פרק ט
[א]
ויאמר
יהוה
אל־משה
בא
אל־פרעה
ודברת
אליו
כה־אמר
יהוה
אלהי
העברים
שלח
את־עמי
ויעבדני:
[ב]
כי
אם־מאן
אתה
לשלח
ועודך
מחזיק
בם:
[ג]
הנה
יד־יהוה
הויה
במקנך
אשר
בשדה
בסוסים
בחמרים
בגמלים
בבקר
ובצאן
דבר
כבד
מאד:
[ד]
והפלה
יהוה
בין
מקנה
ישראל
ובין
מקנה
מצרים
ולא
ימות
מכל־לבני
ישראל
דבר:
[ה]
וישם
יהוה
מועד
לאמר
מחר
יעשה
יהוה
הדבר
הזה
בארץ:
[ו]
ויעש
יהוה
את־הדבר
הזה
ממחרת
וימת
כל
מקנה
מצרים
וממקנה
בני־ישראל
לא־מת
אחד:
[ז]
וישלח
פרעה
והנה
לא־מת
ממקנה
ישראל
עד־אחד
ויכבד
לב
פרעה
ולא
שלח
את־העם:
פ
[ח]
ויאמר
יהוה
אל־משה
ואל־אהרן
קחו
לכם
מלא
חפניכם
פיח
כבשן
וזרקו
משה
השמימה
לעיני
פרעה:
[ט]
והיה
לאבק
על
כל־ארץ
מצרים
והיה
על־האדם
ועל־הבהמה
לשחין
פרח
אבעבעת
בכל־ארץ
מצרים:
[י]
ויקחו
את־פיח
הכבשן
ויעמדו
לפני
פרעה
ויזרק
אתו
משה
השמימה
ויהי
שחין
אבעבעת
פרח
באדם
ובבהמה:
[יא]
ולא־יכלו
החרטמים
לעמד
לפני
משה
מפני
השחין
כי־היה
השחין
בחרטמם
ובכל־מצרים:
[יב]
ויחזק
יהוה
את־לב
פרעה
ולא
שמע
אלהם
כאשר
דבר
יהוה
אל־משה:
ס
[יג]
ויאמר
יהוה
אל־משה
השכם
בבקר
והתיצב
לפני
פרעה
ואמרת
אליו
כה־אמר
יהוה
אלהי
העברים
שלח
את־עמי
ויעבדני:
[יד]
כי׀
בפעם
הזאת
אני
שלח
את־כל־מגפתי
אל־לבך
ובעבדיך
ובעמך
בעבור
תדע
כי
אין
כמני
בכל־הארץ:
[טו]
כי
עתה
שלחתי
את־ידי
ואך
אותך
ואת־עמך
בדבר
ותכחד
מן־הארץ:
[טז]
ואולם
בעבור
זאת
העמדתיך
בעבור
הראתך
את־כחי
ולמען
ספר
שמי
בכל־הארץ:
[שביעי]
[יז]
עודך
מסתולל
בעמי
לבלתי
שלחם:
[יח]
הנני
ממטיר
כעת
מחר
ברד
כבד
מאד
אשר
לא־היה
כמהו
במצרים
למן־היום
הוסדה
ועד־עתה:
[יט]
ועתה
שלח
העז
את־מקנך
ואת
כל־אשר
לך
בשדה
כל־האדם
והבהמה
אשר־ימצא
בשדה
ולא
יאסף
הביתה
וירד
עלהם
הברד
ומתו:
[כ]
הירא
את־דבר
יהוה
מעבדי
פרעה
הניס
את־עבדיו
ואת־מקנהו
אל־הבתים:
[כא]
ואשר
לא־שם
לבו
אל־דבר
יהוה
ויעזב
את־עבדיו
ואת־מקנהו
בשדה:
פ
[כב]
ויאמר
יהוה
אל־משה
נטה
את־ידך
על־השמים
ויהי
ברד
בכל־ארץ
מצרים
על־האדם
ועל־הבהמה
ועל
כל־עשב
השדה
בארץ
מצרים:
[כג]
ויט
משה
את־מטהו
על־השמים
ויהוה
נתן
קלת
וברד
ותהלך
אש
ארצה
וימטר
יהוה
ברד
על־ארץ
מצרים:
[כד]
ויהי
ברד
ואש
מתלקחת
בתוך
הברד
כבד
מאד
אשר
לא־היה
כמהו
בכל־ארץ
מצרים
מאז
היתה
לגוי:
[כה]
ויך
הברד
בכל־ארץ
מצרים
את
כל־אשר
בשדה
מאדם
ועד־בהמה
ואת
כל־עשב
השדה
הכה
הברד
ואת־כל־עץ
השדה
שבר:
[כו]
רק
בארץ
גשן
אשר־שם
בני
ישראל
לא
היה
ברד:
[כז]
וישלח
פרעה
ויקרא
למשה
ולאהרן
ויאמר
אלהם
חטאתי
הפעם
יהוה
הצדיק
ואני
ועמי
הרשעים:
[כח]
העתירו
אל־יהוה
ורב
מהית
קלת
אלהים
וברד
ואשלחה
אתכם
ולא
תספון
לעמד:
[כט]
ויאמר
אליו
משה
כצאתי
את־העיר
אפרש
את־כפי
אל־יהוה
הקלות
יחדלון
והברד
לא
יהיה־עוד
למען
תדע
כי
ליהוה
הארץ:
[ל]
ואתה
ועבדיך
ידעתי
כי
טרם
תיראון
מפני
יהוה
אלהים:
[לא]
והפשתה
והשערה
נכתה
כי
השערה
אביב
והפשתה
גבעל:
[לב]
והחטה
והכסמת
לא
נכו
כי
אפילת
הנה:
[מפטיר]
[לג]
ויצא
משה
מעם
פרעה
את־העיר
ויפרש
כפיו
אל־יהוה
ויחדלו
הקלות
והברד
ומטר
לא־נתך
ארצה:
[לד]
וירא
פרעה
כי־חדל
המטר
והברד
והקלת
ויסף
לחטא
ויכבד
לבו
הוא
ועבדיו:
[לה]
ויחזק
לב
פרעה
ולא
שלח
את־בני
ישראל
כאשר
דבר
יהוה
ביד־משה:
פ