מאגר הכתר שמות פרק ט עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק ט
[א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ב] כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם:
[ג] הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד:
[ד] וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר:
[ה] וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ:
[ו] וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד:
[ז] וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם: פ
[ח] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה:
[ט] וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה:
[יא] וְלֹא־יָכְל֣וּ הַחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּחַרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם:
[יב] וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה: ס
[יג] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יד] כִּ֣י׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[טו] כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ:
[טז] וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[שביעי] [יז] עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם:
[יח] הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה:
[יט] וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ:
[כ] הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים:
[כא] וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה: פ
[כב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כג] וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֘ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כד] וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:
[כה] וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר:
[כו] רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד:
[כז] וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:
[כח] הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
[כט] וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ:
[ל] וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים:
[לא] וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל:
[לב] וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה:
[מפטיר] [לג] וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה:
[לד] וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו:
[לה] וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה: פ

פרק ט
(ג-ו) הנה יד יי' הויה - רוצה לומר: מכת השם יתעלה. במקנך אשר בשדה - הנה זה היה פלא עצום , כי זה העפוש אשר נתחדש באויר אז על דרך פלא , שהיה ממית המקנה , לא נתפשט כי אם באויר שהיה חוץ לעיר. וימת כל מקנה מצרים - רוצה לומר , שמת ממנו הרבה; כי הגזרות הכוללות תעשינה בכמו אלו הספורים על זה האופן. וכן אמרו "וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים" (מ"ב יט , לה); "כי אמרו כלנו מתים" (שמ' יב , לג) - בעבור הבכורות שמתו. והנה מתו אשר בשדה ונשארו אשר בעיר. ואולי לא מתו כל אשר בשדה , כי לא אמר כן משה לפרעה , אבל אמר שיהיה בהם דבר כבד מאד. (ז) ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם - הנה אעפ"י שכבר היה ראוי שיתברר לו שזה פועל אלהי , לפי שלא מת אחד ממקנה ישראל , והיה בלתי אפשר שיהיה כמו זה ההבדל בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים במקרה , הנה עם כל זה הכביד לבו ולא שלח את העם; כמו שיעד השם יתעלה (ראה שמ' ז , ג) , שכבר יחזק לבו , כדי שירבו אותותיו ונפלאותיו במצרים , ויתקרבו מפני זה ישראל לעבודת השם יתעלה. וידמה שכבר אמרו לו אז שישלח את העם בהתאמת לו דבריהם , והוא חזק לבו , ואז אמרו אמרו לו כי אם מאן הוא לשלח , יביאו מכת השחין; כי המכות לא באו כי אם לתכלית שיצאו בני ישראל ממצרים. (ח-י) פיח הכבשן (בנוסחנו: כבשן) - הוא הרֶמץ. וזרקו משה השמימה - אפשר שֶׁשָׂם משה הכל בכלי אחד , וזרקו באויר לצד השמים. ורבותינו ז"ל אמרו בבראשית רבה (ב"ר ה , ז) , שכבר נעשה נס , שהחזיקו