַשְׁלִ֨יחַ
בְּךָ֜
וּבַעֲבָדֶ֧יךָ
וּֽבְעַמְּךָ֛
וּבְבָתֶּ֖יךָ
אֶת־הֶעָרֹ֑ב
וּמָ֨לְא֜וּ
בָּתֵּ֤י
מִצְרַ֙יִם֙
אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב
וְגַ֥ם
הָאֲדָמָ֖ה
אֲשֶׁר־הֵ֥ם
עָלֶֽיהָ:
[יח]
וְהִפְלֵיתִי֩
בַיּ֨וֹם
הַה֜וּא
אֶת־אֶ֣רֶץ
גֹּ֗שֶׁן
אֲשֶׁ֤ר
עַמִּי֙
עֹמֵ֣ד
עָלֶ֔יהָ
לְבִלְתִּ֥י
הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם
עָרֹ֑ב
לְמַ֣עַן
תֵּדַ֔ע
כִּ֛י
אֲנִ֥י
יְהוָ֖ה
בְּקֶ֥רֶב
הָאָֽרֶץ:
[ששי]
[יט]
וְשַׂמְתִּ֣י
פְדֻ֔ת
בֵּ֥ין
עַמִּ֖י
וּבֵ֣ין
עַמֶּ֑ךָ
לְמָחָ֥ר
יִהְיֶ֖ה
הָאֹ֥ת
הַזֶּֽה:
[כ]
וַיַּ֤עַשׂ
יְהוָה֙
כֵּ֔ן
וַיָּבֹא֙
עָרֹ֣ב
כָּבֵ֔ד
בֵּ֥יתָה
פַרְעֹ֖ה
וּבֵ֣ית
עֲבָדָ֑יו
וּבְכָל־אֶ֧רֶץ
מִצְרַ֛יִם
תִּשָּׁחֵ֥ת
הָאָ֖רֶץ
מִפְּנֵ֥י
הֶעָרֹֽב:
[כא]
וַיִּקְרָ֣א
פַרְעֹ֔ה
אֶל־מֹשֶׁ֖ה
וּֽלְאַהֲרֹ֑ן
וַיֹּ֗אמֶר
לְכ֛וּ
זִבְח֥וּ
לֵאלֹהֵיכֶ֖ם
בָּאָֽרֶץ:
[כב]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֗ה
לֹ֤א
נָכוֹן֙
לַעֲשׂ֣וֹת
כֵּ֔ן
כִּ֚י
תּוֹעֲבַ֣ת
מִצְרַ֔יִם
נִזְבַּ֖ח
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
הֵ֣ן
נִזְבַּ֞ח
אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת
מִצְרַ֛יִם
לְעֵינֵיהֶ֖ם
וְלֹ֥א
יִסְקְלֻֽנוּ:
[כג]
דֶּ֚רֶךְ
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֔ים
נֵלֵ֖ךְ
בַּמִּדְבָּ֑ר
וְזָבַ֙חְנוּ֙
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֔ינוּ
כַּאֲשֶׁ֖ר
יֹאמַ֥ר
אֵלֵֽינוּ:
[כד]
וַיֹּ֣אמֶר
פַּרְעֹ֗ה
אָנֹכִ֞י
אֲשַׁלַּ֤ח
אֶתְכֶם֙
וּזְבַחְתֶּ֞ם
לַיהוָ֤ה
אֱלֹֽהֵיכֶם֙
בַּמִּדְבָּ֔ר
רַ֛ק
הַרְחֵ֥ק
לֹא־תַרְחִ֖יקוּ
לָלֶ֑כֶת
הַעְתִּ֖ירוּ
בַּעֲדִֽי:
[כה]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֗ה
הִנֵּ֨ה
אָנֹכִ֜י
יוֹצֵ֤א
מֵֽעִמָּךְ֙
וְהַעְתַּרְתִּ֣י
אֶל־יְהוָ֔ה
וְסָ֣ר
הֶעָרֹ֗ב
מִפַּרְעֹ֛ה
מֵעֲבָדָ֥יו
וּמֵעַמּ֖וֹ
מָחָ֑ר
רַ֗ק
אַל־יֹסֵ֤ף
פַּרְעֹה֙
הָתֵ֔ל
לְבִלְתִּי֙
שַׁלַּ֣ח
אֶת־הָעָ֔ם
לִזְבֹּ֖חַ
לַיהוָֽה:
[כו]
וַיֵּצֵ֥א
מֹשֶׁ֖ה
מֵעִ֣ם
פַּרְעֹ֑ה
וַיֶּעְתַּ֖ר
אֶל־יְהוָֽה:
[כז]
וַיַּ֤עַשׂ
יְהוָה֙
כִּדְבַ֣ר
מֹשֶׁ֔ה
וַיָּ֙סַר֙
הֶעָרֹ֔ב
מִפַּרְעֹ֖ה
מֵעֲבָדָ֣יו
וּמֵעַמּ֑וֹ
לֹ֥א
נִשְׁאַ֖ר
אֶחָֽד:
[כח]
וַיַּכְבֵּ֤ד
פַּרְעֹה֙
אֶת־לִבּ֔וֹ
גַּ֖ם
בַּפַּ֣עַם
הַזֹּ֑את
וְלֹ֥א
שִׁלַּ֖ח
אֶת־הָעָֽם:
פ
פרק ח
(ב)
ותעל
הצפרדע
-
שם
המין;
והיא
לשון
נקבה.
