פרק ט
[א]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
בֹּ֖א
אֶל־פַּרְעֹ֑ה
וְדִבַּרְתָּ֣
אֵלָ֗יו
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
הָעִבְרִ֔ים
שַׁלַּ֥ח
אֶת־עַמִּ֖י
וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ב]
כִּ֛י
אִם־מָאֵ֥ן
אַתָּ֖ה
לְשַׁלֵּ֑חַ
וְעוֹדְךָ֖
מַחֲזִ֥יק
בָּֽם:
[ג]
הִנֵּ֨ה
יַד־יְהוָ֜ה
הוֹיָ֗ה
בְּמִקְנְךָ֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
בַּסּוּסִ֤ים
בַּֽחֲמֹרִים֙
בַּגְּמַלִּ֔ים
בַּבָּקָ֖ר
וּבַצֹּ֑אן
דֶּ֖בֶר
כָּבֵ֥ד
מְאֹֽד:
[ד]
וְהִפְלָ֣ה
יְהוָ֔ה
בֵּ֚ין
מִקְנֵ֣ה
יִשְׂרָאֵ֔ל
וּבֵ֖ין
מִקְנֵ֣ה
מִצְרָ֑יִם
וְלֹ֥א
יָמ֛וּת
מִכָּל־לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
דָּבָֽר:
[ה]
וַיָּ֥שֶׂם
יְהוָ֖ה
מוֹעֵ֣ד
לֵאמֹ֑ר
מָחָ֗ר
יַעֲשֶׂ֧ה
יְהוָ֛ה
הַדָּבָ֥ר
הַזֶּ֖ה
בָּאָֽרֶץ:
[ו]
וַיַּ֨עַשׂ
יְהוָ֜ה
אֶת־הַדָּבָ֤ר
הַזֶּה֙
מִֽמָּחֳרָ֔ת
וַיָּ֕מָת
כֹּ֖ל
מִקְנֵ֣ה
מִצְרָ֑יִם
וּמִמִּקְנֵ֥ה
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
לֹא־מֵ֥ת
אֶחָֽד:
[ז]
וַיִּשְׁלַ֣ח
פַּרְעֹ֔ה
וְהִנֵּ֗ה
לֹא־מֵ֛ת
מִמִּקְנֵ֥ה
יִשְׂרָאֵ֖ל
עַד־אֶחָ֑ד
וַיִּכְבַּד֙
לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹ֥א
שִׁלַּ֖ח
אֶת־הָעָֽם:
פ
[ח]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָה֘
אֶל־מֹשֶׁ֣ה
וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒
קְח֤וּ
לָכֶם֙
מְלֹ֣א
חָפְנֵיכֶ֔ם
פִּ֖יחַ
כִּבְשָׁ֑ן
וּזְרָק֥וֹ
מֹשֶׁ֛ה
הַשָּׁמַ֖יְמָה
לְעֵינֵ֥י
פַרְעֹֽה:
[ט]
וְהָיָ֣ה
לְאָבָ֔ק
עַ֖ל
כָּל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְהָיָ֨ה
עַל־הָאָדָ֜ם
וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה
לִשְׁחִ֥ין
פֹּרֵ֛חַ
אֲבַעְבֻּעֹ֖ת
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[י]
וַיִּקְח֞וּ
אֶת־פִּ֣יחַ
הַכִּבְשָׁ֗ן
וַיַּֽעַמְדוּ֙
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֔ה
וַיִּזְרֹ֥ק
אֹת֛וֹ
מֹשֶׁ֖ה
הַשָּׁמָ֑יְמָה
וַיְהִ֗י
שְׁחִין֙
אֲבַעְבֻּעֹ֔ת
פֹּרֵ֕חַ
בָּאָדָ֖ם
וּבַבְּהֵמָֽה:
[יא]
וְלֹא־יָכְל֣וּ
הַחַרְטֻמִּ֗ים
לַעֲמֹ֛ד
לִפְנֵ֥י
מֹשֶׁ֖ה
מִפְּנֵ֣י
הַשְּׁחִ֑ין
כִּֽי־הָיָ֣ה
הַשְּׁחִ֔ין
בַּחַרְטֻמִּ֖ם
וּבְכָל־מִצְרָֽיִם:
[יב]
וַיְחַזֵּ֤ק
יְהוָה֙
אֶת־לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹ֥א
שָׁמַ֖ע
אֲלֵהֶ֑ם
כַּאֲשֶׁ֛ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶֽׁה:
