מאגר הכתר שמות פרק ח עם פירוש רש"י

פרק ח
[א] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַ֨ל־הַנְּהָרֹ֔ת עַל־הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ב] וַיֵּ֤ט אַֽהֲרֹן֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ג] וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַחַרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ד] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה:
[ה] וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֘ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה:
[ו] וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:
[חמישי] [ז] וְסָר֣וּ הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה:
[ח] וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה:
[ט] וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֙תוּ֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִן־הַבָּתִּ֥ים מִן־הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־הַשָּׂדֹֽת:
[י] וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ:
[יא] וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרֲוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה: ס
[יב] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[יג] וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֙הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[יד] וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה:
[טו] וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה: ס
[טז] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֙קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יז] כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֘ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ:
[יח] וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:
[ששי] [יט] וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה:
[כ] וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב:
[כא] וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ:
[כב] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ:
[כג] דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ:
[כד] וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי:
[כה] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַיהוָֽה:
[כו] וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה:
[כז] וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד:
[כח] וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם: פ

פרק ח
(ב) ותעל הצפרדע - צפרדע אחת היתה , והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים; זהו מדרשו (סנה' סז , ב). ופשוטו יש לומר: שֵירוּץ הצפרדעים קורא לשון יחידוּת. וכן: "ותהי הכנם" (להלן , יד) - הרחישה , 'פדוייליירא' בלעז , אף ותעל הצפרדע - בלעז 'גרנוליאיירא'. (ה) התפאר עלי - כמו "היתפאר הגרזן על החוצב" (יש' י , טו) - משתבח לומר: אני גדול ממך; 'וונטיר' בלעז. התפאר עלי - השתבח להתחכם ולשאול דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו. למתי אעתיר לך וגו' - את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים , למתי תרצה שיכרתו , ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי. אילו נאמר 'מתי אעתיר' , היה משמע: מתי אתפלל , עכשיו שנאמר למתי , משמע: אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע לי; אמור לי , לאיזה יום תרצה שיכרתו. אעתיר , "העתירו" (לעיל , ד) , "והעתרתי" (להלן , כה) - ולא נאמר 'אעתור' , 'עתרו' , 'ועתרתי' , מפני שכל לשון 'עתר' - הרבות פלל הוא; וכאשר יאמר: "הרבו" (בר' לד , יב) , "והרביתי" (בר' יז , כ) - לשון 'מפעיל' , כן יאמר "העתירו" , אעתיר - דברים; ואב לכולם: "העתרתם עלי דבריכם" (יח' לה , יג) - הרביתם. (ו) ויאמר: למחר - התפלל היום שיכרתו למחר. (ח) ויצא , ויצעק - מיד , להכריתם למחר. (י) חמרים חמרים - צבורין צבורין , כתרגומו: "דגורין" , גלים. (יא) והכבד את לבו - לשון 'פָּעוֹל' הוא: הלך הלוך והכבד את לבו; וכן "והכות את מואב" (מ"ב ג , כד); "ושאול לו באלהים" (ש"א כב , יג); "הכה ופצוע" (מ"א כ , לז). כאשר דבר יי' - והיכן דבר? "ולא ישמע אליכם פרעה" (שמ' ז , ד). (יב) אמר אל אהרן - לא העפר כְּדַי ללקות על ידי משה , לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי , שנאמר "ויטמנהו בחול" (שמ' ב , יב) , ולקה על ידי אהרן (ראה תנח' וארא יד). (יג) ותהי הכנם - הרחישה; 'פדוילירא' בלעז. (יד) להוציא... הכנים - לבראותם ממקום אחר. ולא יכלו - לפי שאין השד שולט על ברייה פחותה מכשעורה (ראה סנה' סז , ב). (טו) אצבע אלהים הוא - מכה זו אינה על ידי כשפים , מאת הקדוש ברוך הוא היא (ראה תנח' וארא יד; שמ"ר י , ז). כאשר דבר יי' - "ולא ישמע אליכם פרעה" (שמ' ז , ד). (יז) הנני משליח בך - מגרה בך; וכן "ושן בהמות אשלח בם" (דב' לב , כד) - לשון שיסוי; 'אינטיציר' בלעז. את הערוב - כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא (ראה תנח' וארא יד) , והיו משחיתים בהם. ויש טעם באגדה בכל מכה ומכה , למה זו ולמה זו: בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם , כסדר מלכות שצרה על העיר; בתחילה מקלקל את מעינותיה , ואחר כך תוקע עליהם ומריעים בשופרות וחצוצרות לייראם ולבהלם , וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו'; כדאיתא במדרש תנחומא בפרשת 'בא' (תנח' בא ד). (יח) והפלתי (בנוסחנו: והפליתי) - והפרשתי. וכן "והפלה יי'" (שמ' ט , ד); וכן "לא נפלאת... ממך" (דב' ל , יא) - לא מובדלת ומופרשת היא ממך. למען תדע כי אני יי' בקרב הארץ - אע"פ ששכינתי בשמים , גזרתי מתקיימת בתחתונים. (יט) ושמתי פדות - שיבדיל בין עמי ובין עמך. (כ) תשחת הארץ - נשחתת הארץ; "מתחבלת ארעא" (ת"א). (כא) זבחו... בארץ - במקומכם , ולא תלכו במדבר. (כב) תועבת מצרים - יראת מצרים , כמו "ולמלכם תועבת בני עמון" (מ"ב כג , יג) , ואצל ישראל קורא אותה 'תועבה'. ועוד יש לומר בלשון אחר: תועבת מצרים - דבר שׂנוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים , שהרי את יראתם אנו זובחים. ולא יסקלנו - בתמיה. (כה) התל - להתל. (כו) ויעתר אל יי' - נתאמץ בתפלה. וכן אם בא לומר 'ויעתיר' , היה יכול לומר; ומשמע: וירבה תפלה; כשהוא אומרה לשון 'וַיִפְעַל' , משמע: וירבה להתפלל. (כז) ויסר הערוב - ולא מתו כמו שעשו הצפרדעים , שאם מתו היה להם הנאה בעורות (ראה תנח' וארא יד). (כח) גם בפעם הזאת - אע"פ שאמר: "אנכי אשלח אתכם" (שמ' ח , כד) , לא קיים אבטחתו.