מלֹא חפני משה מלֹא חפניו ממשה ואהרן. פורח - כתרגומו. (יב) כאשר דבר יי' ביד משה - רוצה לומר , שכבר אמר השם יתעלה למשה כי הוא יחזק לבו (ראה שמ' ז , ג). (יד) כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך - רוצה לומר , שהוא ישלח הרבה ממכותיו אל לבו; והרצון בזה , שיירא לבו ויפחד מהם , כי היו בזאת המכה קולות חזקים וברד ואש מתלקחת מתוך הברד (ראה להלן , כג - כד). והנה תמצא , שכבר פחד מאד פרעה מזאת המכה , ולזה אמר בבאה: "חטאתי הפעם יי' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (להלן , כז). בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ - הרצון בזה , כי בקצת הדברים הנמצאים בארץ יתכן שיהיה כח לעליונים , שהם עלולים מהשם יתעלה , אבל בכל הארץ אין כח לאחד מהם זולתי ה' יתעלה; וזה , כי כל אחד מהעלולים ממנו יש לו כח בקצת סדור זה הנמצא השפל - כמו שבארנו בחלק השלישי מהמאמר החמישי מ'ספר מלחמות יי'' - ואולם לשם יתעלה כח בכללות זה הסדור , והוא מסודר ממנו , והוא שליט עליו להניע אותו לאשר ירצה. (טו-טז) כי עתה שלחתי את ידי - רוצה לומר: אם הייתי רוצה , הייתי שולח מכתי ואכה אותך ואת עמך בדבר , ולא ימצאו ישראל מונע אַחַר זה מהיציאה ממצרים לזבוח לי; ואולם העמדתיך בעבור שתראה כחי ויכנע לבבך , ובעבור שיכירו מדרגת מציאותי בכל הארץ , כדי שיתקרבו כלם לעבודתי. (יז) מסתולל - כובש ורומס , כטעם "דרך... סלולה" (יר' ח , טו). (יט) העז - אסוף. (כג) ויט משה את מטהו על השמים - רוצה לומר , שנטה מטהו לצד השמים. ותהלך אש ארצה - הם לפידים ההווים מהאיד הקיטורי; ואולי היו קלים באופן שהיו מהלכים ברדתם לארץ , והם נקראים 'פודרש' בלעז; ואולי היו יורדים תנועה ישרה , והם הנקראים 'למפש' בלעז. (כח) קולות אלהים - קולות חזקים; כמו "רוח אלהים" (בר' א , ב); "כהררי אל" (תה' לו , ז); "שלהבת יה" (בנוסחנו: שלהבתיה; שה"ש ח , ו); "כקול שדי" (יח' א , כד). והרצון בזה הפסוק הוא , כי מפני שראה פרעה , שכאשר היה מעתיר משה שתסור המכה , היה מעתיר שתסור למחרת היום ההוא - כמו שתראה בענין הערוב (ראה שמ' ח , כה) - הנה שאל פרעה שתסור עתה זאת המכה תכף , ולזה אמר: העתירו אל יי' שתסור זאת המכה , והוא רב מה שהביא ממנה ודי בו להכניע לבי לשלח אתכם , ולזה בִּטחו שכבר אשלח אתכם ולא תוסיפון לעמוד , כי נפלה יראת השם יתעלה על פני במה שהביא מזאת המכה. (כט) כצאתי את העיר אפרוש כפי (בנוסחנו: את כפי) אל יי' - זה לאות כי לא היה מתפלל משה לשם יתעלה תוך העיר , כי אולי לא היתה מוכנת אל שידבק לו בה השפע האלהי באופן שתהיה תפלתו נשמעת. או היתה הסבה בזה חוזק הפעלותו מרוע מנהג המצרים , ולזה היה צריך שיתבודד מהם בהתפללו לשם יתעלה , ולזה אמר במה שקדם "ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויעתר משה אל יי'" (ראה שמ' ח , ח); "ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יי'" (שמ' ח , כו) - והרצון בו , שהם יצאו מן העיר. למען תדע כי ליי' הארץ - רוצה לומר , שהוא משגיח בה ושליט לעשות בה כחפצו. (ל) כי טרם תיראון מפני יי' אלהים - רוצה לומר , שטרם שאתפלל עליכם להסיר זאת המכה , אתם יראים מהשם יתעלה; אך אחר זה , כי תהיה הרוָחה , לא תיראו ממנו , כמו שספר ואמר אחר זה "ויוסף לחטוא ויכבד לבו הוא ועבדיו" (להלן , לד). (לא-לב) והנה ספר אחר זה , שהפשתה והשעורה הוכו בברד , כי היו באופן שהזיק להם; ואולם החטה והכוסמת לא הוכו. וכמו זה ספר בשאר המכות , אי זה מהדברים לקו בהם. ועוד , שכבר הוכרח לזה בזה המקום , כי הוא אמר במוחלט כי "כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר" (לעיל , כה) , ולזה ביאר איזה מהדברים אשר בשדה הוכו ואי זה מהם לא הוכו. (לג) ומטר לא נתך ארצה - רוצה לומר , שלא נתך מטר מן העננים אשר שם , שירד לארץ , אחר שפֵּירשׂ משה כפיו אל השם יתעלה; וזה היה פלא עצום. ואולם אנקלוס תרגם , שהמטר שהיה יורד , לא ירד לארץ; וזה יותר נפלא. ולפי דעתי , שאם היה הענין כן , הנה היתה התורה מבארת זה , כמו שבארה שאר הפלאים הנפלאים. (לה) ויחזק לב פרעה - רוצה לומר , שהשם יתעלה סבב שיהיה לבו חזק , כאשר דבר ביד משה. והנה דברי זה הספור הם מבוארים עם מה שקדם לנו מהדברים בזה. (התועלות לשמ' י , א - יא , י , בקובץ תועלות לרלב"ג).