מאגר הכתר מיכה פרק ד עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ד
[א] וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶה הַ֣ר בֵּית־יְהוָ֤ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים:
[ב] וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה וְאֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם:
[ג] וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה:
[ד] וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד כִּי־פִ֛י יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר:
[ה] כִּ֚י כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: פ
[ו] בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי:
[ז] וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם: פ
[ח] וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת יְרוּשָׁלִָֽם:
[ט] עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה:
[י] ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ:
[יא] וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ:
[יב] וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה:
[יג] ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
[יד] עַתָּה֙ תִּתְגֹּדֲדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל: ס

פרק ד
(א) יהיה הר בית יי' נכון בראש ההרים - כנגד שאמר למעלה "והר הבית לבמות יער" (מי' ג , יב) , חזר ואמר כאן: יהיה הר בית יי' נכון בראש ההרים ונשא (בנוסחנו נוסף 'הוא'; ראה יש' ב , ב) מגבעות. ונהרו אליו (בנוסחנו: עליו) - במקום שעבדו שם הגוים את אלהיהם על ההרים ועל הגבעות (ע"פ דב' יב , ב) , עכשיו ימאסון איש את אלהיו (ע"פ יש' לא , ז) ואמרו בלבם: (ב) לכו ונעלה אל הר יי' אל (בנוסחנו: ואל) בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה. תצא - לשון הווה הוא; 'אישט' בלעז. (ג) ושפט בין עמים רבים - ושפט הקדוש ברוך הוא בין כל העמים עד מרחוק (ע"פ דה"ב כו , טו). לאיתים - 'קולטרש' בלעז (להב המחרשה). למזמרות - 'שרפש' בלעז. (ו-ז) אוספה הצולעה - ארפא הצוליעה; כמו "ואספתו מצרעתו" (מ"ב ה , ו); היא כנסת ישראל הצוליעה בגלות. והנדחה אקבצה - לפי שהיא נדחה בגלות , אקבץ אותה. ואשר הריעותי לה כל כך בעונה - ומלך יי' עליהם (בנוסחנו נוסף 'בהר ציון') מעתה ועד עולם. (ח) ואתה מגדל עדר עופל בת ציון עדיך תאתה - מגדל הוא בית המקדש של עדר ישראל. עופל הוא היכל בת ציון; והוא כמו "ויבא אל העופל" (מ"ב ה , כד). עדיך תאתה - עדיין אתה עתיד לבוא בכבודך הראשון , ובאה הממשלה הראשונה - שעד שלא נחלקה מלכות בית יהודה וישראל היו כולם ממלכה אחת , וכולם עולים לרגל בבית המקדש; כמו כן יהיו עדיין כשישובו מן הגליות. וכן יחזקאל הוא אומר: "לא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשני (בנוסחנו: לשתי) ממלכות עוד" (לז , כב). (ט) עתה למה תריעי ריע - אבל עתה , כל זמן שאתה בגלות , למה את מתחברת לאומות , למצרים ולאשור ולכשדים , לעבוד עבודה זרה שלהם? המלך אין בך ואם (בנוסחנו: אם) יועצך אבד - בתמיה: אם אין לך מלך ויועץ שיעזור לך , אתה הולך למלכי האומות לעזרה? בשביל כך אחזיקך (לפנינו: החזיקך) חיל כיולדה. (י) חולי - 'טרמבלא' בלעז. וגוחי - 'דקלינטי' (בלעז). וגוחי - כמו 'הגוחה ברשות הרבים' (ראה מו"ק ז , א). תצאי מקריה - מקרית ירושלם. (יא) האומרים תחנף - שהם חניפים ורשעים , לפיכך תחזינה עינינו במפלת ציון. (יב) כי קיבצם כעמיר גורנה - אשור שהגלה את ישראל שלש גליות והיה למוד לבוא עליהם , והוא לא ידע שהקדוש ברוך הוא חשב עליו שכשיקבצנו שם כעמיר הנקבץ בגורן - לדֻשן שם כמו שדשין העומר והעמיר. (יג) כי קרנך אשים ברזל - לנגח בהם האומות. ופרסותיך אשים נחושה - לפי שתדיק בהם עמים רבים. (יד) עתה תתגודדי בת גדוד - לאשור הוא אומר: עתה תתגודדי גדודים כדי לצור את ישראל במצור.