פרק ג
[א]
וָאֹמַר
שִׁמְעוּ־נָא
רָאשֵׁי
יַעֲקֹב
וּקְצִינֵי
בֵּית
יִשְׂרָאֵל
הֲלוֹא
לָכֶם
לָדַעַת
אֶת־הַמִּשְׁפָּט:
[ב]
שֹׂנְאֵי
טוֹב
וְאֹהֲבֵי
רָעה
רָע
גֹּזְלֵי
עוֹרָם
מֵעֲלֵיהֶם
וּשְׁאֵרָם
מֵעַל
עַצְמוֹתָם:
[ג]
וַאֲשֶׁר
אָכְלוּ
שְׁאֵר
עַמִּי
וְעוֹרָם
מֵעֲלֵיהֶם
הִפְשִׁיטוּ
וְאֶת־עַצְמֹתֵיהֶם
פִּצֵּחוּ
וּפָרְשׂוּ
כַּאֲשֶׁר
בַּסִּיר
וּכְבָשָׂר
בְּתוֹךְ
קַלָּחַת:
[ד]
אָז
יִזְעֲקוּ
אֶל־יְהוָה
וְלֹא
יַעֲנֶה
אוֹתָם
וְיַסְתֵּר
פָּנָיו
מֵהֶם
בָּעֵת
הַהִיא
כַּאֲשֶׁר
הֵרֵעוּ
מַעַלְלֵיהֶם:
פ
[ה]
כֹּה
אָמַר
יְהוָה
עַל־הַנְּבִיאִים
הַמַּתְעִים
אֶת־עַמִּי
הַנֹּשְׁכִים
בְּשִׁנֵּיהֶם
וְקָרְאוּ
שָׁלוֹם
וַאֲשֶׁר
לֹא־יִתֵּן
עַל־פִּיהֶם
וְקִדְּשׁוּ
עָלָיו
מִלְחָמָה:
[ו]
לָכֵן
לַיְלָה
לָכֶם
מֵחָזוֹן
וְחָשְׁכָה
לָכֶם
מִקְּסֹם
וּבָאָה
הַשֶּׁמֶשׁ
עַל־הַנְּבִיאִים
וְקָדַר
עֲלֵיהֶם
הַיּוֹם:
[ז]
וּבֹשׁוּ
הַחֹזִים
וְחָפְרוּ
הַקֹּסְמִים
וְעָטוּ
עַל־שָׂפָם
כֻּלָּם
כִּי
אֵין
מַעֲנֵה
אֱלֹהִים:
[ח]
וְאוּלָם
אָנֹכִי
מָלֵאתִי
כֹחַ
אֶת־רוּחַ
יְהוָה
וּמִשְׁפָּט
וּגְבוּרָה
לְהַגִּיד
לְיַעֲקֹב
פִּשְׁעוֹ
וּלְיִשְׂרָאֵל
חַטָּאתוֹ:
פ
[ט]
שִׁמְעוּ־נָא
זֹאת
רָאשֵׁי
בֵּית
יַעֲקֹב
וּקְצִינֵי
בֵּית
יִשְׂרָאֵל
הַמֲתַעֲבִים
מִשְׁפָּט
וְאֵת
כָּל־הַיְשָׁרָה
יְעַקֵּשׁוּ:
[י]
בֹּנֶה
צִיּוֹן
בְּדָמִים
וִירוּשָׁלִַם
בְּעַוְלָה:
[יא]
רָאשֶׁיהָ׀
בְּשֹׁחַד
יִשְׁפֹּטוּ
וְכֹהֲנֶיהָ
בִּמְחִיר
יוֹרוּ
וּנְבִיאֶיהָ
בְּכֶסֶף
יִקְסֹמוּ
וְעַל־יְהוָה
יִשָּׁעֵנוּ
לֵאמֹר
הֲלוֹא
יְהוָה
בְּקִרְבֵּנוּ
לֹא־תָבוֹא
עָלֵינוּ
רָעָה:
[יב]
לָכֵן
בִּגְלַלְכֶם
צִיּוֹן
שָׂדֶה
תֵחָרֵשׁ
וִירוּשָׁלִַם
עִיִּין
תִּהְיֶה
וְהַר
הַבַּיִת
לְבָמוֹת
יָעַר:
פ