פרק ו
[א]
שִׁמְעוּ־נָ֕א
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה
אֹמֵ֑ר
ק֚וּם
רִ֣יב
אֶת־הֶהָרִ֔ים
וְתִשְׁמַ֥עְנָה
הַגְּבָע֖וֹת
קוֹלֶֽךָ:
[ב]
שִׁמְע֤וּ
הָרִים֙
אֶת־רִ֣יב
יְהוָ֔ה
וְהָאֵתָנִ֖ים
מ֣וֹסְדֵי
אָ֑רֶץ
כִּ֣י
רִ֤יב
לַֽיהוָה֙
עִם־עַמּ֔וֹ
וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל
יִתְוַכָּֽח:
[ג]
עַמִּ֛י
מֶה־עָשִׂ֥יתִי
לְךָ֖
וּמָ֣ה
הֶלְאֵתִ֑יךָ
עֲנֵ֥ה
בִֽי:
[ד]
כִּ֤י
הֶעֱלִתִ֙יךָ֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
וּמִבֵּ֥ית
עֲבָדִ֖ים
פְּדִיתִ֑יךָ
וָאֶשְׁלַ֣ח
לְפָנֶ֔יךָ
אֶת־מֹשֶׁ֖ה
אַהֲרֹ֥ן
וּמִרְיָֽם:
[ה]
עַמִּ֗י
זְכָר־נָא֙
מַה־יָּעַ֗ץ
בָּלָק֙
מֶ֣לֶךְ
מוֹאָ֔ב
וּמֶה־עָנָ֥ה
אֹת֖וֹ
בִּלְעָ֣ם
בֶּן־בְּע֑וֹר
מִן־הַשִּׁטִּים֙
עַד־הַגִּלְגָּ֔ל
לְמַ֕עַן
דַּ֖עַת
צִדְק֥וֹת
יְהוָֽה:
[ו]
בַּמָּה֙
אֲקַדֵּ֣ם
יְהוָ֔ה
אִכַּ֖ף
לֵאלֹהֵ֣י
מָר֑וֹם
הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ
בְעוֹל֔וֹת
בַּעֲגָלִ֖ים
בְּנֵ֥י
שָׁנָֽה:
[ז]
הֲיִרְצֶ֤ה
יְהוָה֙
בְּאַלְפֵ֣י
אֵילִ֔ים
בְּרִֽבֲב֖וֹת
נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן
הַאֶתֵּ֤ן
בְּכוֹרִי֙
פִּשְׁעִ֔י
פְּרִ֥י
בִטְנִ֖י
חַטַּ֥את
נַפְשִֽׁי:
[ח]
הִגִּ֥יד
לְךָ֛
אָדָ֖ם
מַה־טּ֑וֹב
וּמָֽה־יְהוָ֞ה
דּוֹרֵ֣שׁ
מִמְּךָ֗
כִּ֣י
אִם־עֲשׂ֤וֹת
מִשְׁפָּט֙
וְאַ֣הֲבַת
חֶ֔סֶד
וְהַצְנֵ֥עַ
לֶ֖כֶת
עִם־אֱלֹהֶֽיךָ:
ס
[ט]
ק֤וֹל
יְהוָה֙
לָעִ֣יר
יִקְרָ֔א
וְתוּשִׁיָּ֖ה
יִרְאֶ֣ה
שְׁמֶ֑ךָ
שִׁמְע֥וּ
מַטֶּ֖ה
וּמִ֥י
יְעָדָֽהּ:
[י]
ע֗וֹד
הַאִשׁ֙
בֵּ֣ית
רָשָׁ֔ע
אֹצְר֖וֹת
רֶ֑שַׁע
וְאֵיפַ֥ת
רָז֖וֹן
זְעוּמָֽה:
[יא]
הַאֶזְכֶּ֖ה
בְּמֹ֣אזְנֵי
רֶ֑שַׁע
וּבְכִ֖יס
אַבְנֵ֥י
מִרְמָֽה:
[יב]
אֲשֶׁ֤ר
עֲשִׁירֶ֙יהָ֙
מָלְא֣וּ
חָמָ֔ס
וְיֹשְׁבֶ֖יהָ
דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר
וּלְשׁוֹנָ֖ם
רְמִיָּ֥ה
בְּפִיהֶֽם:
[יג]
וְגַם־אֲנִ֖י
הֶחֱלֵ֣יתִי
הַכּוֹתֶ֑ךָ
הַשְׁמֵ֖ם
עַל־חַטֹּאתֶֽךָ:
[יד]
אַתָּ֤ה
תֹאכַל֙
וְלֹ֣א
תִשְׂבָּ֔ע
וְיֶשְׁחֲךָ֖
בְּקִרְבֶּ֑ךָ
וְתַסֵּג֙
וְלֹ֣א
תַפְלִ֔יט
וַאֲשֶׁ֥ר
תְּפַלֵּ֖ט
לַחֶ֥רֶב
אֶתֵּֽן:
[טו]
אַתָּ֥ה
תִזְרַ֖ע
וְלֹ֣א
תִקְצ֑וֹר
אַתָּ֤ה
תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙
וְלֹא־תָס֣וּךְ
שֶׁ֔מֶן
וְתִיר֖וֹשׁ
וְלֹ֥א
תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן:
[טז]
וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר
חֻקּ֣וֹת
עָמְרִ֗י
וְכֹל֙
מַעֲשֵׂ֣ה
בֵית־אַחְאָ֔ב
וַתֵּלְכ֖וּ
בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם
לְמַעַן֩
תִּתִּ֨י
אֹתְךָ֜
לְשַׁמָּ֗ה
וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙
לִשְׁרֵקָ֔ה
וְחֶרְפַּ֥ת
עַמִּ֖י
תִּשָּֽׂאוּ:
פ
פרק ו
(א)
שמעו
נא
-
ישראל
,
את
אשר
יי'
אומר:
קום
ריב
עם
הקדוש
ברוך
הוא
עד
שישמעו
ההרים
,
ותשמענה
הגבעות
קולך.