ס
[יג]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
הַשְׁכֵּ֣ם
בַּבֹּ֔קֶר
וְהִתְיַצֵּ֖ב
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֑ה
וְאָמַרְתָּ֣
אֵלָ֗יו
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
הָעִבְרִ֔ים
שַׁלַּ֥ח
אֶת־עַמִּ֖י
וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יד]
כִּ֣י׀
בַּפַּ֣עַם
הַזֹּ֗את
אֲנִ֨י
שֹׁלֵ֜חַ
אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙
אֶֽל־לִבְּךָ֔
וּבַעֲבָדֶ֖יךָ
וּבְעַמֶּ֑ךָ
בַּעֲב֣וּר
תֵּדַ֔ע
כִּ֛י
אֵ֥ין
כָּמֹ֖נִי
בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[טו]
כִּ֤י
עַתָּה֙
שָׁלַ֣חְתִּי
אֶת־יָדִ֔י
וָאַ֥ךְ
אוֹתְךָ֛
וְאֶֽת־עַמְּךָ֖
בַּדָּ֑בֶר
וַתִּכָּחֵ֖ד
מִן־הָאָֽרֶץ:
[טז]
וְאוּלָ֗ם
בַּעֲב֥וּר
זֹאת֙
הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ
בַּעֲב֖וּר
הַרְאֹתְךָ֣
אֶת־כֹּחִ֑י
וּלְמַ֛עַן
סַפֵּ֥ר
שְׁמִ֖י
בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[שביעי]
[יז]
עוֹדְךָ֖
מִסְתּוֹלֵ֣ל
בְּעַמִּ֑י
לְבִלְתִּ֖י
שַׁלְּחָֽם:
[יח]
הִנְנִ֤י
מַמְטִיר֙
כָּעֵ֣ת
מָחָ֔ר
בָּרָ֖ד
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֑ד
אֲשֶׁ֨ר
לֹא־הָיָ֤ה
כָמֹ֙הוּ֙
בְּמִצְרַ֔יִם
לְמִן־הַיּ֥וֹם
הִוָּסְדָ֖ה
וְעַד־עָֽתָּה:
[יט]
וְעַתָּ֗ה
שְׁלַ֤ח
הָעֵז֙
אֶֽת־מִקְנְךָ֔
וְאֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
לְךָ֖
בַּשָּׂדֶ֑ה
כָּל־הָאָדָ֨ם
וְהַבְּהֵמָ֜ה
אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א
בַשָּׂדֶ֗ה
וְלֹ֤א
יֵֽאָסֵף֙
הַבַּ֔יְתָה
וְיָרַ֧ד
עֲלֵהֶ֛ם
הַבָּרָ֖ד
וָמֵֽתוּ:
[כ]
הַיָּרֵא֙
אֶת־דְּבַ֣ר
יְהוָ֔ה
מֵעַבְדֵ֖י
פַּרְעֹ֑ה
הֵנִ֛יס
אֶת־עֲבָדָ֥יו
וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ
אֶל־הַבָּתִּֽים:
[כא]
וַאֲשֶׁ֥ר
לֹא־שָׂ֛ם
לִבּ֖וֹ
אֶל־דְּבַ֣ר
יְהוָ֑ה
וַֽיַּעֲזֹ֛ב
אֶת־עֲבָדָ֥יו
וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ
בַּשָּׂדֶֽה:
פ
[כב]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
נְטֵ֤ה
אֶת־יָֽדְךָ֙
עַל־הַשָּׁמַ֔יִם
וִיהִ֥י
בָרָ֖ד
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
עַל־הָאָדָ֣ם
וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה
וְעַ֛ל
כָּל־עֵ֥שֶׂב
הַשָּׂדֶ֖ה
בְּאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[כג]
וַיֵּ֨ט
מֹשֶׁ֣ה
אֶת־מַטֵּהוּ֘
עַל־הַשָּׁמַיִם֒
וַיהוָ֗ה
נָתַ֤ן
קֹלֹת֙
וּבָרָ֔ד
