פרק ח
[א]
ויאמר
יהוה
אל־משה
אמר
אל־אהרן
נטה
את־ידך
במטך
על־הנהרת
על־היארים
ועל־האגמים
והעל
את־הצפרדעים
על־ארץ
מצרים:
[ב]
ויט
אהרן
את־ידו
על
מימי
מצרים
ותעל
הצפרדע
ותכס
את־ארץ
מצרים:
[ג]
ויעשו־כן
החרטמים
בלטיהם
ויעלו
את־הצפרדעים
על־ארץ
מצרים:
[ד]
ויקרא
פרעה
למשה
ולאהרן
ויאמר
העתירו
אל־יהוה
ויסר
הצפרדעים
ממני
ומעמי
ואשלחה
את־העם
ויזבחו
ליהוה:
[ה]
ויאמר
משה
לפרעה
התפאר
עלי
למתי׀
אעתיר
לך
ולעבדיך
ולעמך
להכרית
הצפרדעים
ממך
ומבתיך
רק
ביאר
תשארנה:
[ו]
ויאמר
למחר
ויאמר
כדברך
למען
תדע
כי־אין
כיהוה
אלהינו:
[חמישי]
[ז]
וסרו
הצפרדעים
ממך
ומבתיך
ומעבדיך
ומעמך
רק
ביאר
תשארנה:
[ח]
ויצא
משה
ואהרן
מעם
פרעה
ויצעק
משה
אל־יהוה
על־דבר
הצפרדעים
אשר־שם
לפרעה:
[ט]
ויעש
יהוה
כדבר
משה
וימתו
הצפרדעים
מן־הבתים
מן־החצרת
ומן־השדת:
[י]
ויצברו
אתם
חמרם
חמרם
ותבאש
הארץ:
[יא]
וירא
פרעה
כי
היתה
הרוחה
והכבד
את־לבו
ולא
שמע
אלהם
כאשר
דבר
יהוה:
ס
[יב]
ויאמר
יהוה
אל־משה
אמר
אל־אהרן
נטה
את־מטך
והך
את־עפר
הארץ
והיה
לכנם
בכל־ארץ
מצרים:
[יג]
ויעשו־כן
ויט
אהרן
את־ידו
במטהו
ויך
את־עפר
הארץ
ותהי
הכנם
באדם
ובבהמה
כל־עפר
הארץ
היה
כנים
בכל־ארץ
מצרים:
[יד]
ויעשו־כן
החרטמים
בלטיהם
להוציא
את־הכנים
ולא
יכלו
ותהי
הכנם
באדם
ובבהמה:
[טו]
ויאמרו
החרטמם
אל־פרעה
אצבע
אלהים
הוא
ויחזק
לב־פרעה
ולא־שמע
אלהם
כאשר
דבר
יהוה:
ס
[טז]
ויאמר
יהוה
אל־משה
השכם
בבקר
והתיצב
לפני
פרעה
הנה
יוצא
המימה
ואמרת
אליו
כה
אמר
יהוה
שלח
עמי
ויעבדני:
[יז]
כי
אם־אינך
משלח
את־עמי
הנני
משליח
בך
ובעבדיך
ובעמך
ובבתיך
את־הערב
ומלאו
בתי
מצרים
את־הערב
וגם
האדמה
אשר־הם
עליה:
[יח]
והפליתי
ביום
ההוא
את־ארץ
גשן
אשר
עמי
עמד
עליה
לבלתי
היות־שם
ערב
למען
תדע
כי
אני
יהוה
בקרב
הארץ:
[ששי]
[יט]
ושמתי
פדת
בין
עמי
ובין
עמך
למחר
יהיה
האת
הזה:
[כ]
ויעש
יהוה
כן
ויבא
ערב
כבד
ביתה
פרעה
ובית
עבדיו
ובכל־ארץ
מצרים
תשחת
הארץ
מפני
הערב:
[כא]
ויקרא
פרעה
אל־משה
ולאהרן
ויאמר
לכו
זבחו
לאלהיכם
בארץ:
[כב]
ויאמר
משה
לא
נכון
לעשות
כן
כי
תועבת
מצרים
נזבח
ליהוה
אלהינו
הן
נזבח
את־תועבת
מצרים
לעיניהם
ולא
יסקלנו:
[כג]
דרך
שלשת
ימים
נלך
במדבר
וזבחנו
ליהוה
אלהינו
כאשר
יאמר
אלינו:
[כד]
ויאמר
פרעה
אנכי
אשלח
אתכם
וזבחתם
ליהוה
אלהיכם
במדבר
רק
הרחק
לא־תרחיקו
ללכת
העתירו
בעדי:
[כה]
ויאמר
משה
הנה
אנכי
יוצא
מעמך
והעתרתי
אל־יהוה
וסר
הערב
מפרעה
מעבדיו
ומעמו
מחר
רק
אל־יסף
פרעה
התל
לבלתי
שלח
את־העם
לזבח
ליהוה:
[כו]
ויצא
משה
מעם
פרעה
ויעתר
אל־יהוה:
[כז]
ויעש
יהוה
כדבר
משה
ויסר
הערב
מפרעה
מעבדיו
ומעמו
לא
נשאר
אחד:
[כח]
ויכבד
פרעה
את־לבו
גם
בפעם
הזאת
ולא
שלח
את־העם:
פ