(ג)
עמי
מה
עשיתי
לך
ומה
צויתי
אותך
,
עד
שהלאיתיך
-
כלומר:
שהוגעתיך?
ענה
בי
-
כלומר:
העד
בי!
(ה)
עמי
זכר
נא
מה
יעץ
בלק
מלך
מואב
ומה
ענה
אותו
בלעם
בן
בעור
,
ומה
עשיתם
לי
בשיטים
ובגלגל!
(ו-ז)
ואם
תאמרו:
בשביל
זה
עון
,
במה
אקדם
יי'
ואכף
ראש
לאלהי
מרום?
אם
אקדמנו
בעולות
ובעגלים
בני
שנה?
ואם
ירצה
יי'
באלפי
אלים
(בנוסחנו:
אילים)
,
ברבבות
נחלי
שמן?
ואם
אתן
בכורי
בעבור
פשעי
,
ופרי
בטני
בעבור
חטאת
נפשי?
(ח)
הגיד
לך
אדם
מה
טוב
-
פירוש:
לא
ירצה
הקדוש
ברוך
הוא
לא
זבחים
ולא
עולות
,
אלא
זה
ירצה:
עשות
משפט
וצדקה
,
ואהב
חסד
,
והצנע
לכת
עם
אלהיך.
(ט)
קול
יי'
לעיר
יקרא
-
פירוש:
קול
שלהקדוש
ברוך
הוא
לעיר
יקרא
,
וכך
יאמר:
שמעו
מטה
תוכחה
,
ומי
יעד
אותה
לבוא;
כלומר:
מי
נתן
הזמן.
ותושיה
יראה
שמך
-
פירוש:
ומי
שיש
בו
חכמה
יראה
שמך
,
כלומר:
יראה
פעלך
,
ואינו
צריך
לזו
הקריאה.
(י)
עוד
האיש
בבית
(בנוסחנו:
בית)
רשע
-
פירוש:
על
כל
הרעות
אשר
עשיתם
,
עדיין
ביתכם
בית
רשע
ואוצרות
רשע.
ואיפת
רזון
זעומה
-
פירוש:
מקוללת;
ודמיונו:
"זעום
יי'
יפול
שם"
(מש'
כב
,
יד).
(יא-יב)
האזכה
במאזני
רשע
-
פירוש:
זה
העֹשר
שיש
להם
,
כמו
שנאמר:
אשר
עשיריה
מלאו
חמס.
אין
מי
שיאמר
כי
לא
זכיתי
,
כי
בשביל
מאזני
רשע
שהיו
לי;
אלא
שהלכתי
ביושר.
(יג)
ועל
כן
אני
החיליתי
אותם
והכיתי
אותם.
(יד)
וישחך
מקרבך
(לפנינו:
בקרבך)
-
פירוש:
וישח
אותך
מקרבך;
כלומר:
בגלוי.
ותסג
ולא
תפליט
-
פירוש:
תהיו
נשותיכם
הרות
ולא
תלדו
,
ואשר
תלדו
-
לחרב
אתן.
(טז)
וישתמר
חקות
עמרי
-
פירוש:
כל
זו
הרעה
תבוא
עליכם
,
ועדיין
תשמרו
חקות
עמרי!
וחרפת
עמי...
-
יש
מפרשים:
וחרפת
עמים
תשאו;
ויש
מפרשים
,
שאומר
לשרים:
וחרפת
עמי
ישראל
תשאו.