ומחברתם
במ"ם
,
כמו
"פילגשים"
(בר'
כה
,
ו).
(ג)
גם
כן
עשו
החרטומים
,
רק
בלטיהם
(ראה
פירושו
לשמ'
ז
,
יא).
ויעלו
את
הצפרדעים
-
פועל
יוצא
מבנין
'הכבד
הנוסף';
וב'ספר
היסוד'
תמצאנו.
(ד)
העתירו
-
תפלה
,
לרצות
השם
בדברים.
(ה)
התפאר
עלי
-
אעשה
לך
תפארת
בעולם
,
שיסורו
בעת
שתרצה.
וטעם
אעתיר
לך
ולעבדיך
-
בשבילך
ובשביל
עבדיך;
כמו
"אמרי
לי
אחי
הוא"
(בר'
כ
,
יג).
(ו)
ואחר
הדבר
למחר
,
כי
חשב
כי
כבר
הגיע
עת
סור
המכה
,
ומשה
ידע.
(ז)
וסרו
-
באה
זאת
המלה
מלרע
,
הפך
המנהג;
וכן
"כי
שמו
אותי
בבור"
(בר'
מ
,
טו).
והנה
אמר
פה:
ממך
,
כמו
"ובכה
ובעמך"
(שמ'
ז
,
כט).
(ח)
ויצעק
משה
אל
יי'
-
למחר.
(י)
חמרים
חמרים
-
כמו
"חמור
חמורתים"
(שו'
טו
,
טז).
(יא)
הרוחה
-
פרשתיו
(בר'
לב
,
יז).
והכבד
את
לבו
-
שם
הפועל;
כאלו
אמר
'והכבד
הכביד
את
לבו'.
(יג)
ותהי
הכנם
-
שם
המין
,
והמ"ם
נוסף;
או
הוא
תחת
ה"א.
ואיננו
שורש
,
והעד:
כנים.
(יד-טו)
להוציא
את
הכנים
-
טעמו:
להולידם
מן
הארץ.
ולא
יכלו
-
פועל
עבר
מהבנין
'הקל'.
והאות
הגדול
-
כי
הכה
העפר
במקום
אחד
,
והיה
הכנים
בכל
מלכות
מצרים;
ואין
זה
מעשה
מטה
,
כי
אם
מעשה
עֹשה
ארץ
בכחו
(ע"פ
יר'
י
,
יב).
ולמה
אמר
שנית:
ותהי
הכנם?
זה
טעמו:
וכאשר
היה
הכנם
באדם
ובבהמה
,
אמרו
החרטומים:
אצבע
אלהים
היא
-
זו
מכת
אלהי
הארץ
היא
,
ולא
באה
על
יד
משה
,
כי
הנה
המכה
גם
היא
בבהמה.
וכבר
הודעתיך
(ראה
שמ'
ג
,
יג)
,
כי
פרעה
ועבדיו
היו
מאמינים
באלהים
,
רק
כחשו
השם;
על
כן
חָזַק
לב
פרעה.
(יז)
משליח
-
מהבנין
'הכבד
הנוסף';
ובספר
תהלות
"ישַלַח
בהם
ערוב
ויאכלם"
(תה'
עח
,
מה).
והוא
מין
בהמה
דקה.
גם
יתכן
היותה
מינים
רבים
,
על
כן
קראה
בשם
ערוב.
וטעם
וגם
האדמה
-
בכל
מקום
שיהיו
חוץ
לבתים
,
גם
במדבר.
(יח)
והפליתי
-
יש
אומרים
(ראה
השרשים:
'פלה')
,
שהוא
חסר
אל"ף;
והנכון
,
שהוא
מבעלי
הה"א.
וטעמו:
להפריש.
(יט)
ושמתי
פדות
-
גם
זה
אות
בתוך
אות
,
שיכיר
הערוב
מי
הוא
מעמי
ומעמך.
וזה
נאמר
על
מי
שהיה
במצרים
,
ולא
בארץ
גושן.
(כב)
הן
נזבח
-
טעמו
כמו
'הֲנזבח?';
וכן
"הן
היתה
כזאת"
(יר'
ב
,
י).
(כה)
התל
-
שם
הפועל
מהבנין
'הכבד
הדגוש'
,
ואם
הוא
'קל'.
וטעמו:
לעג.
(כח)
ויכבד
פרעה
-
הוא
חִזק
לבו.