פרק ו
[א]
שִׁמְעוּ־נָ֕א
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה
אֹמֵ֑ר
ק֚וּם
רִ֣יב
אֶת־הֶהָרִ֔ים
וְתִשְׁמַ֥עְנָה
הַגְּבָע֖וֹת
קוֹלֶֽךָ:
[ב]
שִׁמְע֤וּ
הָרִים֙
אֶת־רִ֣יב
יְהוָ֔ה
וְהָאֵתָנִ֖ים
מ֣וֹסְדֵי
אָ֑רֶץ
כִּ֣י
רִ֤יב
לַֽיהוָה֙
עִם־עַמּ֔וֹ
וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל
יִתְוַכָּֽח:
[ג]
עַמִּ֛י
מֶה־עָשִׂ֥יתִי
לְךָ֖
וּמָ֣ה
הֶלְאֵתִ֑יךָ
עֲנֵ֥ה
בִֽי:
[ד]
כִּ֤י
הֶעֱלִתִ֙יךָ֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
וּמִבֵּ֥ית
עֲבָדִ֖ים
פְּדִיתִ֑יךָ
וָאֶשְׁלַ֣ח
לְפָנֶ֔יךָ
אֶת־מֹשֶׁ֖ה
אַהֲרֹ֥ן
וּמִרְיָֽם:
[ה]
עַמִּ֗י
זְכָר־נָא֙
מַה־יָּעַ֗ץ
בָּלָק֙
מֶ֣לֶךְ
מוֹאָ֔ב
וּמֶה־עָנָ֥ה
אֹת֖וֹ
בִּלְעָ֣ם
בֶּן־בְּע֑וֹר
מִן־הַשִּׁטִּים֙
עַד־הַגִּלְגָּ֔ל
לְמַ֕עַן
דַּ֖עַת
צִדְק֥וֹת
יְהוָֽה:
[ו]
בַּמָּה֙
אֲקַדֵּ֣ם
יְהוָ֔ה
אִכַּ֖ף
לֵאלֹהֵ֣י
מָר֑וֹם
הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ
בְעוֹל֔וֹת
בַּעֲגָלִ֖ים
בְּנֵ֥י
שָׁנָֽה:
[ז]
הֲיִרְצֶ֤ה
יְהוָה֙
בְּאַלְפֵ֣י
אֵילִ֔ים
בְּרִֽבֲב֖וֹת
נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן
הַאֶתֵּ֤ן
בְּכוֹרִי֙
פִּשְׁעִ֔י
פְּרִ֥י
בִטְנִ֖י
חַטַּ֥את
נַפְשִֽׁי:
[ח]
הִגִּ֥יד
לְךָ֛
אָדָ֖ם
מַה־טּ֑וֹב
וּמָֽה־יְהוָ֞ה
דּוֹרֵ֣שׁ
מִמְּךָ֗
כִּ֣י
אִם־עֲשׂ֤וֹת
מִשְׁפָּט֙
וְאַ֣הֲבַת
חֶ֔סֶד
וְהַצְנֵ֥עַ
לֶ֖כֶת
עִם־אֱלֹהֶֽיךָ:
ס
[ט]
ק֤וֹל
יְהוָה֙
לָעִ֣יר
יִקְרָ֔א
וְתוּשִׁיָּ֖ה
יִרְאֶ֣ה
שְׁמֶ֑ךָ
שִׁמְע֥וּ
מַטֶּ֖ה
וּמִ֥י
יְעָדָֽהּ:
[י]
ע֗וֹד
הַאִשׁ֙
בֵּ֣ית
רָשָׁ֔ע
אֹצְר֖וֹת
רֶ֑שַׁע
וְאֵיפַ֥ת
רָז֖וֹן
זְעוּמָֽה:
[יא]
הַאֶזְכֶּ֖ה
בְּמֹ֣אזְנֵי
רֶ֑שַׁע
וּבְכִ֖יס
אַבְנֵ֥י
מִרְמָֽה:
[יב]
אֲשֶׁ֤ר
עֲשִׁירֶ֙יהָ֙
מָלְא֣וּ
חָמָ֔ס
וְיֹשְׁבֶ֖יהָ
דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר
וּלְשׁוֹנָ֖ם
רְמִיָּ֥ה
בְּפִיהֶֽם:
[יג]
וְגַם־אֲנִ֖י
הֶחֱלֵ֣יתִי
הַכּוֹתֶ֑ךָ
הַשְׁמֵ֖ם
עַל־חַטֹּאתֶֽךָ:
[יד]
אַתָּ֤ה
תֹאכַל֙
וְלֹ֣א
תִשְׂבָּ֔ע
