מאגר הכתר מיכה פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק א
[א] דְּבַר־יְהוָ֣ה׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־מִיכָה֙ הַמֹּ֣רַשְׁתִּ֔י בִּימֵ֥י יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־חָזָ֥ה עַל־שֹׁמְר֖וֹן וִירוּשָׁלִָֽם:
[ב] שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדנָ֨י יְהֹוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קָדְשֽׁוֹ:
[ג] כִּֽי־הִנֵּ֥ה יְהוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל־בָּ֥מֳותֵי בָּ֥מֳתֵי אָֽרֶץ:
[ד] וְנָמַ֤סּוּ הֶֽהָרִים֙ תַּחְתָּ֔יו וְהָעֲמָקִ֖ים יִתְבַּקָּ֑עוּ כַּדּוֹנַג֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ כְּמַ֖יִם מֻגָּרִ֥ים בְּמוֹרָֽד:
[ה] בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם:
[ו] וְשַׂמְתִּ֥י שֹׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֤י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה:
[ז] וְכָל־פְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּ֙יהָ֙ יִשָּׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָל־עֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵאֶתְנַ֤ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַד־אֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ:
[ח] עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שֹׁילָ֖ל שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה:
[ט] כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּי־בָ֙אָה֙ עַד־יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד־שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד־יְרוּשָׁלִָֽם:
[י] בְּגַת֙ אַל־תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל־תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר הִתְפַּלָּֽשִׁתי הִתְפַּלָּֽשִׁי:
[יא] עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ:
[יב] כִּֽי־חָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽי־יָ֤רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרוּשָׁלִָֽם:
[יג] רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יד] לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
[טו] עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָרֵשָׁ֑ה עַד־עֲדֻלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל:
[טז] קָרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל־בְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קָרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ: ס

פרק א
(א) מיכה המורשתי - ממָרֵשָה (ראה להלן , טו) היה. (ב) ויהי בכם יי' (בנוסחנו: אדני יי' בכם) לעד - כי אני התריתי בכם. (ה) מי פשע יעקב הלא (בנוסחנו: הלוא) שומרון - שמלכי שומרון מחטיאים אותם. ומי במות יהודה הלא (בנוסחנו: הלוא) ירושלם - שמלכי ירושלם מחטיאים אותם , וכל העונש מוטל עליהם? הלא על מלכיהם?! (ו) והגרתי לגי אבניה - כמו "המים המוגרים ארצה" (ראה ש"ב יד , יד). (ז) וכל אתנניה ישרפו באש - כל ההמון שקיבצה , כל קניינה. ועד אתנן זונה ישובו - שיתנום שוביהם , כדכתיב "ויתנו הילד בזונה" (יואל ד , ג). (ח) אלכה שולל - בלי דעת , בתמהון לבב (ע"פ דב' כח , כח); כמו "אשתוללו אבירי לב" (תה' עו , ו). (ט) כי אנושה - כל מכה ממכותיה. (י) בגת אל תגידו - שלא ישמחו עליכם. בכה אל תבכו - שלא ישישו עליכם אויביכם. בבית לעופרה - שם מקום. עפר התפלשי - לשון נופל על הלשון. (יא) עברי לכם יושבת שפיר - על שם שלוותה קורא אותה 'שפיר'. ועברי עונה על העיר , ולכם עונה על האנשים; תצאו בגולה. עריה בושת - מגולה ערותה. לא יצאה זאת שהיתה יושבת צאנן - כמו "שאנן" (יש' לג , כ) - למספד הבית שאצלה מרוב שלותה. יקח מכם - הבורא , עמדתו - שלא ישכון עוד ביניכם. ובא 'עֶמדה' שם דבר , על משקל "חֶמדה" (יר' ג , יט). ויש לפרש זאת: לא יצאה בגולה לעולם זאת שהיתה יושבת שאנן. מספד העשוי בבית האצל - הוא בית המלכות , כמו "ואל אצילי בני ישראל" (שמ' כד , יא) - מרוב הגזל והחמס שלהם , ואינם עושים דין לעשוקים. יקח מכם עמדתו - ותוקפו על אותו עון , שבעון צעקת האביונים ייחרב. ונחלף השי"ן של'שאנן' בצד"י מפני שאותיות ז"ס שר"צ מתחלפין , שיוצאין במוצא אחד. (יב) כי חלה לטוב - שאחזתה חיל כיולדה (ע"פ תה' מח , ז) בהיטב , אותה שהיא יושבת במרות - בגאוה גדולה. (יג) רתום המרכבה לרכש - והכינו לברוח. רתום - לשון אסירה וקשירה הוא , ואין לו דומה. כי בך נמצאו פשעי ישראל - שם היו נעשים הפסילים והצלמים. (יד) בעבור כן תתני שילוחים - ומתנות על ירושת גת , שהיא ממלכת פלשתים; שתהיו להם עובדי מס. ובתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל - שיכזבו להם וייהפכו , שתהיו לאויביהם. (טו) עוד אביא (בנוסחנו: אבי) לך היורש שיירשך , יושבת מרשה. עד עדולם יבוא כבוד ישראל - עדולם היא יושבת על הגבול , ושם יבואו האויבים וישללו כל כבוד ישראל , ויביאו אותו שם. (טז) הרחיבי קרחתך כנשר - כשמחליף כנפיו ונושרת כל נוצתו.