מאגר הכתר מיכה פרק ב עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק ב
[א] ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי־אָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ־לְאֵ֖ל יָדָֽם:
[ב] וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ: ס
[ג] לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁר לֹא־תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא:
[ד] בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק:
[ה] לָכֵן֙ לֹא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהוָֽה:
[ו] אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת:
[ז] הֶאָמ֣וּר בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַי֙ יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הֹלֵֽךְ:
[ח] וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה:
[ט] נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם:
[י] ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא־זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טָמְאָ֛ה תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ:
[יא] לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה:
[יב] אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם:
[יג] עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם: פ

פרק ב
(א) הוי חשבי און ופעלי - פירוש: זו הנבואה על שרים שלירושלם נאמר , שחושבים און על משכבותם ובבקר עושין אותה , כי יש לאל ידם. (ג) ולא תלכו רומה - בהרמות ראש. (ד) ביום ההוא ישא עליכם - פירוש: ביום ההוא ישא עליכם המושל משל , ויאמר: שדוד נשדונו , וחלק עמי המיר לאחרים; וכשנקווה שישובב שדינו אלינו , יחלק אותו לאחרים. (ו) אל תטיפו יטיפון - פירוש: אומר , כי הנביאים היו מוחלקים: היו מן הנביאים שהיו אומרים להם בני אדם: אל תטיפו! כלומר: אל תִנבאו לעם הזה! והם יטיפון , כלומר: מתנבאים; והיו מן הנביאים שלא היו מתנבאים לאלה , ולא היה משיג להם כלמות. (ז) האמור בית יעקב - פירוש: אתם , שרים , שתקָראו 'בית יעקב'; הקצר רוח יי' ואם אלה מעלליו - שיעשה לכם רע , אלא אם כן חטאתם לו? הלא (בנוסחנו: הלוא) תראו כי דברי יטיבו (לפנינו: ייטיבו) עם מי שילך ביושר! (ח) ואתמול עמי לאויב יקומם - פירוש: ואתמול , כלומר: קודם שחטאו עמי , כשבא עליהם האויב יקום עליהם למלחמה; עכשיו , לאחר שחטאו , ממול שלמה שרואים שהוא מושלך בדרך - אדר שלכם תפשיטון; שאומרים: אויבים עברו מזה הדרך , וכשראה זה הניח השלמה שלו , כמו כן אנו מניחין אדר שלנו. מעוברים בטח - פירוש: אפילו מאותן שעוברין לבטח , שאינם אויבים , יחשבו הם שהם אויבים וישובו , כמו אדם שישוב מן המלחמה. (ט) נשי עמי תגרשון - פירוש: יאמר לשרים , שעושין ניאוף עם הנשים ויבואו בעליהן ויגרשו אותם: אתם תגרמו , שנשי עמי תתגרשון מבית תענוגיה. (י) קומו ולכו בגלות , כי לא זאת המנוחה. בעבור טמאה הארץ יתחבל. וחבל נמרץ - דמיונו: "קללה נמרצת" (מ"א ב , ח). (יא) לו איש הלך רוח - פירוש: ואילו אותו האיש שניבא לך רוח ושקר כזב , אטיף לך ליין ולשכר - כלומר: היה מתנבא שתלך ליין ולשכר , והיה מטיף העם הזה - כלומר: זו הנבואה היה מקבל העם הזה , לפי שכך אהבו; על כן: (יב-יג) אסף אאסוף יעקב כלך - ולאחר שהם מקובצים יעלה הפורץ לפניהם , כלומר: ילכו בגלות. תהימנה - מרב אדם. ויעבר מלכם לפניהם - בגלות , בשביל שנסתלק הקדוש ברוך הוא מראשם משום מעשיהם הרעים. ויש ספרים שיש לשם הפסק בין אסף אאסוף לפסוק שלמעלה , ויפתר אחר כך הפרשה לימות המשיח.