פרק ב
[א]
הוי
חשבי־און
ופעלי
רע
על־משכבותם
באור
הבקר
יעשוה
כי
יש־לאל
ידם:
[ב]
וחמדו
שדות
וגזלו
ובתים
ונשאו
ועשקו
גבר
וביתו
ואיש
ונחלתו:
ס
[ג]
לכן
כה
אמר
יהוה
הנני
חשב
על־המשפחה
הזאת
רעה
אשר
לא־תמישו
משם
צוארתיכם
ולא
תלכו
רומה
כי
עת
רעה
היא:
[ד]
ביום
ההוא
ישא
עליכם
משל
ונהה
נהי
נהיה
אמר
שדוד
נשדנו
חלק
עמי
ימיר
איך
ימיש
לי
לשובב
שדינו
יחלק:
[ה]
לכן
לא־יהיה
לך
משליך
חבל
בגורל
בקהל
יהוה:
[ו]
אל־תטפו
יטיפון
לא־יטפו
לאלה
לא
יסג
כלמות:
[ז]
האמור
בית־יעקב
הקצר
רוח
יהוה
אם־אלה
מעלליו
הלוא
דברי
ייטיבו
עם
הישר
הלך:
[ח]
ואתמול
עמי
לאויב
יקומם
ממול
שלמה
אדר
תפשטון
מעברים
בטח
שובי
מלחמה:
[ט]
נשי
עמי
תגרשון
מבית
תענגיה
מעל
עלליה
תקחו
הדרי
לעולם:
[י]
קומו
ולכו
כי
לא־זאת
המנוחה
בעבור
טמאה
תחבל
וחבל
נמרץ:
[יא]
לו־איש
הלך
רוח
ושקר
כזב
אטף
לך
ליין
ולשכר
והיה
מטיף
העם
הזה:
[יב]
אסף
אאסף
יעקב
כלך
קבץ
אקבץ
שארית
ישראל
יחד
אשימנו
כצאן
בצרה
כעדר
בתוך
הדברו
תהימנה
מאדם:
[יג]
עלה
הפרץ
לפניהם
פרצו
ויעברו
שער
ויצאו
בו
ויעבר
מלכם
לפניהם
ויהוה
בראשם:
פ