פרק ט
[א]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
בֹּ֖א
אֶל־פַּרְעֹ֑ה
וְדִבַּרְתָּ֣
אֵלָ֗יו
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
הָעִבְרִ֔ים
שַׁלַּ֥ח
אֶת־עַמִּ֖י
וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ב]
כִּ֛י
אִם־מָאֵ֥ן
אַתָּ֖ה
לְשַׁלֵּ֑חַ
וְעוֹדְךָ֖
מַחֲזִ֥יק
בָּֽם:
[ג]
הִנֵּ֨ה
יַד־יְהוָ֜ה
הוֹיָ֗ה
בְּמִקְנְךָ֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
בַּסּוּסִ֤ים
בַּֽחֲמֹרִים֙
בַּגְּמַלִּ֔ים
בַּבָּקָ֖ר
וּבַצֹּ֑אן
דֶּ֖בֶר
כָּבֵ֥ד
מְאֹֽד:
[ד]
וְהִפְלָ֣ה
יְהוָ֔ה
בֵּ֚ין
מִקְנֵ֣ה
יִשְׂרָאֵ֔ל
וּבֵ֖ין
מִקְנֵ֣ה
מִצְרָ֑יִם
וְלֹ֥א
יָמ֛וּת
מִכָּל־לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
דָּבָֽר:
[ה]
וַיָּ֥שֶׂם
יְהוָ֖ה
מוֹעֵ֣ד
לֵאמֹ֑ר
מָחָ֗ר
יַעֲשֶׂ֧ה
יְהוָ֛ה
הַדָּבָ֥ר
הַזֶּ֖ה
בָּאָֽרֶץ:
[ו]
וַיַּ֨עַשׂ
יְהוָ֜ה
אֶת־הַדָּבָ֤ר
הַזֶּה֙
מִֽמָּחֳרָ֔ת
וַיָּ֕מָת
כֹּ֖ל
מִקְנֵ֣ה
מִצְרָ֑יִם
וּמִמִּקְנֵ֥ה
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
לֹא־מֵ֥ת
אֶחָֽד:
[ז]
וַיִּשְׁלַ֣ח
פַּרְעֹ֔ה
וְהִנֵּ֗ה
לֹא־מֵ֛ת
מִמִּקְנֵ֥ה
יִשְׂרָאֵ֖ל
עַד־אֶחָ֑ד
וַיִּכְבַּד֙
לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹ֥א
שִׁלַּ֖ח
אֶת־הָעָֽם:
פ
[ח]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָה֘
אֶל־מֹשֶׁ֣ה
וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒
קְח֤וּ
לָכֶם֙
מְלֹ֣א
חָפְנֵיכֶ֔ם
פִּ֖יחַ
כִּבְשָׁ֑ן
וּזְרָק֥וֹ
מֹשֶׁ֛ה
הַשָּׁמַ֖יְמָה
לְעֵינֵ֥י
פַרְעֹֽה:
[ט]
וְהָיָ֣ה
לְאָבָ֔ק
עַ֖ל
כָּל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְהָיָ֨ה
עַל־הָאָדָ֜ם
וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה
לִשְׁחִ֥ין
פֹּרֵ֛חַ
אֲבַעְבֻּעֹ֖ת
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[י]
וַיִּקְח֞וּ
אֶת־פִּ֣יחַ
הַכִּבְשָׁ֗ן
וַיַּֽעַמְדוּ֙
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֔ה
וַיִּזְרֹ֥ק
אֹת֛וֹ
מֹשֶׁ֖ה
הַשָּׁמָ֑יְמָה
וַיְהִ֗י
שְׁחִין֙
אֲבַעְבֻּעֹ֔ת
פֹּרֵ֕חַ
בָּאָדָ֖ם
