מאגר הכתר שמות פרק ט עם פירוש ראב"ע פירוש ב - הארוך

פרק ט
[א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ב] כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם:
[ג] הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד:
[ד] וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר:
[ה] וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ:
[ו] וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד:
[ז] וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם: פ
[ח] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה:
[ט] וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה:
[יא] וְלֹא־יָכְל֣וּ הַחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּחַרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם:
[יב] וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה: ס
[יג] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יד] כִּ֣י׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[טו] כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ:
[טז] וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[שביעי] [יז] עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם:
[יח] הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה:
[יט] וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ:
[כ] הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים:
[כא] וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה: פ
[כב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כג] וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֘ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כד] וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:
[כה] וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר:
[כו] רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד:
[כז] וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:
[כח] הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
[כט] וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ:
[ל] וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים:
[לא] וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל:
[לב] וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה:
[מפטיר] [לג] וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה:
[לד] וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו:
[לה] וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה: פ

פרק ט
(א) ויאמר. בא אל פרעה - אל הארמון שלו. אמר רבי ישועה הלוי: שתים מכות היו במים: האחת שהתאדמו ומתה הדגה , והשנית שעלו הצפרדעים מהם. והארץ שתים: אחת מן הכנים , והשנית חיות מעורבות; וכתוב "תוצא הארץ נפש חיה" (בר' א , כד). ושתים באויר: כי הדֶבֶר איננו , רק חום או קור משונה מהמנהג; וברגע אחד מתים אין מספר להם , בעבור כי רוח כל החיים , שהיא בלב , תלוייה באויר. והשנית - מכת השחין , כי הכתוב יקרא הרקיע שהוא על ראשם 'השמים' (ראה להלן , ח). והמכה השביעית מעורבת מגלגל הסערה ומגלגל האש , וכן כתוב "ואש מתלקחת בתוך הברד" (להלן , כד). והשמינית - מכת הארבה , שבאה מרחוק על ידי הרוח (ראה שמ' י , יג). והתשיעית היתה מכה מופלאה , שנעדר אור שני המאורות והכוכבים מארץ מצרים (ראה שם , כב). והעשירית - רדת המשחית מגלגלי הכבוד להרוג הבכורים. (ב) כי. מחזיק - חסר כמו 'יד' או