מאגר הכתר מיכה פרק ד עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ד
(א) והיה באחרית הימים וכו' - הטעם: בבנין בית שני; וכמו זה הספור אמר ישעיה על זמן חזקיה (ראה יש' ב , ב - ד) , וכזה יהיה בבנין בית שלישי , וגם כן היה בימי חשמונאי ובניו. (ו) ואשר הרעותי - גם זה תואר לצולעה ולנדחה; כלומר: ואשר הרעותי לה. וכל זה על גאולתם ועל יד החיה השנית (ראה דנ' ח , ה - ז). (ח) ואתה מגדל עדר וכו' - אחר שיעד להם בנין בית שני על יד החיה השנית (ראה דנ' ז) , שמלכה כמו שלשים שנה , רצה לצרף לזה קצת ענינים קרו בזמן בית שני; ולכן יאמר הנביא הזה , כי כמו שהיה להם ממשלה ראשונה והצלחה בזמן בית ראשון , ובאחרית נשחתו וגלו לבבל , ואחר יצאו משם ויבאו לירושלם בזמן בית שני וישובו לממשלה - כמו שכבר יעדתי לכם - הנה כמו כן יקרה להם בזמן בית שני השחתות עצומות , ואחר ישובו לממשלה. וזה יהיה על יד מלכי יון , שהוא החיה השלישית (ראה דנ' ח , כא). ועל זה התחיל: (יא) ועתה נאספו עליך גוים רבים - כי נאספו מלכי יון ורבים מלכים עמם להשחית ירושלם , והתגברו חשמונאי ובניו ונצחום , כמו שמפורסם וכמו שכתוב בארכה בספר יוסיפון (ע' 84 - 86 ). ואע"פ שמלכים רבים , הנה המלך העז היה אנטיוכוס , כי הוא היה במלכי יון כמו נבוכד נצר במלכי אשור , והוא השחית עם לאין מספר מישראל , ונשתמדו רבים לאין מספר , כי עשה צלם זהב כמו שעשה נבוכד נצר (ראה דנ' ג) וציוה להשתחוות לו (ראה יוסיפון ע' 66 ). וזה המלך נקרא בדברי יחזקאל 'גוג ומגוג' , ועל זה בפרט תחלת נבואת יחזקאל באמרו "בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג" וכו' (לח , ב); כי פרסיים וכושיים רבים וזולתם נתחברו עמו , כי נפל פחדו עליהם (ע"פ תה' קה , לח). ועל זה אמר יואל "ונתתי מופתים בשמים ובארץ" וכו' (ג , ג) , כמו שכתוב ביוסיפון (ע' 67 ): נראה מופת בירושלם; וגם על זה יאמר זה מיכה כל הפרשה הזאת. וכן צפניה , באמרו "והשארתי בקרבך עם עני ודל" וכו' (צפ' ג , יב). וכן זכריה אמר על זה פרשיות ונבואות , כמו שאבאר שם (זכ' ט). ובכלל , כי יחזקאל ויואל ומיכה וצפניה וזכריה - אלו החמשה הודיעו לנו ענין מלכות יון; והעז בכלם - המלך אנטיוכוס. והנצוח המופלא היה זה , כי מת באותה מלחמה מיתה משונה (ראה יוסיפון ע' 84 - 85 ). (יד) ועל צרות ומצוקות ישראל בזמן זה המלך אמר זה הנביא לקהלתנו: עתה תתגודדי - מטעם גדוד; כלומר , שתתחזק להלחם עם זה. וכן עשו מתתיהו ובנו יהודה שהיו ראשי הכהנים הנקראים 'בני חשמונאי' , ובהצלחה הזאת נעשה חנוכה. ועל זה אמ' אמר: מצור שם עלינו; ועל זה אמר גם כן "לכן יתנם עד עת יולדה ילדה" (מי' ה , ב) , כי זה אנטיוכוס ושר צבאו פוליפוס עשו רע לנו יותר מנבוכד נצר , וגברו על כל האומות. וכן על ענין זה אמר: בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל - כי הפושעים פריצי עמנו נתחברו עמו והצרו לנו יותר מהם , והם היו מפתים אותו להצר לנו יותר. ובפרט מבואר ביוסיפון (ראה ע' 77 - 78 ) , כי פושע אחד נלחם עם מתתיה הראש והכהו , אבל באחרית הרגוֹ מתתיה. וגם זה רומז לענין מיוחד כתוב ביוסיפון (ע' 68 - 69 ) , כי היה שם ישיש אחד שופט ומנהיג ישראל והיה שמו אלעזר הכהן , והוא היה ראש השבעים זקנים שהעתיקו כל כתבי הקדש ללשון יוני בימי תלמי המלך , שהיה מלך יון קודם אנטיוכוס (ראה שם ע' 64 - 66 ). וכאשר מלך אנטיוכוס ושר צבאו פוליפוס , לקחו זה הישיש אלעזר ובקשו ממנו שישתחוה לצלם הזהב ולא אבה , ואז אסרוהו והכוהו בשוטים ובמיני אכזריות ומת , כמו שמבואר ביוסיפון בארכה (ע' 68 - 69 ). ומה נבקש אחרי זה פירוש למה שכתוב כאן: בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל?! והנה כל היהודים והנוצרים מאמינים בדברי יוסיפון.