וְיֶשְׁחֲךָ֖
בְּקִרְבֶּ֑ךָ
וְתַסֵּג֙
וְלֹ֣א
תַפְלִ֔יט
וַאֲשֶׁ֥ר
תְּפַלֵּ֖ט
לַחֶ֥רֶב
אֶתֵּֽן:
[טו]
אַתָּ֥ה
תִזְרַ֖ע
וְלֹ֣א
תִקְצ֑וֹר
אַתָּ֤ה
תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙
וְלֹא־תָס֣וּךְ
שֶׁ֔מֶן
וְתִיר֖וֹשׁ
וְלֹ֥א
תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן:
[טז]
וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר
חֻקּ֣וֹת
עָמְרִ֗י
וְכֹל֙
מַעֲשֵׂ֣ה
בֵית־אַחְאָ֔ב
וַתֵּלְכ֖וּ
בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם
לְמַעַן֩
תִּתִּ֨י
אֹתְךָ֜
לְשַׁמָּ֗ה
וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙
לִשְׁרֵקָ֔ה
וְחֶרְפַּ֥ת
עַמִּ֖י
תִּשָּֽׂאוּ:
פ
פרק ו
(ב)
שמעו
הרים
את
ריב
יי'
-
דוגמת
"האזינו
השמים
ואדברה"
(דב'
לב
,
א).
(ג)
עמי
,
זכור
נא
בטובה
שעשיתי
לך
ולא
הלאיתיך
-
לומר:
שלם
לי
גמול
על
כל
הטובה
שעשיתי
לך.
(ד)
ואשלח
לפניך
את
משה
ואת
אהרן
ומרים:
משה
-
להורות
לכם
דרך
התורה
,
אהרן
-
לכפר
עונותיכם
,
מרים
-
להורות
לנשים.
(ה)
מן
השיטים
ועד
(בנוסחנו:
עד)
הגלגל
-
עונה
על
זכר
נא
מה
יעץ
ו"מה
עשיתי
לך"
(לעיל
,
ג)
מן
השיטים
ועד
הגלגל:
שחטאתם
בשיטים
והייתם
חייבים
כלייה
ומחלתי
על
עוונותיכם
,
והבאתי
אתכם
בגלגל
ועשיתי
לכם
כמה
ניסים
עד
שכבשתי
לפניכם
שלשים
ואחד
מלכים
(ראה
יהו'
יב).
(ו)
ובכל
אלה
הטובות
שעשיתי
לך
היה
ראוי
לך
לומר:
במה
אקדם
את
יי'?
אכף
לאלהי
מרום
-
כמו
'אֶכּף'
,
ונתחלף
הסגול
בחרק.
(ז)
ברבבות
נחלי
שמן
-
לנסכים.
האתן
בכורי
בעבור
פשעי
-
ויתכפר
לי?
כל
זה
לא
דיי
לי!
(ח)
הגיד
לך
אדם
-
זהו
הנביא.
מה
טוב
בעיני
יי'
ומה
הוא
דורש
ממך
-
אינו
רוצה
לייגעך
בזבחים
(ראה
יש'
מג
,
כג)
,
כי
אם
עשות
משפט
ואהבת
חסד
והצנע
לכת
עם
אלהיך
-
שתלך
בצניעות
לפניו
,
שלא
תעשה
להראות
לאחרים;
כי
השם
אוהב
הענוה
יותר
מכל
דבר.
והצנע
-
שם
הפועל;
וגם
לכת.
(ט)
קול
יי'
לעיר
יקרא
-
לעיר
הממלכה;
וכך
מזהיר
אתכם:
תושיה
,
שהיא
עצת
הנביא
,
יראה
שמך
-
ישים
לבך
לשמוע
עצתו
טרם
שיבוא
יום
הנקם.