וּבַבְּהֵמָֽה:
[יא]
וְלֹא־יָכְל֣וּ
הַחַרְטֻמִּ֗ים
לַעֲמֹ֛ד
לִפְנֵ֥י
מֹשֶׁ֖ה
מִפְּנֵ֣י
הַשְּׁחִ֑ין
כִּֽי־הָיָ֣ה
הַשְּׁחִ֔ין
בַּחַרְטֻמִּ֖ם
וּבְכָל־מִצְרָֽיִם:
[יב]
וַיְחַזֵּ֤ק
יְהוָה֙
אֶת־לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹ֥א
שָׁמַ֖ע
אֲלֵהֶ֑ם
כַּאֲשֶׁ֛ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶֽׁה:
ס
[יג]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
הַשְׁכֵּ֣ם
בַּבֹּ֔קֶר
וְהִתְיַצֵּ֖ב
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֑ה
וְאָמַרְתָּ֣
אֵלָ֗יו
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
הָעִבְרִ֔ים
שַׁלַּ֥ח
אֶת־עַמִּ֖י
וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יד]
כִּ֣י׀
בַּפַּ֣עַם
הַזֹּ֗את
אֲנִ֨י
שֹׁלֵ֜חַ
אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙
אֶֽל־לִבְּךָ֔
וּבַעֲבָדֶ֖יךָ
וּבְעַמֶּ֑ךָ
בַּעֲב֣וּר
תֵּדַ֔ע
כִּ֛י
אֵ֥ין
כָּמֹ֖נִי
בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[טו]
כִּ֤י
עַתָּה֙
שָׁלַ֣חְתִּי
אֶת־יָדִ֔י
וָאַ֥ךְ
אוֹתְךָ֛
וְאֶֽת־עַמְּךָ֖
בַּדָּ֑בֶר
וַתִּכָּחֵ֖ד
מִן־הָאָֽרֶץ:
[טז]
וְאוּלָ֗ם
בַּעֲב֥וּר
זֹאת֙
הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ
בַּעֲב֖וּר
הַרְאֹתְךָ֣
אֶת־כֹּחִ֑י
וּלְמַ֛עַן
סַפֵּ֥ר
שְׁמִ֖י
בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[שביעי]
[יז]
עוֹדְךָ֖
מִסְתּוֹלֵ֣ל
בְּעַמִּ֑י
לְבִלְתִּ֖י
שַׁלְּחָֽם:
[יח]
הִנְנִ֤י
מַמְטִיר֙
כָּעֵ֣ת
מָחָ֔ר
בָּרָ֖ד
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֑ד
אֲשֶׁ֨ר
לֹא־הָיָ֤ה
כָמֹ֙הוּ֙
בְּמִצְרַ֔יִם
לְמִן־הַיּ֥וֹם
הִוָּסְדָ֖ה
וְעַד־עָֽתָּה:
[יט]
וְעַתָּ֗ה
שְׁלַ֤ח
הָעֵז֙
אֶֽת־מִקְנְךָ֔
וְאֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
לְךָ֖
בַּשָּׂדֶ֑ה
כָּל־הָאָדָ֨ם
וְהַבְּהֵמָ֜ה
אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א
בַשָּׂדֶ֗ה
וְלֹ֤א
יֵֽאָסֵף֙
הַבַּ֔יְתָה
וְיָרַ֧ד
עֲלֵהֶ֛ם
הַבָּרָ֖ד
וָמֵֽתוּ:
[כ]
הַיָּרֵא֙
אֶת־דְּבַ֣ר
יְהוָ֔ה
מֵעַבְדֵ֖י
פַּרְעֹ֑ה
הֵנִ֛יס