וַתִּ֥הֲלַךְ
אֵ֖שׁ
אָ֑רְצָה
וַיַּמְטֵ֧ר
יְהוָ֛ה
בָּרָ֖ד
עַל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[כד]
וַיְהִ֣י
בָרָ֔ד
וְאֵ֕שׁ
מִתְלַקַּ֖חַת
בְּת֣וֹךְ
הַבָּרָ֑ד
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֔ד
אֲ֠שֶׁר
לֹא־הָיָ֤ה
כָמֹ֙הוּ֙
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
מֵאָ֖ז
הָיְתָ֥ה
לְגֽוֹי:
[כה]
וַיַּ֨ךְ
הַבָּרָ֜ד
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרַ֗יִם
אֵ֚ת
כָּל־אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
מֵאָדָ֖ם
וְעַד־בְּהֵמָ֑ה
וְאֵ֨ת
כָּל־עֵ֤שֶׂב
הַשָּׂדֶה֙
הִכָּ֣ה
הַבָּרָ֔ד
וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ
הַשָּׂדֶ֖ה
שִׁבֵּֽר:
[כו]
רַ֚ק
בְּאֶ֣רֶץ
גֹּ֔שֶׁן
אֲשֶׁר־שָׁ֖ם
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
לֹ֥א
הָיָ֖ה
בָּרָֽד:
[כז]
וַיִּשְׁלַ֣ח
פַּרְעֹ֗ה
וַיִּקְרָא֙
לְמֹשֶׁ֣ה
וּֽלְאַהֲרֹ֔ן
וַיֹּ֥אמֶר
אֲלֵהֶ֖ם
חָטָ֣אתִי
הַפָּ֑עַם
יְהוָה֙
הַצַּדִּ֔יק
וַאֲנִ֥י
וְעַמִּ֖י
הָרְשָׁעִֽים:
[כח]
הַעְתִּ֙ירוּ֙
אֶל־יְהוָ֔ה
וְרַ֕ב
מִֽהְיֹ֛ת
קֹלֹ֥ת
אֱלֹהִ֖ים
וּבָרָ֑ד
וַאֲשַׁלְּחָ֣ה
אֶתְכֶ֔ם
וְלֹ֥א
תֹסִפ֖וּן
לַעֲמֹֽד:
[כט]
וַיֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
מֹשֶׁ֔ה
כְּצֵאתִי֙
אֶת־הָעִ֔יר
אֶפְרֹ֥שׂ
אֶת־כַּפַּ֖י
אֶל־יְהוָ֑ה
הַקֹּל֣וֹת
יֶחְדָּל֗וּן
וְהַבָּרָד֙
לֹ֣א
יִֽהְיֶה־ע֔וֹד
לְמַ֣עַן
תֵּדַ֔ע
כִּ֥י
לַיהוָ֖ה
הָאָֽרֶץ:
[ל]
וְאַתָּ֖ה
וַעֲבָדֶ֑יךָ
יָדַ֕עְתִּי
כִּ֚י
טֶ֣רֶם
תִּֽירְא֔וּן
מִפְּנֵ֖י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהִֽים:
[לא]
וְהַפִּשְׁתָּ֥ה
וְהַשְּׂעֹרָ֖ה
נֻכָּ֑תָה
כִּ֤י
הַשְּׂעֹרָה֙
אָבִ֔יב
וְהַפִּשְׁתָּ֖ה
גִּבְעֹֽל:
[לב]
וְהַחִטָּ֥ה
וְהַכֻּסֶּ֖מֶת
לֹ֣א
נֻכּ֑וּ
כִּ֥י
אֲפִילֹ֖ת
הֵֽנָּה:
[מפטיר]
[לג]
וַיֵּצֵ֨א
מֹשֶׁ֜ה
מֵעִ֤ם
פַּרְעֹה֙
אֶת־הָעִ֔יר
וַיִּפְרֹ֥שׂ
כַּפָּ֖יו
אֶל־יְהוָ֑ה
וַֽיַּחְדְּל֤וּ
הַקֹּלוֹת֙
וְהַבָּרָ֔ד
וּמָטָ֖ר
לֹא־נִתַּ֥ךְ
אָֽרְצָה:
[לד]
וַיַּ֣רְא
פַּרְעֹ֗ה
כִּֽי־חָדַ֨ל
הַמָּטָ֧ר
וְהַבָּרָ֛ד
וְהַקֹּלֹ֖ת
וַיֹּ֣סֶף
לַחֲטֹ֑א
וַיַּכְבֵּ֥ד
לִבּ֖וֹ
ה֥וּא
וַעֲבָדָֽיו:
[לה]
וַֽיֶּחֱזַק֙
לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹ֥א
שִׁלַּ֖ח
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
כַּאֲשֶׁ֛ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
בְּיַד־מֹשֶֽׁה:
פ
פרק ט
(א)
בא
אל
פרעה
-
אל
הארמון.