שמעו
מטה
פורענות
ודעו
מי
יעדה
וזימנה
לבוא
אליכם
-
שהיכולת
בידו
לעשות
,
ותיראו
ממנו
בטרם
תבוא.
וי"ו
ותושיה
יתירה
,
כמו
"ואיה
וענה"
(בר'
לו
,
כד);
ורבים
כמוהו.
(י)
עוד
-
הראוי
שיתקיים
האיש
בביתו
הנקרא
'רשע'
,
ויש
שם
אוצרות
מגזל
ומחמס?
איפת
הרזון
שלהם
היא
זעומה
-
שחיסרוה
ומיעטוה;
ומחמת
חסרונה
נקראת
'איפת
רזון'.
(יא)
האמצא
שום
זכות
במקום
שיש
מאזני
רשע
ושקלי
מרמה
-
שהקטינו
האיפות
והגדילו
השקלים?!
(ראה
עמ'
ח
,
ה).
(יג)
וגם
אני
החלתי
(בנוסחנו:
הֶחֱליתי)
הכותך
-
חיוג
(שלשה
ס"ד
ע' 78
:
'חלה')
ובן
גאנח
(ראה
רקמה
ע'
שע)
היה
נקוד
בספרם
הָחֳלתי
,
כמו
"כי
הָחֳלֵתי"
(בנוסחנו:
הָחֳלֵיתי;
מ"א
כב
,
לד)
דאחאב
,
ואמרו
שהוא
פוֹעַל
'שלא
הוזכר
שם
פועלו'
,
ובא
על
משקל
"הראית"
(דב'
ד
,
לה);
שהחלתי
אותך
להכות
אותך.
השמם
-
אותך
על
חטאותיך
(בנוסחנו:
חטאתך).
(יד)
וישחך
בקרבך
-
שרשו
'שחה';
כמו
"שחי
ונעברה"
(יש'
נא
,
כג)
על
משקל
"ראי...
בניך"
(ראה
מ"א
יז
,
כג);
וישחך
היה
ראוי
בחרק
ביו"ד
,
כמו
'ויבנך'
,
אלא
שנתחלף
בסגול;
והוא
מבניין
זה:
"הוא
בשחותו
הוא
יפול"
(ראה
מש'
כח
,
י)
,
על
משקל
'ראות
עינים'
(ראה
קה'
ה
,
י).
אבל
"כי
שחה
אל
מות
ביתה"
(מש'
ב
,
יח);
"ושח
עינים
יושיע"
(איוב
כב
,
כט)
-
הוא
מפעלי
הכפל:
"תחתיו
שחחו
עוזרי
רהב"
(שם
ט
,
יג);
"ידכה
ישוח"
(תה'
י
,
י).
ובא
'שח'
על
המשקל
"רך
הלבב"
(דב'
כ
,
ח)
,
ו"שחה"
(מש'
ב
,
יח)
-
על
משקל
"בעבור
האדמה
חתה"
(יר'
יד
,
ד).
וגם
"שוּחָה"
(יר'
יח
,
כ)
מ'שח'
הוא
,
ואילולי
החי"ת
היה
נדגש
,
על
משקל
"חוקה"
(במ'
ט
,
יד).
וזהו
פירושו:
יכניעך
בקרבך
-
שלא
יקלוט
הרחם
הריון;
ואף
אם
תשיג
לעבֵּר
לא
תפליט
הרחם
את
העובר
,
אלא
תשליכהו
ותפילהו.
ואשר
תפלט
לחרב
אתן
-
שאם
תפלט
האשה
ותלד
,
סופו
למות
בחרב.
ובא
הסמ"ך
בתסג
תמורת
השי"ן.
(טז)
וישתמר
חוקות
עמרי
וכל
מעשה
בית
אחאב
-
על
ידכם
הם
נשמרים
חוקות
העגלים
והבעלים
,
כי
כאשר
יעשה
המלך
והשרים
,
עושים
כל
העם.
וישתמר
-
עונה
על
חוק
וחוק.
וחרפת
עמי
תשאו
-
שכל
מה
שאירע
להם
על
ידכם
הוא.