פרק ג
[א]
וָאֹמַ֗ר
שִׁמְעוּ־נָא֙
רָאשֵׁ֣י
יַעֲקֹ֔ב
וּקְצִינֵ֖י
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
הֲל֣וֹא
לָכֶ֔ם
לָדַ֖עַת
אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט:
[ב]
שֹׂ֥נְאֵי
ט֖וֹב
וְאֹ֣הֲבֵי
רָ֑עה
רָ֑ע
גֹּזְלֵ֤י
עוֹרָם֙
מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם
וּשְׁאֵרָ֖ם
מֵעַ֥ל
עַצְמוֹתָֽם:
[ג]
וַאֲשֶׁ֣ר
אָכְלוּ֘
שְׁאֵ֣ר
עַמִּי֒
וְעוֹרָם֙
מֵעֲלֵיהֶ֣ם
הִפְשִׁ֔יטוּ
וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם
פִּצֵּ֑חוּ
וּפָֽרְשׂוּ֙
כַּאֲשֶׁ֣ר
בַּסִּ֔יר
וּכְבָשָׂ֖ר
בְּת֥וֹךְ
קַלָּֽחַת:
[ד]
אָ֚ז
יִזְעֲק֣וּ
אֶל־יְהוָ֔ה
וְלֹ֥א
יַעֲנֶ֖ה
אוֹתָ֑ם
וְיַסְתֵּ֨ר
פָּנָ֤יו
מֵהֶם֙
בָּעֵ֣ת
הַהִ֔יא
כַּאֲשֶׁ֥ר
הֵרֵ֖עוּ
מַעַלְלֵיהֶֽם:
פ
[ה]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־הַנְּבִיאִ֖ים
הַמַּתְעִ֣ים
אֶת־עַמִּ֑י
הַנֹּשְׁכִ֤ים
בְּשִׁנֵּיהֶם֙
וְקָרְא֣וּ
שָׁל֔וֹם
וַֽאֲשֶׁר֙
לֹא־יִתֵּ֣ן
עַל־פִּיהֶ֔ם
וְקִדְּשׁ֥וּ
עָלָ֖יו
מִלְחָמָֽה:
[ו]
לָכֵ֞ן
לַ֤יְלָה
לָכֶם֙
מֵֽחָז֔וֹן
וְחָשְׁכָ֥ה
לָכֶ֖ם
מִקְּסֹ֑ם
וּבָ֤אָה
הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙
עַל־הַנְּבִיאִ֔ים
וְקָדַ֥ר
עֲלֵיהֶ֖ם
הַיּֽוֹם:
[ז]
וּבֹ֣שׁוּ
הַחֹזִ֗ים
וְחָֽפְרוּ֙
הַקֹּ֣סְמִ֔ים
וְעָט֥וּ
עַל־שָׂפָ֖ם
כֻּלָּ֑ם
כִּ֛י
אֵ֥ין
מַעֲנֵ֖ה
אֱלֹהִֽים:
[ח]
וְאוּלָ֗ם
אָנֹכִ֞י
מָלֵ֤אתִי
כֹחַ֙
אֶת־ר֣וּחַ
יְהוָ֔ה
וּמִשְׁפָּ֖ט
וּגְבוּרָ֑ה
לְהַגִּ֤יד
לְיַֽעֲקֹב֙
פִּשְׁע֔וֹ
וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל
חַטָּאתֽוֹ:
פ
[ט]
שִׁמְעוּ־נָ֣א
זֹ֗את
רָאשֵׁי֙
בֵּ֣ית
יַעֲקֹ֔ב
וּקְצִינֵ֖י
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
הַֽמֲתַעֲבִ֣ים
מִשְׁפָּ֔ט
וְאֵ֥ת
כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה
יְעַקֵּֽשׁוּ:
[י]
בֹּנֶ֥ה
צִיּ֖וֹן
בְּדָמִ֑ים
וִירוּשָׁלִַ֖ם
בְּעַוְלָֽה:
[יא]
רָאשֶׁ֣יהָ׀
בְּשֹׁ֣חַד
יִשְׁפֹּ֗טוּ
וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙
בִּמְחִ֣יר
יוֹר֔וּ
וּנְבִיאֶ֖יהָ
בְּכֶ֣סֶף
יִקְסֹ֑מוּ
וְעַל־יְהוָה֙
יִשָּׁעֵ֣נוּ
לֵאמֹ֔ר
הֲל֤וֹא
יְהוָה֙
בְּקִרְבֵּ֔נוּ
לֹא־תָב֥וֹא
עָלֵ֖ינוּ
רָעָֽה:
[יב]
לָכֵן֙
בִּגְלַלְכֶ֔ם
צִיּ֖וֹן
שָׂדֶ֣ה
תֵחָרֵ֑שׁ
וִירוּשָׁלִַם֙
עִיִּ֣ין
תִּֽהְיֶ֔ה
וְהַ֥ר
הַבַּ֖יִת
לְבָמ֥וֹת
יָֽעַר:
פ
פרק ג
[א]
ואמר
שמעו נא
ראשי
יעקב
וקציני
בית
ישראל
הלוא
לכם
לדעת
את המשפט:
[ב]
שנאי
טוב
ואהבי
רעה
רע
גזלי
עורם
מעליהם
ושארם
מעל
עצמותם:
[ג]
ואשר
אכלו
שאר
עמי
ועורם
מעליהם
הפשיטו
ואת עצמתיהם
פצחו
ופרשו
כאשר
בסיר
וכבשר
בתוך
קלחת:
[ד]
אז
יזעקו
אל יהוה
ולא
יענה
אותם
ויסתר
פניו
מהם
בעת
ההיא
כאשר
הרעו
מעלליהם:
פ
[ה]
כה
אמר
יהוה
על הנביאים
המתעים
את עמי
הנשכים
בשניהם
וקראו
שלום
ואשר
לא יתן
על פיהם
וקדשו
עליו
מלחמה:
[ו]
לכן
לילה
לכם
מחזון
וחשכה
לכם
מקסם
ובאה
השמש
על הנביאים
וקדר
עליהם
היום:
[ז]
ובשו
החזים
וחפרו
הקסמים
ועטו
על שפם
כלם
כי
אין
מענה
אלהים:
[ח]
ואולם
אנכי
מלאתי
כח
את רוח
יהוה
ומשפט
וגבורה
להגיד
ליעקב
פשעו
ולישראל
חטאתו:
פ
[ט]
שמעו נא
זאת
ראשי
בית
יעקב
וקציני
בית
ישראל
המתעבים
משפט
ואת
כל הישרה
יעקשו:
[י]
בנה
ציון
בדמים
וירושלם
בעולה:
[יא]
ראשיה׀
בשחד
ישפטו
וכהניה
במחיר
יורו
ונביאיה
בכסף
יקסמו
ועל יהוה
ישענו
לאמר
הלוא
יהוה
בקרבנו
לא תבוא
עלינו
רעה:
[יב]
לכן
בגללכם
ציון
שדה
תחרש
וירושלם
עיין
תהיה
והר
הבית
לבמות
יער:
פ