אֶת־עֲבָדָ֥יו
וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ
אֶל־הַבָּתִּֽים:
[כא]
וַאֲשֶׁ֥ר
לֹא־שָׂ֛ם
לִבּ֖וֹ
אֶל־דְּבַ֣ר
יְהוָ֑ה
וַֽיַּעֲזֹ֛ב
אֶת־עֲבָדָ֥יו
וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ
בַּשָּׂדֶֽה:
פ
[כב]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
נְטֵ֤ה
אֶת־יָֽדְךָ֙
עַל־הַשָּׁמַ֔יִם
וִיהִ֥י
בָרָ֖ד
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
עַל־הָאָדָ֣ם
וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה
וְעַ֛ל
כָּל־עֵ֥שֶׂב
הַשָּׂדֶ֖ה
בְּאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[כג]
וַיֵּ֨ט
מֹשֶׁ֣ה
אֶת־מַטֵּהוּ֘
עַל־הַשָּׁמַיִם֒
וַיהוָ֗ה
נָתַ֤ן
קֹלֹת֙
וּבָרָ֔ד
וַתִּ֥הֲלַךְ
אֵ֖שׁ
אָ֑רְצָה
וַיַּמְטֵ֧ר
יְהוָ֛ה
בָּרָ֖ד
עַל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[כד]
וַיְהִ֣י
בָרָ֔ד
וְאֵ֕שׁ
מִתְלַקַּ֖חַת
בְּת֣וֹךְ
הַבָּרָ֑ד
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֔ד
אֲ֠שֶׁר
לֹא־הָיָ֤ה
כָמֹ֙הוּ֙
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
מֵאָ֖ז
הָיְתָ֥ה
לְגֽוֹי:
[כה]
וַיַּ֨ךְ
הַבָּרָ֜ד
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרַ֗יִם
אֵ֚ת
כָּל־אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
מֵאָדָ֖ם
וְעַד־בְּהֵמָ֑ה
וְאֵ֨ת
כָּל־עֵ֤שֶׂב
הַשָּׂדֶה֙
הִכָּ֣ה
הַבָּרָ֔ד
וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ
הַשָּׂדֶ֖ה
שִׁבֵּֽר:
[כו]
רַ֚ק
בְּאֶ֣רֶץ
גֹּ֔שֶׁן
אֲשֶׁר־שָׁ֖ם
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
לֹ֥א
הָיָ֖ה
בָּרָֽד:
[כז]
וַיִּשְׁלַ֣ח
פַּרְעֹ֗ה
וַיִּקְרָא֙
לְמֹשֶׁ֣ה
וּֽלְאַהֲרֹ֔ן
וַיֹּ֥אמֶר
אֲלֵהֶ֖ם
חָטָ֣אתִי
הַפָּ֑עַם
יְהוָה֙
הַצַּדִּ֔יק
וַאֲנִ֥י
וְעַמִּ֖י
הָרְשָׁעִֽים:
[כח]
הַעְתִּ֙ירוּ֙
אֶל־יְהוָ֔ה
וְרַ֕ב
מִֽהְיֹ֛ת
קֹלֹ֥ת
אֱלֹהִ֖ים
וּבָרָ֑ד
וַאֲשַׁלְּחָ֣ה
אֶתְכֶ֔ם
וְלֹ֥א
תֹסִפ֖וּן
לַעֲמֹֽד:
[כט]
וַיֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
מֹשֶׁ֔ה
כְּצֵאתִי֙
אֶת־הָעִ֔יר
אֶפְרֹ֥שׂ
אֶת־כַּפַּ֖י
אֶל־יְהוָ֑ה