הדומה לו; כמו "מחזיק באזני כלב" (מש' כו , יז). (ג) הנה. (הויה) - מצאנו שיתחלף היו"ד בו"ו: "ואתה הוה להם למלך" (נחמ' ו , ו); והפך זה , שו"ו "אשר לא יבושו קֹוָי" (יש' מט , כג) התחלף ביו"ד "וקוֹיֵי יי' יחליפו כח" (יש' מ , לא). ומלת דֶבֶר - שם , לא מצאנוהו בפעלים , רק במקום אחד: "ותקם וַתְּדַבֵּר כל זרע המלוכה" (ראה דה"ב כב , י) , ובספר מלכים כתוב "ותאבד" (מ"ב יא , א); והפירוש רחוק , רק לא ידענו טוב ממנו. (ד) והפלה. דָבָר - יֵאָמֵר על עניין דברים מדוברים , כמו "הדבר אשר דבר יי'" (יר' מו , יג); גם יאמר על 'יש' , כמו זה , וכמוהו: "לא חסרת דבר" (דב' ב , ז). (ה) וישם - שָׂם קצב וזמן לתחלת האות. (ו) ויעש. פירוש כל מקנה מצרים - רובו , כי הנה כתוב "שלח העז את מקנך" (להלן , יט). וככה תמצא בברד (ראה להלן , כה) , כשהזכיר הארבה: "ואכל את יתר הפלטה" (שמ' י , ה). (ז) וישלח. פירוש עד - אפילו אחד , כאשר אפרש בשירה (ראה שמ' יד , כח). וטעם זה הפסוק: אפילו ששלח וראה כי השם אוהב ישראל , ובעבורם הכה מקנהו , לא חשש מהמקנה , מכובד לבו. (ח) ויאמר. לא הזכיר בזאת המכה לשלח עמו; אולי לא עמדה הרבה. (ט) והיה. זה מעשה נס , שזה הפיח , שהוא מעט , היה לאבק על כל ארץ מצרים; ולא הפריש ישראל. ואל"ף אבעבועות - נוסף , כי הוא מגזרת "מים תבעה אש" (יש' סד , א). והמלה כפולה , כמו "תשגשגי" (יש' יז , יא). (י) ויקחו את פיח - מלא חפניהם , כאשר הזכיר (ראה לעיל , ח) , ומשה זרק הכל. (יא) ולא. יתכן , שהחרטומים לא לקו מן הצפרדעים והערוב - בעבור חכמתם בקשו דרך בחכמת התולדת להרויח להם מעט; ועתה נבערה חכמתם , על כן הזכיר זה. ובעבור שלא עמדה המכה הרבה , לא בקש פרעה שיעתירו. ובעבור שהמכה הראשנה עמדה שבעה ימים (ראה שמ' ז , כה) , לא נלמוד ממנה , על דרך הפשט , כי ככה עמדה כל מכה (ראה דב"ר ז , ט). ועוד , כי אחר הכתוב נרדוף; וידוע , כי מכת הדבר היתה שעה אחת , והנה מכת החשך שלשה ימים (ראה שמ' י , כב). על כן אין לנו דרך לדעת באי זה חדש בא משה , והחלו המכות; רק אם היה הקבלה ביד חכמינו הקדושים , קיבלנו ושמענו (ראה דב"ר ז , ט). (יב) ויחזק - על כן לא בקש להעתיר. (יג) ויאמר. לא הזכיר במקום הזה שהוא יוצא המימה (ראה שמ' ז , טו; ח , טז); אולי היה לו צרך אחר. (יד) כי. הזכיר מגפותי , בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו (ראה להלן , כג). ולא ראינו שפחד פרעה לכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת ואמר: "יי' הצדיק" (להלן , כז). וטעם כי אין כמוני בכל הארץ - כפי מחשבות מצרים , שאלהיהם יוכלו להרע ולהיטיב. (טו) כי. ואך - חסר נו"ן; כמו "ואט אליו אוכיל" (הו' יא , ד); כי שרשם 'נטה' , 'נכה'. וטעם בדבר - כאשר הרגתי המקנה שלכם , כך הייתי הורג כלכם עמהם. (טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך - פירש מה טעם זאת , והוא: בעבור הראתך את כחי; וכמוהו "ומתוכה כעין החשמל מתוך האש" (יח' א , ד). ויפת אמר: בעבור זאת המכה , שהיא מכת הברד. ומלת ספר - שם הפעל , כמו "כי כבד אכבדך" (במ' כב , יז). ואין הטעם , שפרעה ישוטט בעולם ויספר כבוד השם; רק יסופר שמו בכל דור ודור בעבור אלה האותות. (יז) עודך מסתולל - כמו 'משתבח' , מגזרת "סלסלה ותרוממך" (מש' ד , ח); ואם הוא כפול הפ"א , הוא מפעלי הכפל , מגזרת "סולו לרוכב בערבות" (תה' סח , ה); "וגלגלתיך" (יר' נא , כה) - כמו "מתגולל" (ש"ב כ , יב); גם "גלו" (יהו' י , יח). ורבי מרינוס אמר (השרשים: 'סלל') , כי פירושו 'מתחזק' , מגזרת "מסילות לבית יי'" (דה"ב ט , יא) - במקום אחר כתוב "מסעד לבית יי'" (מ"א י , יב). (יח) הנני. ידוע , כי לא ירד גם היום על מצרים ברד ומטר; ואין צרך להזכיר למה זה. וככה מקומות אחרים עד היום. ובעבור זה פחדו פחד גדול , כי לא ירד שם רק בדמות טל. (יט) ועתה. העז - הָנֵס או אסוף; וכמוהו "יושבי הגבים העיזו" (יש' י , לא). (כ) הירא. הניס - באותו היום. (כא) ואשר. יש בלשון קדר טעם לוא"ו ויעזב , רק אין יכולת בנו לתרגם הדבר בלשון אחרת; וכמוהו "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" (בר' כב , ד); ורבים ככה. (כב) ויאמר. מדרך סברא יראה , כי נטיית ידו - במטה היתה; והנה כתוב אחריו "ויט משה את מטהו על השמים" (להלן , כג) , הוא האויר; וכמוהו "על פני רקיע השמים" (בר' א , כ). (כג) וטעם ותהלך אש ארצה - הפך תולדתה , כי היא למעלה עולה. (כד) ואש מתלקחת בתוך הברד - פלא בתוך פלא. (כה) ויך. זאת היתה מכה קשה , שהרגה אדם ובהמה , ושבר עץ השדה. (כו) רק - שהשם חמל עליהם ועל מקניהם. ולא הזכיר משה לפרעה זה , בעבור שראה ששלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד , ולא שם לבו (ראה לעיל , ז). (כז) ויקרא. אמר: חטאתי , מרוב פחדו שיכחד בדֶבֶר , כאשר אמר לו (ראה לעיל , טו). (כח) העתירו. הזכיר השם הנכבד , ואמר: קולות אלהים , כי הוא מודה כי יש אלהים , כאשר הזכרתי (שמ' ו , ב; ח , טו). ובעבור שלא אמר 'קולות יי'' , חבר משה שם העצם והתואר: "מפני יי' אלהים" (להלן , ל); והטעם , כי השם הוא אלהים לבדו. ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה כולה. ואין טענה ממלת "יי' אלהים אתה החלות" (דב' ג , כד) , כי ב'אל"ף דל"ת' הוא כתוב. (כט) ויאמר. אמרו המפרשים (ראה רש"י) , כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים , בעבור שהיא מליאה גילולים. כי ליי' הארץ - לא לך. (ל) ואתה. אמר רבינו שלמה (רש"י) , כי טרם תיראון - לא תיראון; וכמוהו "טרם ישכבו" (בר' יט , ד). וזאת המלה איננה נמצאת כאשר חשב , כי לעולם יבא אחריה העניין: כי אחר "טרם ישכבו" כתוב "ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית" (שם); והנה הטעם: כאשר היתה קרובה עת שכיבתם , נסבו על הבית; וככה "טרם יקראו ואני אענה" (יש' סה , כד) , וככה "בטרם יקטירון את החלב" (ש"א ב , טו) , וככה כל 'טרם'. והנה אין טרם כמו 'לא'. והגאון רב סעדיה דִבק העניין , וככה פירש (רס"ג תורה): אמר משה לפרעה: אני אתפלל להסיר מכת הברד , רק מה שהשחית השחית. וטעם "והפשתה והשערה נכתה" (להלן , לא): זה לא ישוב , ולא אתפלל לרפאה. והנה הטעם: קדם שתיראון ותודה ותאמר: "יי' הצדיק" (לעיל , כז) , כבר הוכתה הפשתה והשעורה. וזה הוא"ו נכון בלשון ישמעאל כאשר הזכרתי (לעיל , כא). ולפי דעתי , כי תחסר מלה אחר טרם: ש"אפרוש כפי" (לעיל , כט) - אתם יריאים את השם , אתה ועבדיך; וזה דרך מוסר. והטעם , שבסור המכה תמרדו , על כן כתוב אחריו "ויכבד לבו הוא ועבדיו" (להלן , לד); וככה לא תמצא במקום אחר. (לא) והפשתה. ספר הכתוב מה שאירע. והנה התברר ממלת נכתה , גם "נכו" (להלן , לב) , כי שרש 'מכה' - 'נכה'; כי "נכו" (שם) כמו "ושפו עצמותיו לא ראו" (איוב לג , כא). (לב) והחטה. אפילות - תאר; וקרוב ממנו "ואפל ואין נגה לו" (ראה עמ' ה , כ). והטעם , שהיו עוד תחת הארץ ולא נראו. (לג) ויצא. נתך - כדרך "כהתוך כסף בתוך כור" (יח' כב , כב); והוא מבניין 'נפעל' , כמו "נגש אל הערפל" (שמ' כ , יח). (לד) וירא. הזכיר עתה ויוסף לחטוא , בעבור שהודה ואמר: "חטאתי הפעם" (לעיל , כז). וטעם ויכבד לבו הוא ועבדיו - התברר מה שאמר משה "ואתה ועבדיך" (לעיל , ל). (לה) ויחזק - אחר שפחד מן המכה הזאת יותר מן הראשונות.