(ב)
כי
אם
מאן
אתה
-
תואר
השם
,
ואם
הוא
יוצא;
וכמוהו
"ושַבֵּח
אני
את
המתים"
(קה'
ד
,
ב).
(ג)
דבר
-
שם
כלל.
(ו)
וימת
כל
מקנה
מצרים
-
הרֹב
,
כמו
"וכל
הארץ
באו
מצרימה"
(בר'
מא
,
נז);
והעד
בפרשת
הברד:
"על
כל
עשב
השדה"
(להלן
,
כב)
-
והעד
במכת
הארבה
(ראה
שמ'
י
,
ה).
(ז)
אע"פ
ששלח
והנה
לא
מת
ממקנה
ישראל
עד
אחד
,
חזק
היה
לבו.
(ח)
פיח
כבשן
-
העולה
למעלה;
והוא
האיד
שיתחבר
,
והוא
שחור.
(ט)
גם
הפיח
ישוב
כדמות
אבק
,
שהוא
עפר
,
על
כל
מלכות
מצרים.
גם
האבק
יהי
לשחין
פרח.
אבעבועות
-
האל"ף
נוסף
,
והפ"ה
והעי"ן
כפול;
וכמהו
"מים
תבעה
אש"
(יש'
סד
,
א).
גם
מלת
לשחין
-
מושכת
עצמה
גם
אחרת
עמה
,
וכן
הוא:
לשחין
פורח
לשחין
אבעבועות;
והפסוק
השני
(להלן
,
י)
לעד.
גם
הוא
הפך
זה.
(יב)
ויחזק
יי'
-
השם
אִמץ
לבבו
בפעם
הזאת.
(יג)
השכם
בבוקר
והתיצב
-
בדרך;
שיתכן
שיצא
ביום
מועד
ממצרים
,
או
לדבר
אחר.
(יד)
וטעם
את
כל
מגפתי
-
שתפחד
אתה
ועבדיך;
כי
עד
עתה
לא
פחדתם.
(טו)
ואך
-
כמו
"ואכה"
(נחמ'
יג
,
כה);
וכן
"ואט
אליו
אוכיל"
(הו'
יא
,
ד).
(טז)
וטעם
ולמען
ספר
שמי
-
איננו
שב
על
פרעה
,
רק
מלת
סַפֵּר
-
שם
הפועל;
כמו
"אלה
הם
האלהים
המכים
את
מצרים"
(ש"א
ד
,
ח).
כי
על
דרך
הפשט
טבע
פרעה
בים;
ובמקומו
(שמ'
יד
,
כח)
אתן
לך
עדים
נאמנים.
(יז)
מסתולל
-
יש
אומר
(ראה
השרשים:
'סלל'):
'מתחזק'
,
ויפרש
"מסלות
לבית
יי'"
(דה"ב
ט
,
יא)
-
כמו
"מסעד"
(מ"א
י
,
יב).
ויש
אומרים
(ראה
השרשים:
'סלל')
,
שהיא
מגזרת
"מסלה"
(יש'
יא
,
טז)
,
והטעם:
רומם.
והקרוב
אלי
,
שהוא
מגזרת
"סלסלה
ותרוממך"
(מש'
ד
,
ח);
"סולו
לרוכב
בערבות"
(תה'
סח
,
ה);
וטעמו:
עודך
משתבח
,
שלבך
אמיץ
והשם
לא
ינצחך
לשלח
עַמו.