הַקֹּל֣וֹת
יֶחְדָּל֗וּן
וְהַבָּרָד֙
לֹ֣א
יִֽהְיֶה־ע֔וֹד
לְמַ֣עַן
תֵּדַ֔ע
כִּ֥י
לַיהוָ֖ה
הָאָֽרֶץ:
[ל]
וְאַתָּ֖ה
וַעֲבָדֶ֑יךָ
יָדַ֕עְתִּי
כִּ֚י
טֶ֣רֶם
תִּֽירְא֔וּן
מִפְּנֵ֖י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהִֽים:
[לא]
וְהַפִּשְׁתָּ֥ה
וְהַשְּׂעֹרָ֖ה
נֻכָּ֑תָה
כִּ֤י
הַשְּׂעֹרָה֙
אָבִ֔יב
וְהַפִּשְׁתָּ֖ה
גִּבְעֹֽל:
[לב]
וְהַחִטָּ֥ה
וְהַכֻּסֶּ֖מֶת
לֹ֣א
נֻכּ֑וּ
כִּ֥י
אֲפִילֹ֖ת
הֵֽנָּה:
[מפטיר]
[לג]
וַיֵּצֵ֨א
מֹשֶׁ֜ה
מֵעִ֤ם
פַּרְעֹה֙
אֶת־הָעִ֔יר
וַיִּפְרֹ֥שׂ
כַּפָּ֖יו
אֶל־יְהוָ֑ה
וַֽיַּחְדְּל֤וּ
הַקֹּלוֹת֙
וְהַבָּרָ֔ד
וּמָטָ֖ר
לֹא־נִתַּ֥ךְ
אָֽרְצָה:
[לד]
וַיַּ֣רְא
פַּרְעֹ֗ה
כִּֽי־חָדַ֨ל
הַמָּטָ֧ר
וְהַבָּרָ֛ד
וְהַקֹּלֹ֖ת
וַיֹּ֣סֶף
לַחֲטֹ֑א
וַיַּכְבֵּ֥ד
לִבּ֖וֹ
ה֥וּא
וַעֲבָדָֽיו:
[לה]
וַֽיֶּחֱזַק֙
לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹ֥א
שִׁלַּ֖ח
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
כַּאֲשֶׁ֛ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
בְּיַד־מֹשֶֽׁה:
פ
פרק ט
[א]
ויאמר
יהוה
אל משה
בא
אל פרעה
ודברת
אליו
כה אמר
יהוה
אלהי
העברים
שלח
את עמי
ויעבדני:
[ב]
כי
אם מאן
אתה
לשלח
ועודך
מחזיק
בם:
[ג]
הנה
יד יהוה
הויה
במקנך
אשר
בשדה
בסוסים
בחמרים
בגמלים
בבקר
ובצאן
דבר
כבד
מאד:
[ד]
והפלה
יהוה
בין
מקנה
ישראל
ובין
מקנה
מצרים
ולא
ימות
מכל לבני
ישראל
דבר:
[ה]
וישם
יהוה
מועד
לאמר
מחר
יעשה
יהוה
הדבר
הזה
בארץ:
[ו]
ויעש
יהוה
את הדבר
הזה
ממחרת
וימת
כל
מקנה
מצרים
וממקנה
בני ישראל
לא מת
אחד:
[ז]
וישלח
פרעה
והנה
לא מת
ממקנה
ישראל
עד אחד
ויכבד
לב
פרעה
ולא
שלח
את העם:
פ
[ח]
ויאמר
יהוה
אל משה
ואל אהרן
קחו
לכם
מלא
חפניכם
פיח
כבשן
וזרקו
משה
השמימה
לעיני
פרעה:
[ט]
והיה
לאבק
על
כל ארץ
מצרים
והיה
על האדם
ועל הבהמה
לשחין
פרח
אבעבעת
בכל ארץ
מצרים:
[י]
ויקחו
את פיח
הכבשן
ויעמדו
לפני
פרעה
ויזרק
אתו
משה
השמימה
ויהי
שחין
אבעבעת
פרח
באדם
ובבהמה:
[יא]
ולא יכלו
החרטמים
לעמד
לפני
משה
מפני
השחין
כי היה
השחין
בחרטמם
ובכל מצרים:
[יב]
ויחזק
יהוה
את לב
פרעה
ולא
שמע
