מאגר הכתר מיכה פרק ו עם פירוש רש"י

פרק ו
(א) את ההרים - את האבות; הגבעות - האמהות (ראה ר"ה יא , א). (ג) [מה עשיתי לך - תן לבך להכיר מה טובה עשיתי לך , ומה הלאיתיך עליה בעבודתי. וענה בי - העד בי.] (ד) כי העליתיך - אע"פ שעשיתי לך כל הטובה הזאת , לא הלאיתיך בעבודה גדולה ובקרבנות גדולים. את משה אהרן ומרים - תירגם יונתן: "משה לאלפא מסורת דינין , ואהרן לכפרא על עמא , ומרים לאוראה לנשיא". (ה) ומה ענה אותו בלעם [בן בעור] - "ומה אזעם לא זעם יי'" (במ' כג , ח): שלא כעסתי כל אותן הימים (ראה ברכות ז , א). מן השטים - שחטאתם לי שם , דעו צדקותיי , שלא מנעתי טובתי ועזרתי מכם עד שהבאתי אתכם לגלגל וכבשתי לפניכם שם את הארץ. (ו-ז) [במה אקדם וגו' - הרי זה חוזר לפרש "מה הלאיתיך" (לעיל , ג) על כל טובתי , אם נתת לבך לדאג: במה אקדם את המקום על כל גמוליו הטובים , שיתרצה להתפייס? אפילו באלפי אילים , או בפרי בטני וב בכורי - אינך צריך לדאג על כך; "הגיד לך" מה הוא דורש: "עשות משפט" וגו' (להלן , ח); הרי לא הלאיתיך.] אכף - אהיה כפוף. נחלי שמן - למנחות. האתן בכורי קרבן לפשעי? (ח) הגיד לך הקדוש ברוך הוא , [אתה , ] האדם , מה טוב לך לעשות. והצנע לכת - "והוי צניע להלכא בדחלתא דאלהך" (ת"י). דבר אחר: והצנע לכת - לא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם; מדת בשר ודם - אדם מבייש את חבירו ברבים ובא לפייסו , אומר לו: איני מתרצה לך עד שיבאו פלוני ופלוני שבזיתני [וחרפתני] בפניהם; אבל הקדוש ברוך הוא אין חפץ אלא שישוב אליו בינו לבין עצמו (ראה פר"כ כד , יב). (ט) קול יי' לעיר יקרא - "קל נבייא דיי' על קרתא מכלן" (ת"י) - מכריזין להם תשובה. ותושיה יראה שמך - ותושיה קורא; יקרא להם הנביא אשר רואה את שמך - אשר נותן לב להתבונן ולראות דרכיך. 'ותושיה' מוסב על 'יקרא' שלמעלה הימנו. שמעו מטה ומי יעדה - הטו אזן ושמעו. מטה - הפורענות אשר תרדה אתכם , שהנביאים מתרים בכם; ושמעו מי הוא אשר ייעד אותו הפורענות , אם יכולת בידו לקיים מה שגוזר. ויונתן לא כן תירגם. (י) עוד האיש בית רשע ואוצרות רשע. האיש - נקודה הה"י פתח , לפי שהוא תמוה; וכך פירושו: עוד - לשון אורך ימים הוא; האיש - כמו 'היש'; ובדברי הימים מצינו "אישי" (דה"א ב , יג) אבי דוד במקום "ישי" (שם , יב ועוד) , אף כאן איש במקום 'יש'; וכן בשמואל "אם איש להמין ולהשמיל" (ש"ב יד , יט) - אם יש להמין ולהשמיל; ויונתן כן תירגם: "האית"; היעלה בלבבם שיתקיים בית רשע לאורך ימים , ואוצרות הרשע , ואיפת רזון הזעומה?! - מדה קטנה , שעשיריכם מרמים בה את העניים ומביאין אותן לידי רזון , והיא זעומה באפו של הקדוש ברוך הוא. (יג) החליתי הכותך - האנשתי מכותיך: חזקות וחולות ואנושות. השמם - להשמימך על חטאותיך. (יד) וישחך בקרבך - המאכל אשר תאכל , אכניס בו מאֵירה בתוך המעיים , ויגרום לך חולי , שתהא חולה והולך שחוח. וכן מפרש אותו בסיפרי (ספ"ד מ): מניין אף בתוך המעיים? תלמוד לומר: וישחך בקרבך. בפרשת 'והיה עקב תשמעון' , במדרש "תמיד עיני יי' אלהיך בה" (דב' יא , יב). ואף יונתן תירגם כן: "ויהא לך למרע מחא במעך". ותשג (בנוסחנו: ותסג) - את אויביך המוליכים בניך ובנותיך בשבי , ולא תפלטם; ואם תפלטם , סופם לחרב. ומשמו של רבי מנחם שמעתי: ותשג ולא תפלט (בנוסחנו: תפליט) - ותשג לתאות תשמיש , ולא יהא בך כח לפלט שכבת זרע; ואם תפלטם - סופה לחרב אתנם. ויונתן תרגם לשון הראשון. (טז) וישתמר חוקות עמרי - וידעתי כי לא תשמעו אלי , כי ישתמר על ידיכם וביניכם כל חוקות עמרי ואחאב. [למען תתי אותך לשממה - מזל הוא לכם ללכת במועצות ותחרבו.] וחרפת עמי תשאו - אתם תקבלו עון החרפה שאומות העולם מחרפים את עמי , שהעידה בהם תורה על כך "לא יהיה לך... איפה ואיפה" (דב' כה , יד) , והם אינם שומרים.