מאגר הכתר שמות פרק ט עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק ט
[א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ב] כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם:
[ג] הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד:
[ד] וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר:
[ה] וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ:
[ו] וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד:
[ז] וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם: פ
[ח] וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה:
[ט] וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה:
[יא] וְלֹא־יָכְל֣וּ הַחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּחַרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם:
[יב] וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה: ס
[יג] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[יד] כִּ֣י׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[טו] כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ:
[טז] וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
[שביעי] [יז] עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם:
[יח] הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה:
[יט] וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ:
[כ] הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים:
[כא] וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה: פ
[כב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כג] וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֘ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[כד] וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:
[כה] וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר:
[כו] רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד:
[כז] וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:
[כח] הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
[כט] וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ:
[ל] וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים:
[לא] וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל:
[לב] וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה:
[מפטיר] [לג] וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה:
[לד] וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו:
[לה] וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה: פ

פרק ט
(א) בא אל פרעה - אל הארמון. (ב) כי אם מאן אתה - תואר השם , ואם הוא יוצא; וכמוהו "ושַבֵּח אני את המתים" (קה' ד , ב). (ג) דבר - שם כלל. (ו) וימת כל מקנה מצרים - הרֹב , כמו "וכל הארץ באו מצרימה" (בר' מא , נז); והעד בפרשת הברד: "על כל עשב השדה" (להלן , כב) - והעד במכת הארבה (ראה שמ' י , ה). (ז) אע"פ ששלח והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד , חזק היה לבו. (ח) פיח כבשן - העולה למעלה; והוא האיד שיתחבר , והוא שחור. (ט) גם הפיח ישוב כדמות אבק , שהוא עפר , על כל מלכות מצרים. גם האבק יהי לשחין פרח. אבעבועות - האל"ף נוסף , והפ"ה והעי"ן כפול; וכמהו "מים תבעה אש" (יש' סד , א). גם מלת לשחין - מושכת עצמה גם אחרת עמה , וכן הוא: לשחין פורח לשחין אבעבועות; והפסוק השני (להלן , י) לעד. גם הוא הפך זה. (יב) ויחזק יי' - השם אִמץ לבבו בפעם הזאת. (יג) השכם בבוקר והתיצב - בדרך; שיתכן שיצא ביום מועד ממצרים , או לדבר אחר. (יד) וטעם את כל מגפתי - שתפחד אתה ועבדיך; כי עד עתה לא פחדתם. (טו) ואך - כמו "ואכה" (נחמ' יג , כה); וכן "ואט אליו אוכיל" (הו' יא , ד). (טז) וטעם ולמען ספר שמי - איננו שב על פרעה , רק מלת סַפֵּר - שם הפועל; כמו "אלה הם האלהים המכים את מצרים" (ש"א ד , ח). כי על דרך הפשט טבע פרעה בים; ובמקומו (שמ' יד , כח) אתן לך עדים נאמנים. (יז) מסתולל - יש אומר (ראה השרשים: 'סלל'): 'מתחזק' , ויפרש "מסלות לבית יי'" (דה"ב ט , יא) - כמו "מסעד" (מ"א י , יב). ויש אומרים (ראה השרשים: 'סלל') , שהיא מגזרת "מסלה" (יש' יא , טז) , והטעם: רומם. והקרוב אלי , שהוא מגזרת "סלסלה ותרוממך" (מש' ד , ח); "סולו לרוכב בערבות" (תה' סח , ה); וטעמו: עודך משתבח , שלבך אמיץ והשם לא ינצחך לשלח עַמו. (יח) למן היום הוסדה - פרשתיו (בר' ו , יז). (יט) העז - אסוף; וכן "יושבי הגבים העיזו" (יש' י , לא). (כ) הירא את דבר יי' - בדרש (שמ"ר יב , ב): שהיה באיוב; ולפי דעתי , שהיה קודם אלה הימים (ראה פירושו לאיוב א , א). (כא) ואשר לא שם לבו , עזב את מקנהו; וטעם הו"ו - כפ"ה רפה בלשון ישמעאל , ורבים כמהו; וכן "ויאמרו החרטומים אל פרעה" (שמ' ח , טו). (כג) ותהלך אש - מהבנין 'הקל' , מלשון 'הליכה'. וזה הפך תולדתה. (כד) ואש מתלקחת - דבר שלא נראה כן בתולדת; הפך בתוך הפך. (כה) ואת כל עשב השדה - הרֹב. וכאשר ראה פרעה אותות בתוך אותות , פחד הוא ועבדיו; וזה טעם "מגפתי" (לעיל , יד). (כח) וטעם העתירו אל יי' ואחר כן קולות אלהים - הידועים; על כן אמר משה "מפני יי' אלהים" (להלן , ל). וכבר הודעתיך (ראה שמ' ג , יג). (כט) כצאתי את העיר - לא התפלל בעיר , בעבור אלהיה; כי כן כתוב "ובכל אלהי מצרים" (שמ' יב , יב). (ל) וטעם ואתה ועבדיך - על דעת הגאון (רס"ג תורה) , כי ו"ו "והפשתה" (להלן , לא) נוסף , כאלו אמר: קודם שתיראו אתם מהשם , כבר נֻכתה הפשתה; ובעבור שאמר לו: אפרוש כפי ויחדלו הקולות (ראה לעיל , כט) - רק הפשתה והשעורה לא אוכל להעתיר בשבילה , כי כבר נכתה. ורבי יונה הספרדי המדקדק אמר (השרשים: 'טרם') , כי פירוש טרם - כמו 'לא'; וכן "הטרם תדע" (שמ' י , ז). והנכון בעיני , שפירושו: ואתה ועבדיך ידעתי כי בתחלה תיראון מהשם; וטעם טרם - כי טרם שאפרוש כפי תיראון; והטעם , כי אחר שיחדלו הקולות - לא תירא אתה ועבדיך. וכן כתוב "ויכבד לבו הוא ועבדיו" (להלן , לד). (לא) והפשתה והשערה נכתה - סיפר הכתוב מה שאירע. אביב - עוד אפרשנו (שמ' יג , ד; וי' ב , יד). גבעול - מלה 'מרובעת'. ויש אומרים שהיא הפוכה , והטעם: 'על גב' , והם שתי מלות. ופירושה על דעתי: כמשמעה , והיא מלה אחת; גם היא אחת בכל המקרא. (לב) נכו - כמו "ושֻפו עצמותיו" (איוב לג , כא) , מהבנין 'שלא נקרא שם פועלו' , ובהֵרָאות זה הנו"ן; לאות , כי המבולע בכ"ף "מַכֶּה" (שמ' ז , יז) הוא הנו"ן , כמשפט חביריו. אפילות - שהם עוד באפֵלה.