אלהם
כאשר
דבר
יהוה
אל משה:
ס
[יג]
ויאמר
יהוה
אל משה
השכם
בבקר
והתיצב
לפני
פרעה
ואמרת
אליו
כה אמר
יהוה
אלהי
העברים
שלח
את עמי
ויעבדני:
[יד]
כי׀
בפעם
הזאת
אני
שלח
את כל מגפתי
אל לבך
ובעבדיך
ובעמך
בעבור
תדע
כי
אין
כמני
בכל הארץ:
[טו]
כי
עתה
שלחתי
את ידי
ואך
אותך
ואת עמך
בדבר
ותכחד
מן הארץ:
[טז]
ואולם
בעבור
זאת
העמדתיך
בעבור
הראתך
את כחי
ולמען
ספר
שמי
בכל הארץ:
[שביעי]
[יז]
עודך
מסתולל
בעמי
לבלתי
שלחם:
[יח]
הנני
ממטיר
כעת
מחר
ברד
כבד
מאד
אשר
לא היה
כמהו
במצרים
למן היום
הוסדה
ועד עתה:
[יט]
ועתה
שלח
העז
את מקנך
ואת
כל אשר
לך
בשדה
כל האדם
והבהמה
אשר ימצא
בשדה
ולא
יאסף
הביתה
וירד
עלהם
הברד
ומתו:
[כ]
הירא
את דבר
יהוה
מעבדי
פרעה
הניס
את עבדיו
ואת מקנהו
אל הבתים:
[כא]
ואשר
לא שם
לבו
אל דבר
יהוה
ויעזב
את עבדיו
ואת מקנהו
בשדה:
פ
[כב]
ויאמר
יהוה
אל משה
נטה
את ידך
על השמים
ויהי
ברד
בכל ארץ
מצרים
על האדם
ועל הבהמה
ועל
כל עשב
השדה
בארץ
מצרים:
[כג]
ויט
משה
את מטהו
על השמים
ויהוה
נתן
קלת
וברד
ותהלך
אש
ארצה
וימטר
יהוה
ברד
על ארץ
מצרים:
[כד]
ויהי
ברד
ואש
מתלקחת
בתוך
הברד
כבד
מאד
אשר
לא היה
כמהו
בכל ארץ
מצרים
מאז
היתה
לגוי:
[כה]
ויך
הברד
בכל ארץ
מצרים
את
כל אשר
בשדה
מאדם
ועד בהמה
ואת
כל עשב
השדה
הכה
הברד
ואת כל עץ
השדה
שבר:
[כו]
רק
בארץ
גשן
אשר שם
בני
ישראל
לא
היה
ברד:
[כז]
וישלח
פרעה
ויקרא
למשה
ולאהרן
ויאמר
אלהם
חטאתי
הפעם
יהוה
הצדיק
ואני
ועמי
הרשעים:
[כח]
העתירו
אל יהוה
ורב
מהית
קלת
אלהים
וברד
ואשלחה
אתכם
ולא
תספון
לעמד:
[כט]
ויאמר
אליו
משה
כצאתי
את העיר
אפרש
את כפי
אל יהוה
הקלות
יחדלון
והברד
לא
יהיה עוד
למען
תדע
כי
ליהוה
הארץ:
[ל]
ואתה
ועבדיך
ידעתי
כי
טרם
תיראון
מפני
יהוה
אלהים:
[לא]
והפשתה
והשערה
נכתה
כי
השערה
אביב
והפשתה
גבעל:
[לב]
והחטה
והכסמת
לא
נכו
כי
אפילת
הנה:
[מפטיר]
[לג]
ויצא
משה
מעם
פרעה
את העיר
ויפרש
כפיו
אל יהוה
ויחדלו
הקלות
והברד
ומטר
לא נתך
ארצה:
[לד]
וירא
פרעה
כי חדל
המטר
והברד
והקלת
ויסף
לחטא
ויכבד
לבו
הוא
ועבדיו:
[לה]
ויחזק
לב
פרעה
ולא
שלח
את בני
ישראל
כאשר
דבר
יהוה
ביד משה:
פ