(יח)
למן
היום
הוסדה
-
פרשתיו
(בר'
ו
,
יז).
(יט)
העז
-
אסוף;
וכן
"יושבי
הגבים
העיזו"
(יש'
י
,
לא).
(כ)
הירא
את
דבר
יי'
-
בדרש
(שמ"ר
יב
,
ב):
שהיה
באיוב;
ולפי
דעתי
,
שהיה
קודם
אלה
הימים
(ראה
פירושו
לאיוב
א
,
א).
(כא)
ואשר
לא
שם
לבו
,
עזב
את
מקנהו;
וטעם
הו"ו
-
כפ"ה
רפה
בלשון
ישמעאל
,
ורבים
כמהו;
וכן
"ויאמרו
החרטומים
אל
פרעה"
(שמ'
ח
,
טו).
(כג)
ותהלך
אש
-
מהבנין
'הקל'
,
מלשון
'הליכה'.
וזה
הפך
תולדתה.
(כד)
ואש
מתלקחת
-
דבר
שלא
נראה
כן
בתולדת;
הפך
בתוך
הפך.
(כה)
ואת
כל
עשב
השדה
-
הרֹב.
וכאשר
ראה
פרעה
אותות
בתוך
אותות
,
פחד
הוא
ועבדיו;
וזה
טעם
"מגפתי"
(לעיל
,
יד).
(כח)
וטעם
העתירו
אל
יי'
ואחר
כן
קולות
אלהים
-
הידועים;
על
כן
אמר
משה
"מפני
יי'
אלהים"
(להלן
,
ל).
וכבר
הודעתיך
(ראה
שמ'
ג
,
יג).
(כט)
כצאתי
את
העיר
-
לא
התפלל
בעיר
,
בעבור
אלהיה;
כי
כן
כתוב
"ובכל
אלהי
מצרים"
(שמ'
יב
,
יב).
(ל)
וטעם
ואתה
ועבדיך
-
על
דעת
הגאון
(רס"ג
תורה)
,
כי
ו"ו
"והפשתה"
(להלן
,
לא)
נוסף
,
כאלו
אמר:
קודם
שתיראו
אתם
מהשם
,
כבר
נֻכתה
הפשתה;
ובעבור
שאמר
לו:
אפרוש
כפי
ויחדלו
הקולות
(ראה
לעיל
,
כט)
-
רק
הפשתה
והשעורה
לא
אוכל
להעתיר
בשבילה
,
כי
כבר
נכתה.
ורבי
יונה
הספרדי
המדקדק
אמר
(השרשים:
'טרם')
,
כי
פירוש
טרם
-
כמו
'לא';
וכן
"הטרם
תדע"
(שמ'
י
,
ז).
והנכון
בעיני
,
שפירושו:
ואתה
ועבדיך
ידעתי
כי
בתחלה
תיראון
מהשם;
וטעם
טרם
-
כי
טרם
שאפרוש
כפי
תיראון;
והטעם
,
כי
אחר
שיחדלו
הקולות
-
לא
תירא
אתה
ועבדיך.
וכן
כתוב
"ויכבד
לבו
הוא
ועבדיו"
(להלן
,
לד).
(לא)
והפשתה
והשערה
נכתה
-
סיפר
הכתוב
מה
שאירע.
אביב
-
עוד
אפרשנו
(שמ'
יג
,
ד;
וי'
ב
,
יד).
גבעול
-
מלה
'מרובעת'.
ויש
אומרים
שהיא
הפוכה
,
והטעם:
'על
גב'
,
והם
שתי
מלות.
ופירושה
על
דעתי:
כמשמעה
,
והיא
מלה
אחת;
גם
היא
אחת
בכל
המקרא.
(לב)
נכו
-
כמו
"ושֻפו
עצמותיו"
(איוב
לג
,
כא)
,
מהבנין
'שלא
נקרא
שם
פועלו'
,
ובהֵרָאות
זה
הנו"ן;
לאות
,
כי
המבולע
בכ"ף
"מַכֶּה"
(שמ'
ז
,
יז)
הוא
הנו"ן
,
כמשפט
חביריו.
אפילות
-
שהם
עוד
באפֵלה.